"הצהרת טראמפ" היא ההכרזה החשובה ביותר עבור העם היהודי מאז הצהרת בלפור בדבר זכותו של עם ישראל לבית לאומי בארץ ישראל. 107 שנים אחרי קובע נשיא המעצמה החשובה בעולם כי זכותם של היהודים על ארץ ישראל היא מוחלטת - זאת לאחר שכל נסיונות החלוקה והפשרה לאורך למעלה ממאה שנים נדחו על ידי הערבים והפלסטינים, שבחרו בדרך המלחמה והטרור לפתרון הסכסוך.
השליטה של ארה"ב על רצועת עזה, עליה הכריז נשיא ארה"ב, במקביל לביטול כל העיצומים למכירת נשק לישראל, תביא בהכרח לירידה בצורך להזניק את הוצאות הביטחון של ישראל לאורך שנים, מה שהיה פוגע ביכולת הצמיחה של המשק הישראלי. לא זו בלבד, אם ייחתם הסכם עם סעודיה, תיגבר פריחת המשק הישראלי תמורת ביטחון לממלכה הסעודית. הסכמי אברהם שיזם טראמפ בכהונתו הראשונה הוכחו כיעילות למדינות החתומות עליהם, והסחר וההשקעות בין ישראל לאמירויות צומח בהיקף אדיר. לא זו בלבד, טראמפ אף התחייב במפורש כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני העלול לפגוע ביציבות המדינות במזרח התיכון שיחפצו בה.
הכרזת טראמפ תאפשר בתוך מספר חודשים את חזרת הפליטים הישראלים למקומות מגוריהם בעוטף הדרומי ובגבול הצפוני. הפריחה לאורך הגבול תתחדש, נקווה בסיועה של ממשלת ישראל.
צמצום הגרעון התקציבי החל משנת 2026 ופריחה מחודשת של ישראל יביאו להמשך העלייה הריאלית בערכו של השקל מול המטבעות בעולם.
לאחר מותו של מאו דזה־דונג ב־1976, סין הייתה במצב כלכלי קשה עקב מדיניות כלכלית ריכוזית ונוקשה שהחריבה את החקלאות, ייצור המזון והתעשייה - ומשם הדרך לעוני מחפיר הייתה קצרה.
נוקשותו של המנהיג במסגרת הפנטזיה לקולקטיביזציה גררה לבסוף לדלות, לרעב ואף לקניבליזם. דנג שיאופינג, שעלה לשלטון בסוף שנות ה־70, הבין שהדרך היחידה לחזק את סין היא לבצע ליברליזציה כלכלית בסגנון המערב, לפתוח את המדינה להשקעות זרות ולסחר בינלאומי ולבצע מעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק סוציאליסטית עם מרכיבים קפיטליסטים.
ארבע ערים הפכו לאזורי סחר חופשי והציעו מיסים נמוכים, גישה לשווקים בינלאומיים ורגולציה גמישה. הממשל הסיני עודד השקעות זרות, שהחלו לזרום במאות מיליוני ובהמשך מאות מיליארדי דולר. פתיחת שערי של סין לחברות זרות אפשרה גיוס טכנולוגיות מערביות חדשות, סין הפכה למרכז עולמי של ייצור זול.
כך, במשך למעלה מחצי מאה התפשטה הגלובליזציה בעולם. סין ייצרה ועדיין מייצרת ממש הכל, במחיר זול ובאיכות שעלתה והמשיכה לעלות, תוך שיפור טכנולוגיות ופריצת דרך בכל התחומים. בתוך כמה עשורים סין מחקה כמעט לחלוטין את העוני וייצאה דפלציה לעולם בשל המחירים הנמוכים שהציעה.
העולם נהנה מפריחה, עוד ועוד מדינות פתחו שעריהן לסחר חופשי ורמת החיים עלתה עם אינפלציה עולמית נמוכה לאורך עשרות שנים - בעיקר בזכות חריצותם של הסינים. בתוך כמה עשורים הפכה סין ממדינה חקלאית ענייה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. הערים הסיניות הפכו למרכזים כלכליים וטכנולוגיים מתקדמים. תלותה של סין ביצוא הפכה מוחלטת, בעיקר מפני ששיעור החיסכון בסין הוא הגבוה בעולם, מעל 44%.
התפנית החלה בעת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב. הוא ראה בסין מעצמה מתחזקת ומאיימת. לאחר מכן הגיע משבר הקורונה שזעזע את השווקים. העולם העסקי והסחר העולמי קרסו תוך עליות מחירים. לבסוף הגיעה פלישת רוסיה לאוקראינה, שהביאה לסגירת מקור אנרגיה זול לאירופה.
כלל הגורמים האלה שיבשו את מערכת הסחר העולמית. כעת בא טראמפ ובאבחת הטלת מכסים הפך את העולם לפגיע. הגלובליזציה נעלמת, ובמקומה מקבלים בימים אלה מדיניות פרוטקציוניזם מתפשטת בסחר העולמי. הפרוטקציוניזם הוביל במהלך ההיסטוריה העולמית למשברים כלכליים, לאבטלה מלווה באינפלציה וגם למלחמות כדרך פתרון ליציאה מהמשבר.
