ביום ראשון הקרוב תרשום אוניברסיטת רייכמן היסטוריה קטנה, עם טקס פתיחת בית ספר דינה רקנאטי לרפואה וטקס "חלוק לבן" של מחזור הסטודנטים הראשון. "כשהקמנו את המוסד בשנת 1994, חברים שלי אמרו שאני צריך לראות פסיכולוג, אחרים אמרו שאני צריך לקחת חופש. אבל מהיום הראשון אמרתי: כאן תקום אוניברסיטה. אז זה היה נראה הזוי, לא האמינו שבכלל יכולה לקום מכללה. הסיפור שלנו הוא סיפור יזמי־ציוני", אומר פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון האוניברסיטה.
על פי מודל אוניברסיטאות העילית (Ivy League) בארה"ב, פועלת אוניברסיטת רייכמן כמוסד אקדמי חופשי, ראשון מסוגו בישראל. בשל בחירתה לא לקבל סבסוד ממערכת התקצוב הממשלתית של ההשכלה הגבוהה, נהנית האוניברסיטה מחירות אקדמית ומנהלית מלאה. לומדים בה כ־8,400 סטודנטים ב־11 בתי ספר: הארי רדזינר למשפטים; אריסון למנהל עסקים; אפי ארזי למדעי המחשב; לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה; סמי עופר לתקשורת; ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה; טיומקין לכלכלה; בית הספר לקיימות; אדלסון ליזמות; בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי; ובית הספר החדש דינה רקנאטי לרפואה. בנוסף על כך, פועלים במוסד עשרות מעבדות ומכוני ומרכזי מחקר.
ב־12 בנובמבר 2024, לאחר בחינה מעמיקה של "ועדת הלוי" ועמידה בכל דרישותיה, קיבלה אוניברסיטת רייכמן את אישור המועצה להשכלה גבוהה לפתוח תוכנית ארבע־שנתית ללימודי רפואה (M.D). המחזור הראשון יוצא כעת לדרך ומונה 82 סטודנטים. מחזור נוסף צפוי להיפתח בנובמבר 2025.
בשנים האחרונות פעלו המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בשיתוף עם משרד הבריאות והמוסדות האקדמיים למציאת פתרונות למצוקת המחסור ברופאים במדינת ישראל. כך למשל, נסגרו תוכניות הלימוד הארבע־שנתיות שהתקיימו לסטודנטים מחו"ל, מהלך שהוביל לתוספת של כ־140 סטודנטים ישראלים לרפואה בשנת תשפ"ד. בנוסף, נפתחה תוכנית שש־שנתית חדשה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת עם כ־80 סטודנטים חדשים לרפואה. בעקבות מהלכים אלה, בשנת הלימודים תשפ"ד עלה מספר הסטודנטים ב־230: מ־910 ל־1,140, גידול של 25%. מדובר בעלייה הגבוהה ביותר מאז החלו לימודי רפואה בארץ. כעת יצטרפו לסטודנטים לרפואה גם אלה מאוניברסיטת רייכמן.
"זהו שלב נוסף בחיי המוסד שלנו והוא שלב חשוב", מציין פרופ' רייכמן. "זו באמת זכות לסייע לפריצת דרך בלימודי הרפואה בישראל. המצב מאוד קשה. מבקר המדינה אמר כמה פעמים שיש כישלון מוחלט של המערכת בהכשרת רופאים ישראלים, והבעיה הזו הלכה והתחזקה בתקופה האחרונה בצורה מאוד רצינית. כמו כן, בעקבות המהפכה המשטרית היה גל של עזיבת רופאים לכל מיני מקומות בעולם - והמלחמה במידה מסוימת החמירה את הגל הזה. לכן מבחינתי, כאוניברסיטה שמגדירה עצמה כאוניברסיטה ציונית שהאינטרס הלאומי חשוב לה, היה חשוב לנו ליטול חלק בפתרון".
כישלון של המערכת
בדוח מעקב של מבקר המדינה מיולי 2024 הדן בתיקון ליקויים שעלו בדוח קודם משנת 2018 בנושא "הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה", עלו הנתונים הבאים: בשנת 2020 היה שיעור הרופאים בישראל 3.3 רופאים ל־1,000 נפש - שיעור קטן מעט מהממוצע ב־OECDו(3.7 רופאים ל־1,000 נפש). לאורך השנים חלה עלייה במתן הרישיונות החדשים לרופאים שמנפיק משרד הבריאות, מ־919 רישיונות בשנת 2012 ל־2,429 בשנת 2023. בנוסף, בשנת 2023 ניתנו 1,211 מהרישיונות לישראלים בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל (50%), 749 לבוגרי אוניברסיטאות בישראל (31%) ו־469 לעולים שסיימו את לימודיהם בחו"ל (19%).
נתון נוסף העולה מהדוח מתייחס להכשרת סטודנטים בשדות הקליניים בישראל (קבוצות לימוד ליד מיטת החולה בהדרכת רופאי בית החולים). בשנת 2020 הכשירה מדינת ישראל רק 24 סטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז, פחות מממוצע ה־OECDו (38 סטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז. בדנמרק, אגב, המספר עומד על 80).
