מבקר המדינה מפרסם דו"ח ראשון על חברת קצא"א ( קו צינור אירופה-אסיה), וחושף שורה של בעיות וליקויים בחברה, האחראית על תשתיות דלק חיוניות של ישראל. מהדוח עולים ממצאים מדאיגים לפיהם במהלך מלחמת חרבות ברזל וכן מבצע שומר החומות, עמדה המדינה על סף משבר דלקים חמור בשל היערכות לקויה.
הדוח מצביע על סכנות סביבתיות אשר נובעות מהזנחה של המלצות הבטיחות, ולצד זאת כשלים מבניים המונעים פיקוח יעיל על פעילות החברה.
המבקר מצביע על סיכון משמעותי למשק הדלקים בישראל במצבי חירום. בביקורת עלה כי במלחמת חרבות ברזל וגם במבצע שומר החומות (2021) מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום.
בישראל ארבעה נמלים שבהם ניתן לפרוק תזקיקים ונפט גולמי נדרשים לצורכי המשק בחירום שמשפיעים על מלאי החירום של דלקים בישראל - נמל הדלק של תש"א בחיפה, מקשרי דלק מול נמל אשדוד, נמל קצא"א באשקלון ומזח הדלק של קצא"א בנמל אילת .
בדוח נמצא כי המשרד להג"ס הטיל מגבלות על פעילות קצא"א במאי 2022, מה שצמצם את מלאי הנפט הגולמי שהוזן לבתי הזיקוק. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הותר לקצא"א לחרוג מהמגבלות, אך התנגשויות בין צורכי האנרגיה בשעת חירום לבין מדיניות המשרד עלו.
לצד זאת הצטרפה בעיית חוסר תקציב: משרד האנרגיה לא העביר את התקציב להכשרת נמל אילת לצורך פריקת תזקיקים (130 מיליון ש"ח). חוסר המימון גרם לכך שבמלחמה קצא"א לא היתה מוכנה להתמודד עם פריקת תזקיקים בצורה מאורגנת.
משמעות המצב היא היעדר מימון לצורך הכשרת נמל אילת, לצד הגבלות על פריקת נפט גולמי, הצביעו על היערכות חסרה של מדינת ישראל למצבי חירום בתחום האנרגיה. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כלומר המדינה לא היתה מוכנה להתמודד עם הצורך המידי בהספקת אנרגיה.
אחד הממצאים העולים מדוח הוא סיכון חמור לדליפות, כאשר כבר ב-2015 הומלצה התקנתם של שני מגופים חדשים והעתקה של מגוף נוסף, אל הדבר לא יצא לפועל כבר 15 שנה.
עוד חושף הדוח סיכון לקווי הדלק של קצא"א בשל שטפונות, כאשר לאורך השנים החברה היתה אחראית לדליפות חמורות, המוכרת מהן בשמורת עברונה.
עוד עולה מהדוח כי הבכירים קיבלו תגמול על עמידה ביעדים למרות אירועי דליפה, וציון העובדים היה גבוה במיוחד בשנים 2020-2022, כך שבין 95% ל-100% עמדו ביעד, אשר כלל הנראה לא היה גבוה כלל.
עוד נמצאו פגמים מהותיים בהתקשרויות החברה עם היועמ"ש החיצוני - לו שילמה סכום של 7.6 מיליון שקל, מבקר הפנים ודוברות החברה והעסקת דובר בעל עבר פלילי, וכן ליקויים באשר להתנהלותם של משרדי הממשלה.
תגובת קצא"א: "קצא"א מברכת על דוח מבקר המדינה שקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל, פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות. עוד ציין המבקר כי קצא"א היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגיה בזמן שגרה ובזמן חירום. התייחסותו של המבקר לאימוץ מסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות אמיר ברקן, בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת מהווה חיזוק להחלטת הממשלה, ועל משרד רוה"מ, משרדי הביטחון, האנרגיה והאוצר והמל"ל, לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה, מול המשרד להגנת הסביבה.
"מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי- דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק. מאז ומתמיד וביתר שאת מאז ה-07.10 קצא"א ועובדיה המסורים פועלים סביב השעון לאספקת אנרגיה רציפה לגופי הביטחון ולמשק בישראל והם ימשיכו לעשות כך. קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי "חברת קצצ"א כפופה למשרד האוצר ולרשות החברות ובהתאם משרד האנרגיה והתשתיות לא תוקצב לטובת המשימה. במסגרת החלטת הממשלה שאושרה לאחרונה, סוכם שאת העבודה בסוגיית נמל התזקיקים באילת, תרכז רשות החברות".