טראמפ הגיע: העסקה לשחרור החטופים היא רק הסנונית הראשונה

יממה לאחר שחרור שלוש החטופות הראשונות ביום ה-471 של מלחמת חרבות ברזל, הושבע הנשיא ה-47 של ארה"ב דונלד טראמפ בשנה ה-250 לעצמאות ארה"ב. לחץ אדיר להגעה להסכם הוטל על ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי שליחו המיוחד של טראמפ למזרח התיכון סטיב וויטקוף, ראש הממשלה יישר קו והסכים למתווה טפטוף חטופים - עם אפשרות לסיום המלחמה.

טראמפ הזכיר בנאום ההכתרה את שחרורן ואף נפגש עם כאלה שכבר שוחררו בעבר. הנשיא החדש פועל מהר, ומוציא צווים נשיאותיים בהתאם. נבחן את תוצאותיהם בזירה האמריקאית והבינלאומית.

עליות המחירים שנרשמו בתקופת הנשיא הקודם ג'ו ביידן מדאיגות את טראמפ, שהכריז בטקס השבעתו כי יילחם באינפלציה בכל מאודו לטובת האזרח האמריקאי - שטראמפ גם ידאג שיימצא תעסוקה.

האמצעי העיקרי למלחמה באינפלציה הוא באמצעות הסרת מגבלות קידוחי הנפט והגז שהוגבלו על ידי ביידן בשל דרישת האגף השמאלי במפלגתו לכוון למשק ירוק יותר. טראמפ מעריך כי הסרת המגבלות הרגולטוריות בנושא הפקת נפט וגז באדמה ובמעמקי הים של הטריטוריות האמריקאיות יגרום לירידה במחירי האנרגיה ובכך יתרום לירידה משמעותית לירידה במחירים בכל תחומי החיים - ממחירי הסחורות ועד השירותים בארה"ב.

נושא מחירי הנפט והגז מאוד פופולרי בתרבות האמריקאית. לא זו בלבד, טראמפ מבטיח שהאמריקאים יפיקו נפט וגז בכמויות כה גדולות בשנות נשיאותו, כך שהייצוא של גז ונפט מארה"ב לעולם יהיה מהותי. בקדנציה הראשונה של טראמפ היו שנים שארה"ב הייתה יצואנית נפט נטו.

אירופה תהיה חייבת להגדיל רכישת גז מארה"ב ואפילו נפט בהמשך, זאת במסגרת חזונו של טראמפ כי העודף בחשבון הסחר של אירופה מול ארה"ב חייב כ-214 מיליארד דולר ב-11 החודשים הראשונים של 2024 לאחר 209 מיליארד דולר בשנת 2023. האיום של טראמפ הוא בהטלת מכסים על ייבוא מאירופה.

טראמפ הוא בראש ובראשונה סוחר ואיש נדל"ן. מכסים על שאר העולם יעלו בהתאם למו"מ, אבל על סין הכוונה להטיל מכסים של 60%. הטלת מכסי מגן גבוהים יותר נועדה גם למלא את קופתו הגירעונית של האוצר, כך אומר טראמפ בפירוש.

אירופה תתבקש לעמוד בתנאים של נאט"ו ולהגיע להוצאה תקציבית עבור הביטחון בהיקף של 2% מהתוצר. גרמניה, לאחר משיכת רגליים של לפחות שמונה שנים, הגיעה לכך בשנת 2024.

העלאת תקציב הביטחון באירופה בשל נשיפת הדוב הרוסי בעורפה תביא אותה לרכוש יותר ציוד ונשק אמריקאי בכדי לעמוד ביעד - עוד נדבך לצמצום הגרעון המסחרי של ארה"ב מול אירופה.

ארה"ב תשוב ותהיה ארץ עם תעשייה מתקדמת, וגם מעצמה בתחום כלי הרכב שייוצרו על ידי האמריקאים ועבור האמריקאים. כל אחד יוכל לבחור כלי רכב כאוות נפשו, הבטיח טראמפ.

עם מקורות אנרגיה שיגדלו, אין שום סיבה שהתיעוש האמריקאי המחודש לא ימלא את ואקום הייבוא ממדינות העולם, שרק מנצלות את פתיחותה של ארה"ב.