שני גופים מרכזיים מעורבים בהסדרת ההכשרה של הרופאים בישראל. המל"ג - הרגולטור של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל והגוף המפקח על האוניברסיטאות ועל אישור תארים, הכפוף לשר החינוך - ומשרד הבריאות - הרגולטור של מערכת הבריאות (במל"ג פועלת הוועדה לתכנון ותקצוב, שמסדירה ומתקצבת את לימודי הרפואה).
על פי סיכום הדוח, מאז דוח הביקורת הקודם של משרד מבקר המדינה משנת 2018, משרד הבריאות העלה על סדר יומו את הגדלת מספר הרופאים בישראל. הוא פועל בדרכים שונות להשגת המטרה, ואף פעל לתיקון חלק מהליקויים שעלו בדוח הקודם. עם זאת, "בביקורת המעקב עלו ליקויים מהותיים בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים, ובפרט בגיבוש מנגנון לתכנון אסטרטגי של כוח האדם הרפואי ובגיבוש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל, בתכנון מספר המומחים הנדרש בכל תחום מומחיות רפואית ובהערכת המחסור הצפוי בכל תחום בשנים הבאות, בהקצאה לאומית יעילה של השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה - שהם משאב לאומי, בהסדרת שנת הסטאז' ובקידום איכות לימודי הרפואה באמצעות שימוש בשיטות הוראה חדשניות", נכתב בדוח המבקר בשנת 2024.
עוד נטען בדוח המבקר כי "הצורך בהגדלת מספר הרופאים בישראל בכלל ובחלק מתחומי המומחיות בפרט, וכן בחלוקתם באזורים שונים בארץ, מחייב את משרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגתם תוך הסרת החסמים הקיימים להפעלת השדות הקליניים בקהילה ותקצובם בהתאם".
"צדק מבקר המדינה כשאמר שיש כאן כישלון של המערכת. לא הייתה חשיבה מספקת ולא הייתה היערכות", טוען רייכמן. "לא נעשה מאמץ מספיק רציני כדי להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה. זו רשלנות. הייתה כאן משימה לאומית שלא טופלה כראוי, לצערי. מדינת ישראל זקוקה בכל שנה ל־2,000 רופאים חדשים ואף יותר. כרגע כאמור בתי הספר לרפואה סיפקו כ־31% בלבד. ההערכה היא שתוך עשור נצטרך להגיע לקרוב ל־3,000 רופאים כדי לענות על הצרכים. אנחנו במשבר. חייבים לעשות מאמץ גדול כדי לסגור את הפערים האלה".
ספר על הדרך להקמת בית הספר לרפואה.
"בשנת 2021 הוכרזנו כאוניברסיטה. באנו, שלא על חשבון משלם המיסים, לא על חשבון השקעות המדינה, והעמדנו את הבקשה שלנו לפתוח בית ספר לרפואה. היינו צריכים לפרוץ את המכשלה של מדיניות הקרטל של שבע האוניברסיטאות שהתנגדו לנו. אבל למרות קשיים גדולים בדרך, קיבלנו את אישור המל"ג לפתוח תוכנית ארבע־שנתית לבוגרי תואר מדעי שעומדים בתנאי הסף. הצלחנו להגיע למצב ש־82 סטודנטים מתחילים ביום ראשון את לימודי הרפואה אצלנו.
"בעקבות הפריצה שלנו הסתבר שאוניברסיטאות יכולות פתאום להגדיל, או אפילו להכפיל, את מספר הסטודנטים לרפואה. נוספו למאגר גם בתי ספר לרפואה שהולכים להיפתח באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן. אנחנו שמחים להיות גורם מדרבן של התעוררות המערכת הרפואית ופתיחת שערים בפני סטודנטים רבים נוספים".
לעשירים בלבד?
שכר הלימוד בבית הספר הפרטי הראשון לרפואה בישראל עומד על 98 אלף שקל בשנה, תעריף כמעט כפול מעלות סך המסלול הארבע־שנתי במקומות אחרים. "לא ביקשנו תמיכה כאוניברסיטה במהלך 31 השנים", מבהיר רייכמן. "לא השתתפנו במשאבים, בכמעט 20 מיליארד שקל שהמדינה העניקה לכל מערכת ההשכלה הגבוהה. אין לנו ברירה אלא לכסות את העלויות שלנו. זה המחיר, וגם זה לא מכסה את העלויות האמיתיות שלנו. השקענו הרבה מאוד כספים בבית הספר לרפואה. נכון, לא כל אחד יכול לשלם שכר לימוד של קרוב ל־100 אלף שקל בשנה. אנחנו עושים מאמץ אדיר לגייס מלגות. נצליח לתת עכשיו מלגה ליותר מ־10% מהסטודנטים. אבל אני בהחלט חושב שאם מדינת ישראל יכולה לתת לאוניברסיטאות, מעבר לתקצוב המלא שלהן, עוד כ־80 אלף שקל על כל סטודנט שלומד רפואה, אז אפילו אם היו נותנים לנו 50 אלף שקל על כל סטודנט - זה היה עוזר גם לאנשים מהפריפריה, לאנשים שאין להם מספיק משאבים, אבל יש להם רצון וכישרון ללמוד רפואה".