בשבוע שחלף הכריזה ארה"ב על מכסים בשיעור 25% על קנדה ומקסיקו, ועוד תוספת של 10% על סין. הממשל האמריקאי דחה את הטלת המכסים על מקסיקו וקנדה בחודש, עד לסיום המשא ומתן המסחרי. הצפי עתה בארה"ב הוא שהאינפלציה לא רק שלא תמשיך לרדת כפי שקיוו, אלא אולי תעלה עקב התייקרות היבוא, מה שמוביל את הבנק המרכזי לחשב מסלול מחדש. אולי הוא לא ימהר להפחית את הריבית.
וכאשר המכסים החדשים ייכנסו לתוקף, האמריקאים יצטרכו לאכול הרבה פחות אבוקדו, שמגיע בעיקר ממקסיקו. הם יצטרכו לאכול גם הרבה פחות ירקות ולמעט באכילת פירות. מי מהם שכן יצליחו לאכול ישלמו הרבה יותר - בלי קשר לעלייה החדה בלאו הכי במחירי המזון בשנים האחרונות. ארה"ב מייבאת ירקות ופירות בהיקף של 20 מיליארד דולר בשנה. בניגוד למוצרים תעשייתיים שאפשר למצוא להם תחליף מקומי, יהיה קשה למצוא מהיום למחר תחליף לירקות ופירות שמחייבים הכנה וגידול לאורך שנים.
גם המקסיקנים וגם היבואנים, כמו הצרכנים, ייאלצו לשאת בנטל העלאת המכסים - כלומר התייקרויות וירידה בשולי הרווח. הצרכנים האמריקאים לא יוכלו להתנחם בנסיעה ברכב חדש כאשר מחירי הרכבים יעלו בשל הטלת מכס על שתי שכנותיהן, שותפות סחר אדירות בתחום. בכלל, ייצור כלי רכב בארה"ב תלוי במסחר חופשי של הלוך וחזור של חלקי חילוף מול קנדה. ממקסיקו, ארה"ב מייבאת כלי רכב וחלקים לרכב, כולל מנועים, בהיקף שנתי של מעל 170 מיליארד דולר בשנה. ארה"ב מייצרת רק מחצית משווי כלי הרכב שהיא מייצרת כמוצר מוגמר. היבוא מדרום ומצפון היה בפטור מלא עד עתה במסגרת הסכם הסחר החופשי של נפט"א בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו.
יחד עם סין, מהוות המדינות האמורות 43% מכלל יבוא הסחורות לארה"ב - בהיקף של יותר מ־3.3 טריליון דולר בשנה. סין מייצאת לארה"ב בהיקף של 210 מיליארד דולר בשנה, מה שיפגע באמריקאים בשל העלייה הצפויה במחירי הטלפונים הניידים, הביגוד וההנעלה. גם מחירי הצעצועים, שבייצורם שולטים הסינים בשוק הבינלאומי, יעלו. קנדה מייצאת לארה"ב נפט בהיקף שנתי של יותר מ־90 מיליארד דולר, אך טראמפ אומר שהוא כבר אינו זקוק לנפט הקנדי. הוא נותן רישיונות לקידוחים בכל מקום, כולל המדף היבשתי, וביטל את כל מגבלות הקידוחים שהטילו הדמוקרטים.
מכסים בשיעור כה גבוה ופתאומי גרמו במאות השנים האחרונות למשברים כלכליים - ובהמשך גם למלחמות. טראמפ טוען כי מקסיקו דוחפת מיליוני מהגרים לא חוקיים, חלקם פושעים בארצם ובארה"ב. את הקנדים הוא רואה ככפויי טובה, שאינם שומרים היטב על הגבול בעודם נהנים משמירה צבאית של ארה"ב ללא תשלום, בעוד שאחרות משלמות. מי למשל? יפן, שמשלמת כ־1.55 מיליארד דולר בשנה, ודרום קוריאה, שתשלם בשנת 2026 עוד 8%, ובסך הכל 5 מיליארד דולר בשנה.
טראמפ מעריך כי שירותי השמירה של ארה"ב על שלמותה של קנדה שווים מאות מיליארדי דולרים לאורך השנים. ובאמת, מי יעיז לפלוש לקנדה כשהשכנה היא ארה"ב? קנדה כשלה בהוצאת 2% מהתוצר לביטחון, כפי שמדינות נאט"ו התחייבו, ומשום כך בראייתו של טראמפ העול נופל על כתפי משלם המיסים האמריקאי. על כמה עומד ההפרש? קנדה מוציאה 1.37% מהתוצר לביטחון. ללא מספיק הוצאות על ביטחון, היא לא תוכל לשמור על נתיבי הסחר בים הצפוני, שם הקרחונים נמסים ואוניות רוסיות וסיניות יתפסו מסלולים אסטרטגיים.
