מדינת ישראל חולה במחלה אוטואימונית קשה, וככל הנראה חשוכת מרפא. אין לה שם לטיני מסובך שרק רופאים יודעים להגות, אלא צמד מילים פשוטות בעברית: "תשלומים בדיעבד".
הממשלה נתקלת באירועים בלתי צפויים כמו קורונה, מלחמה או אסונות טבע, נוקטת צעדים משני חיים לאזרחים, ורק אחרי שחולף זמן רב מדי, כשאנשים אוכלים את החסכונות ומגיעים לפת לחם, מתקבלות החלטות על תשלומים ופיצוי לאחור, בדיעבד.
תגידו שיש אירועים שאף אחד לא יכול להיערך להם, ואסכים אתכם. הרי איש לא חשב שתפרוץ מגיפה עולמית שתסגור אותנו בבית במשך כמעט שנתיים, ומי דמיין פלישה רצחנית של אלפי מחבלים מדרום, ואימה שזה יקרה גם בצפון. אבל כשבפעם השנייה משוחררים חטופים, ואחרי זמן כל כך ממושך, אפשר היה לצפות שמישהו שם יבין, שהמענה הכלכלי שהמדינה מתכוונת לתת להם הוא לא ראוי, לא מספיק ואפילו מעליב.
עסקת החטופים הראשונה יצאה לדרך ב-24 בנובמבר 2023. 80 חטופים ישראלים שוחררו במהלך ימי הפסקת האש. בישראל של אז, המדממת עדיין אחרי הטבח הנורא, איש לא ידע באיזה מצב יחזרו הביתה ומה יהיו הצרכים הבריאותיים והנפשיים שלהם. מכיוון שלא היה תקדים מתועד בספרות המקצועית, גייסה המדינה את מיטב המומחים כדי לנסות ולהיערך לכך באופן מיטבי. אבל אף אחד לא טרח לחשוב מראש, מה יהיו הצרכים הכלכליים שלהם.
רק אחרי העסקה הראשונה, התברר שהקצבה שיקבלו השבים, תעמוד על 1,395 שקלים לחודש. קולטים? פחות מ-1,500 שקלים לחודש, לאנשים שהיו כמעט חודשיים במנהרות מעופשות או חדרים חשוכים, בלי אוכל, בפחד איום.
כמה חברי כנסת, בהובלת ח"כ ולדימיר בליאק, הבינו שאי אפשר להשאיר את זה ככה, וקידמו את "חוק התשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו", שמעניק לכל חטוף ששב 50% נכות בלי צורך בוועדה רפואית, תשלום חודשי בסך 3,300 שקלים, מענק הסתגלות חד פעמי בסך 50 אלף שקלים וטיפולי פוריות לנשים.
חשבתם שמישהו במשכן יתקתק עניינים, ויחוקק את החוק הזה באופן מידי? חלילה. כנסת ישראל סובלת ממוטציה קשה של "תשלומים בדיעבד". באמצע יוני 2024, שבעה חודשים אחרי ששבו הביתה, אושר החוק בקריאה שלישית.
היום, אחרי 470 ימים בשבי, יחזרו הביתה החטופות הראשונות. לרגל האירוע, פרסם הביטוח הלאומי, את רשימת הקצבאות, המענקים והשירותים שיקבלו השבים בעסקה השנייה. על פניו נראה שהמדינה יוצאת מגדרה לבוא לקראתם. בפועל מדובר בבדיחה עצובה שמביישת את כולנו.
ולפני שנצלול לנתונים, שיקפיצו לכם את הפיוז, כאן המקום להסביר ולהדגיש, שהביטוח הלאומי הוא אך ורק הזרוע המבצעת של החלטות הממשלה. קל להאשים אותו, כי הוא עומד בפרונט. אבל לא הוא, אלא המדינה, זו שהפקירה את החטופים שנחטפו מביתם ולא דאגה לשחרר אותם במשך 15 חודשים (בינתיים), מתקטננת על כל שקל שיקבלו וחושבת שהיא עושה איתם חסד.