הפחתת מס החברות, אנרגיה זולה יותר ומכסי מגן על הייבוא לארה"ב יאפשרו לתעשייה האמריקאית להיות מושא לקנאה עולמית. הממשל האמריקאי החדש ידחף למצוינות, והנשיא החדש התחייב להגן על עובדי ארה"ב מפני ייבוא מחו"ל שפגע בפרנסתם.

הנשיא טראמפ מתכוון לשלוח מיד כוחות צבאיים להגן על גבולה הדרומי של ארה"ב. לא זו בלבד, הכוונה להיפטר ממיליוני מהגרים לא חוקיים שחצו את הגבול לארה"ב בשנים האחרונות.

בנאום ההכתרה הודיע טראמפ בפירוש כי יגרש מהגרים לא חוקיים, חד וחלק. עוד מתכוון טראמפ לשנות את כל מדיניות ההגירה לארה"ב. הוא מתכוון להגן על ערי ארה"ב ממפגינים וסטודנטים זרים לא רצויים.

על פי חזון טראמפ, ממשלת ארה"ב חייבת להגן על אזרחיה, וכל שונאיה של ארה"ב יסולקו מאדמתה.

המשמעות הכלכלית והמשקית היא פחות ידיים עובדות זולות בשוק האמריקאי, בעיקר בענפי החקלאות והבנייה, מה שידרוש יותר אוטומציה ויותר רובוטיקה, עד שאלה יחליפו ידיים זולות של אלה שייזרקו מעבר לגבול. עלות העבודה תעלה ותשפיע לרעה על המחירים בארה"ב - כלומר תוצאה אינפלציונית.

טראמפ הוא איש עסקים, הפעם בלבוש נשיא. הוא ציין בטקס הכתרתו כי הוא מבקש שלום עולמי, לא מלחמות. גישתו העסקית של טראמפ לאורך שנים הייתה כי מלחמות זהו בזבוז מקורות, וכי עדיף לעשות שלום ולהרוויח כסף מלהילחם ולבזבז אותו.

אמנם תקציב הביטחון יגדל, אבל רק להגן על ארה"ב מפני אויביה שהובסו בשתי מלחמות העולם וגם לאחר מכן במלחמות האחרות בידי הצבא האמריקאי, הזכיר טראמפ.

תקציב הביטחון הגדול יכול להועיל ליותר שקט עולמי בכל התחומים בעיקר, אם מגיעים להסכמים לסיום סכסוכים כגון בין אוקראינה ורוסיה ובמזרח התיכון. הנשיא החדש-ישן הצהיר כי ארה"ב שואפת להציב את דגל הפסים והכוכבים על כוכב מאדים. באומרו דברים אלה בטקס ההכתרה, העלה אילון מאסק - השואף לעשות זאת באמצעות חברת החלל שלו SpaceX, חיוך רחב.

הווקטורים כה מהותיים בנושא האינפלציה, שקשה לחזות את כיוונה. מה שברור הוא שהפד, הלא הוא הבנק המרכזי של ארה"ב, יעקוב מקרוב אחרי פעילותיו של טראמפ בכדי לבחון את ההשפעה האינפלציונית או הדיפלציונית, הנובעים מצעדיו בכדי להחליט על שערי הריבית.

נקודה זו מאוד חשובה לא רק עבור ארה"ב אלא עבור העולם כולו: מהריבית האמריקאית נגזרות בעקיפין גם הריביות של מרבית המשקים המפותחים, אולי למעט יפן.

טראמפ מבקש לייעל את המערכת הממשלתית המגושמת של ארה"ב והבלתי יעילה באמצעות משרד שהקים שבראשו יעמדו אילון מאסק, ו-ויווק רמאסוואמי, בתקווה להביא לחיסכון של טריליוני דולרים. משרדים ייסגרו, מחלקות יצומצמו, בזבוזים ייחסמו. חיסכון זה, כך מקווה טראמפ, יחד עם עלייה בפעילות המשקית של ארה"ב, יהיו שלובים בהפחתת מס החברות ל-15%.

בסוגריים נציין כי קרן המטבע הבינלאומית צופה לארה"ב צמיחה כבר השנה של 2.7% לעומת 1% בגוש היורו - מזה רק 0.3% בגרמניה, הקטר הכלכלי של אירופה לשעבר.

לפנינו, אם כן, מספר צעדים סותרים בכיוון האינפלציה בארה"ב: מחירי אנרגיה זולים מפחיתים האינפלציה, מנגד מכסים מעלים מחירים בשוק המקומי האמריקאי בשל ירידה בתחרות של סחורות מחו"ל.