ערב מלחמת העולם הראשונה, מדינות אירופה נקטו מדיניות פרוטקציוניסטית, שבאה לידי ביטוי במכסי מגן ובמלחמות סחר, מה שהגביר את היריבויות הכלכליות והלאומיות. בריטניה, שהייתה בשיא עוצמתה, הוציאה בשנת 1887 חוק שלפיו על כל סחורה חייב להיות מוטבע היכן יוצרה. כך נולד המושג MADE IN GERMANY, שנועד ללעוג לגרמניה.
בתוך כמה שנים האילוץ הבריטי הפך לחרב פיפיות, וההטבעה "יוצר בגרמניה" הפכה למותג של איכות. גרמניה, שהייתה בעלת תעשייה מתקדמת לעומת מדינות אירופה אחרות, נזקקה לשווקים חדשים, הרגישה כלואה מנגישות לשוקי סחר בשל מדינות אחרות, מה שהגביר את היריבות הכלכלית מולן, והיה לבסוף בין הגורמים למלחמה.
השפל הגדול של שנת 1929 בארה"ב, שמהר מאוד התפשט לכל העולם, הוביל לגל של פרוטקציוניזם עולמי, במיוחד עם הטלת מכסים כבדים בשנת 1930 על ידי נשיא ארה"ב הרבט הובר. ממשל הובר הטיל מכסים בגובה 40% עד 60% על 900 מוצרים במטרה לשפר את המצב הכלכלי־התעשייתי ואת התוצרת החקלאית בתוך ארה"ב. זרים משכו כספם מארה"ב, שערי המניות בניו יורק התמוטטו. העוני פשה. הסופר המהולל ג'ון סטיינבק כתב ספר אלמותי קאנוני בשם "ענבי זעם", שתיאר חקלאים אריסים שנזרקו מאדמותיהם על ידי הבנקים תאבי הבצע והפכו לנוודים.
מדינות רבות הגיבו בהעלאת מכסים משלהן, מה שהוביל לקריסת הסחר הבינלאומי, אבטלה, תסכול והעמקת המשבר הכלכלי. גרמניה ויפן, שסבלו מגישה מוגבלת לשווקים ולמשאבים, פנו למדיניות חדשה של התפשטות צבאית כדי להבטיח לעצמן מקורות כלכליים ושווקים, מה שהוביל ישירות לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
האמריקאים לא למדו ממלחמות נפוליאון
עוד קודם לכן פגעה העלאת מכסים במדינות הדרום של ארה"ב, שהיו דווקא במגמת הפחתת מכסים לאורך שנים ופרשו מהקונפדרציה מפני שהיו תלויים בסחר העולמי, בעיקר עבור גדולי הכותנה שלהם, שהיו מבוססי עבדות. תלויים ביצוא כותנה וביבוא מוצרים אירופיים, מדינות אלה ראו בהעלאת המכסים פגיעה כלכלית אנושה.
אף שהעבדות הייתה הגורם המרכזי למלחמת האזרחים, המדיניות הפרוטקציוניסטית של מדינות הצפון תרמה למתיחות בין הצדדים והאיצה את התפרצות המלחמה בשנת 1861. האמריקאים לא למדו ממלחמות נפוליאון, שניסה להטיל אמברגו על הסחר הבריטי ולהגן בכך על כלכלת צרפת. הדבר גרר התנגדות כלל־אירופית, כולל רוסיה הצארית. נפוליאון פלש לרוסיה, ולבסוף קרס והובס.
אף שפרוטקציוניזם נועד להגן על כלכלות מקומיות, לעיתים קרובות הוא יוצר מתחים בינלאומיים שעלולים להוביל לעימותים צבאיים. מלחמות רבות פרצו כאשר מדינות חשו שהן נפגעות כלכלית וראו במלחמה פתרון להבטחת סחר, השקעות, תעסוקה והמשך הצמיחה. מלחמת הסחר שבה פתח מחדש הנשיא טראמפ לא תתרחב, התוכנית אינה מוחלטת, יהיו בה שינויים קדימה ואחורה. מדובר בכלי כלכלי של טראמפ להשגת מטרות מדיניות.
טראמפ, איש עסקים ממולח, מעוניין בראש ובראשונה לנהל משא ומתן עם מדינות שנהנות משילוח סחורות לארה"ב כמעט ללא הפרעה, ללא הדדיות בתנאי הסחר, ועם מדינות נאט"ו שאינן משלמות עבור הסדר העולמי תחת ההגמוניה האמריקאית, שעיקרו נטל צבאי הנופל על ארה"ב מאז תום מלחמת העולם השנייה. תוכנית מרשל שיזמה ארה"ב בתום מלחמת העולם השנייה לשיקום אירופה הסתיימה, אומרים האמריקאים, ועל אירופה לעמוד על רגליה בכוחות עצמה. טלטלות פוליטיות, מדיניות, צבאיות וכלכליות- כולם עוד לפנינו.