כרגע הלימודים הם בעצם לבעלי אמצעים בלבד.
"אני מוכרח לציין שההרכב האנושי של הסטודנטים שמתחילים עכשיו ללמוד ממש מרשים. 23% מהם באים מהפריפריה החברתית והאזורית. אפילו יש כמה חרדים. יש מכל שכבות החברה הישראלית, ואני בטוח שבשביל חלק מהם זה בוודאי היה מאמץ גדול מאוד. יש מספיק אנשים שישלמו את שכר הלימוד שאנחנו מבקשים, אבל נשמח שיבואו מכל שכבות החברה. לכן, אם מותר לי אציע למשרד הבריאות לדאוג לכך שכל סטודנט שבא ללמוד אצלנו יקבל השתתפות בשכר הלימוד כמלגה, ואפילו כזו שתהיה מותנית בכך שיישארו בארץ ושיעבדו בבתי חולים, גם בפריפריה. אם צריכים באמת רופאים במדינה, אז צריך שבאמת יהיה פלורליזם ושיעזרו בשכר לימוד לסטודנטים. אם המדינה רוצה לחתור ליותר שוויוניות - שתעזור בכך".
יסודו של בית הספר דינה רקנאטי לרפואה הוא בתרומת קרן משפחת דינה ורפאל רקנאטי, והקמתו היא תוצאה של שיתוף פעולה בין גופי הבריאות המובילים בישראל: המרכז הרפואי שיבא תל השומר, המרכז הרפואי רבין, שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות. דקן בית הספר הוא פרופ' ארנון אפק.
התוכנית החדשנית של בית הספר כוללת הוראה קלינית ברפואה בקהילה כבר מהשבוע הראשון ללימודים. רופאי העתיד יוכשרו בבתי החולים, במרפאות ובטיפול בחולים בביתם. הסטודנטים יוכשרו במרכז סימולציה רפואית עם ציוד חדשני, שיקנה להם מיומנויות מתקדמות, כגון אולטרה־סאונד ליד מיטת החולה, מערכות דימות, מעבדת VR ומעבדות מחקר נוספות. דגש מיוחד יושם על למידה אישית ועל חניכה אישית על ידי רופאים מובילים בתחומם.
"המוסדות הרפואיים המובילים בישראל הבינו שהכשרת רופאים היא משימה לאומית, והתגייסו אליה במלוא העוצמה", אומר רייכמן. "זו עבודה משותפת של פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא, ושלי. הצטרפו אלינו גם יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון הכללית, וסיגל דדון־לוי, מנכ"לית מכבי. הייתה כאן התגייסות נפלאה של גופים שמתחרים זה בזה. נוצר כאן איזשהו שיתוף פעולה שהצורך הקריטי ברופאים נוספים גרם לו להתרחש".
רייכמן מביט קדימה באופטימיות. "הגידול במספר הרופאים יגיע", הוא חורץ. "אני גם מאמין שברגע שנירגע קצת מהמלחמה, ובעיקר כשייגמר הקרע הפנימי שבמקורו במהפכה המשטרית, ומדינת ישראל תצליח להתייצב מסביב לחוקה נכונה של המדינה - אז יחזרו גם הביתה אנשים שעזבו. הדבר הכי חשוב זה יכולת לחיים משותפים. לא כולנו צריכים לחשוב אותו דבר, אבל חייבים ליצור מערכת של בית משותף, כשלכל אחד החירות והעצמאות שלו".
אתה חושב שהאקדמיה הצליחה בסופו של דבר לייצר מענה הולם לסטודנטים הרבים שהיו במילואים מאז 7 באוקטובר?
"אענה לגבינו. בלי גוזמה, אנחנו במקום הראשון בארץ מבחינת הדאגה לסטודנטים. עשינו מאמצים באמת מטורפים. היית יכולה לבוא לקמפוס ולראות פרופסור מכובד יושב במשך שבוע ימים עם שלושה סטודנטים שקיבלו איזה חופש קטן מהצבא ומכסה איתם חומר. הייתה פעילות אדירה של כל המוסד להשלים חומרים, לרכז מאמץ, לתת מטלות אלטרנטיביות.
"כ־50% ואף יותר מהסטודנטים שלנו היו במילואים. כמעט 100% מהם לא הפסידו שנת לימודים, ואנחנו גאים על כך. אנחנו גם מקבלים במסגרת מאוד רגישה ושירותית את פצועי הנפש והגוף שמגיעים אלינו עכשיו ללמוד. אנחנו עושים כל זאת מתוך תפיסת העולם הציונית שלנו. בלי לבקש, בלי לקבל שום תמיכה מהמדינה שהפנתה לנו עורף. בנינו בכוחות עצמנו ומתוך שליחות מוסד לתפארת".