הפחתת מיסים גוררת לעלייה בגירעון התקציבי ומושכת לעלייה באינפלציה, ומאידך ייעול המנגנון של הממשלה הפדרלית יכול לתרום לירידה בגרעון. מכל הנאמר נגזרת האינפלציה שתמשיך להיות טמירה גם בעיני הפד וגם בעיני העסקים בארה"ב ובעולם.

זה ייפגע על רקע המכסים שהנשיא טראמפ יטיל על מרבית מדינות העולם. הסחר העולמי עלה בשנת 2024 ב-2.7% ולשנת 2025 ההערכה הייתה ליציאת העולם מההאטה הכלכלית ועלייה בסחר העולמי ב-3.3% (כך על פי נתוני ארגון הסחר העולמי), אבל התחזית השתנתה אחרי בחירתו של טראמפ, שציין כי לא יסבול ניצול ארה"ב מול מדינות שאינן דוגלות בהדדיות - כלומר אינם קונות ורוכשות מארה"ב.

ארגון הסחר העולמי הפחית את תחזית הצמיחה השנה לעלייה של 3% בלבד - שינוי מהותי. הארגון בנה את התחזית תחילה על כך שהריבית, שהחלה לרדת בעולם בשנת 2024 בעקבות הפחתות הריבית בארה"ב, תגרור לעלייה בצריכה הפרטית בעולם ובכלל בצריכה כולל הציבורית, מה שיביא לעליה בהיקף הסחר העולמי. בא הנשיא טראמפ וקלקל את התחזית האופטימית.

הסחר העולמי יפרח באסיה בשיעור של 4%, בעוד שבאירופה, היבשה שנחלשת ונושקת לדכדוך כלכלי עם צמיחה מזערית ואפסית, הסחר יעלה השנה ב-1.1% בלבד. אין פלא שמחירי ההובלה הימית צנחו בעולם בשבוע שלפני השבעתו של טראמפ.

אולי אפשר לראות נקודת אור לגבי הסחר העולמי בכך שארה"ב מתכוונת לחזור ולשלוט בתעלת פנמה שבנתה במחיר כבד בהון ובהרוגים עד שהנשיא ג'ימי קרטר העביר אותה בסוף שנת 1999 לידי פנמה.

טראמפ מבקש למנוע כניסת סין או ניהול סיני בתעלה, הפוגע בעצמאות הסחר האמריקאי. כבר לפני העברת השליטה לפנמה, חברה סינית ניהלה משא ומתן לניהול נמלים לאורן התעלה לתקופה של 25 שנה.

תקציב הביטחון האמריקאי יגדל, והוצאות הביטחון של ישראל יוכלו לעלות בשיעור קל יותר ממה שציפינו. מחקרי עבר הוכיחו יחס הפוך בין תקציב הביטחון האמריקאי לזה הישראלי. הממשל האמריקאי החדש לא יפריע לישראל להתחמש כאוות נפשה - ובלבד שנבקש שלום.

מלחמת הסחר העולמית שטראמפ יפעיל לא פוגעת בישראל, ודווקא היא יכולה לייצא לארה"ב כאוות נפשה, בניגוד לשאר העולם.

הצפת העולם בגז אמריקאי יכולה לפגוע בכדאיות של הנחת תשתיות נוספות לייצוא גז מישראל לאירופה, שבלאו הכי היא יבשת בנסיגה, כאמור. ריבית גבוהה מדי בארה"ב, אם תהיה כזו, תיאלץ את בנק ישראל להותיר הריבית גבוהה לאורך זמן ארוך יותר, ולהיפך.

בסך הכל כניסתו של טראמפ לבית הלבן טובה לישראל, שתיאלץ להגיע להסדרה מול הפלסטינים אולי בחצי השני של כהונתו של טראמפ. עד אז יהיו בחירות חדשות בישראל עם ממשלה חדשה, שתיאלץ להתמודד עם הדרישות של הממשל האמריקאי בנושא שליטה רחבה יותר של הפלסטינים על חייהם.

לפחות על פי השבועות האחרונים, בהחלט ייתכן כי עסקת החטופים היא הסנונית הראשונה להשפעה האמריקאית וכי הבחירות בישראל עלולות להגיע מוקדם יותר משחרור החטופים וסיום המלחמה.