עם הגעתם לארץ, יקבלו השבים כרטיס נטען של 10,000 שקלים שאמורים לכסות את הקניות המיידיות, מתחתונים ועד נעליים. חוץ מזה, יקבלו מענק של 50,000 שקלים, שיעזור להם להתמודד עם הוצאות נוספות ודחופות, לך תדע. ומכאן הכל מתדרדר.
אף אחד בממשלה לא הצליח להתעלות ולהבין, שחטופים הם לא עוד נפגעי פעולות איבה או נכים בביטוח הלאומי. אי אפשר לדחוף אותם לאף רובריקה, כי העוול שנעשה להם כפול ומכופל מכל דבר שחווינו פה במדינת ישראל. ולאלה שמשוחררים עכשיו לא מספיקים התנאים "המפליגים" שנתנו לחטופים בעסקה הקודמת, כי מצבם הרבה יותר גרוע ומורכב. אבל למה להיערך מראש, אם אפשר לשלם בדיעבד.
מה בדיוק הם יעשו עם תגמול חודשי של 4,957 שקלים, (לא 5,000 חלילה, הכל על הגרוש) ועוד 3,300 שקלים של גמול פדויי שבי? מישהו יכול לחיות במדינה היקרה הזאת עם משכורת כזאת? אז נכון שמי שעבר קודם יקבל במשך תקופה את המשכורת שקיבל קודם, ומי שלא יקבל עוד תוספת של כמה אלפי שקלים, אבל בחייאת, האנשים האלה לא אמורים לאסוף שקל לשקל ולדאוג איך יגמרו את החודש. ואגב, 6,000 שקלים בשנה לטיפולים אלטרנטיביים שנפנפתם בהם כהטבה מפליגה, מספיקים בקושי לטיפול וחצי בחודש, רק אומרת. תבדקו אותי.
שאלתי גורם ממשלתי, מה יעשה פדוי שבי שיחשוש לחזור ולגור על הגבול וירצה לעבור למרכז. הוא הסביר לי שהמדינה נותנת עזרה בשכר דירה, עד שש שנים לאורך החיים. בדקתי בכמה מדובר. הורה לילד עד גיל 18 יקבל 4.420 שקלים בחודש, מי שאין לו ילדים קטינים, 2,720 שקלים, סטודנטים בתקופת לימודים, 1,360 שקלים. אין דירות להשכרה בתל אביב בסכומים האלה, אולי חורים טחובים. מי מהשבים שירצה לקנות לעצמו דירה ראשונה, יקבל מהמדינה את המענק הנדיב של 300,000 שקלים. אוהל בבת ים אי אפשר לקנות בכסף הזה.
נכון שהמדינה מתחייבת לתת להם טיפולים רפואיים ונפשיים בלי הגבלה כרגע, אבל לך תדע מה יילד יום. טבע האדם מקולקל מיסודו. בשנתיים - שלוש הראשונות יעטפו אותם מכל כיוון, ואחר כך, לאט לאט הם ימצאו את עצמם מתרוצצים בין פקידים ומוסדות, מתחננים למענה.
"זה הכי נדיב שהמדינה נתנה אי פעם", התגאה באוזני הגורם הממשלתי. זה נדיב? מיליארד שקל הקציבה הממשלה לפיצוי החטופים, המשפחות השכולות ונפגעי האסון הגדול בתולדות המדינה. זה נשמע המון, אבל כמות הנפגעים כל כך גדולה, שזה כלום ושום דבר. תפסיקו להתקמצן ולתחשבן. הפקרתם מספיק.
לכל חטוף ששב צריך להעמיד קרן מינימום של חמישה מיליון שקלים, פרומיל הפיצוי שמגיע לו על הסבל שחווה. באמצעותו יוכל לרכוש דירה איפה שירצה, יבנה לו מקום בטוח, עם בסיס כלכלי איתן, שיאפשר לו להתרכז אך ורק בבריאותו הפיסית והנפשית. עשו זאת עכשיו. לא בעוד חצי שנה. הגיבורים האלה הפסידו מספיק זמן ובריאות בגללכם.