הציבור גילה את התשואה, ואפילו עובדי המדינה החלו לעקוב אחר צבעי הירוק והאדום המבטאים את עליות וירידות תשואות חסכונותיהם, ולעקוב אחריהם. במשך שנים היו אותם עובדים מושא לקנאה עבור שאר עובדי המשק, בעיקר בשל שלל הטבות שהיו ייחודיות רק להם. אחת מהן הייתה כניסה אוטומטית ומיידית למועדון הסגור של קרן השתלמות ייעודית, במסגרתה שילמו דמי ניהול נמוכים במיוחד.
קרנות ההשתלמות של עובדים אלה התנהלו תמיד במסלול המוגדר כ'כללי', ומבטא מסלול השקעות שמרני בסיכון נמוך. מסלול זה הינו הרווחי ביותר בקרב קרנות ההשתלמות של הציבור הישראלי, המנהל בו כ-276 מיליארד שקל נכון לסוף שנת 2024.
דמי הניהול הממוצעים בכלל קרנות ההשתלמות במסלול הכללי הייעודיים לעובדי המדינה עמדו על כ-0.37% בשנת 2024, לעומת שיעור ממוצע של כ-0.63% בעשר קרנות ההשתלמות הגדולות שאינן ייעודיות במסלול הזהה ולאותה התקופה. לטובת ההמחשה, אותו פער של 0.26% חוסך לעובדי המדינה כ-130 שקל עמלה ממוצעת על כל 50 אלף שקל חיסכון שהפקידו בקרן ההשתלמות שלהם, בהשוואה לזו ששילמו שאר עובדי המשק.
דמי הניהול, עם זאת, אינם חזות הכל. הקרנות הייעודיות לעובדי המדינה החלו לאבד את חינן עת תשואתן החלה לפגר באחוזים ניכרים מאחורי תשואת קרנות ההשתלמות של שאר עובדי המשק.
התשואה המצטברת הממוצעת לחמש השנים האחרונות של כלל הקרנות הייעודיות, לדוגמה, עמדה על כ-32.5% בעוד התשואה המצטברת הממוצעת לאותה התקופה בעשר קרנות ההשתלמות הגדולות של שאר עובדי המשק שנבחנו עמדה על כ-36.9% - פער של כ-4.4%.
הפער, אגב, כולל בתוכו חלק מתיקון שעברו קרנות ההשתלמות הייעודיות בשנים האחרונות, לאחר שרשות שוק ההון פתחה את שערי המועדון הסגור - בעיקר כלפי חוץ. עובדים שאינם שייכים למקצוע אמנם עדיין אינם יכולים להנות מהצטרפות לקרן השתלמות ייעודית, אך אלו השייכים למקצוע כבר אינם מחויבים להצטרף אוטומטית לקרן הייעודית למקצועם, ויכולים לבחור ממגוון קרנות ההשתלמות המתנהלות במשק הישראלי.
התחרות על כיס העובדים הייעודיים חייבה את קרנות ההשתלמות הייעודיות להתחרות ולהתמקצע, לאחר שהובילה את העובדים עצמם להתעניין ולמדוד את ביצועי הקרנות שלהם אל מול השאר. השיפור היה כה חד עד שבשנה החולפת, כך עולה מבדיקה שערכנו, חלק מאותן קרנות ייעודיות אף התעלו על קרנות ההשתלמות הכלליות של ענקיות הביטוח וההשקעות של ישראל.
התשואה הממוצעת של הקרנות הייעודיות לשנת 2024, לדוגמה, עמדה על 12.72% לקרנות הגדולות (המנהלות מעל מיליארד שקל) ועל 13.06% לקרנות הקטנות יותר (עד מיליארד שקל). זאת, בעוד התשואה הממוצעת של עשר קרנות ההשתלמות במסלול הכללי של חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים בישראל עמדה על 12.83% לאותה התקופה.
תהיו מורים. או רוקחים
אז מי הם העובדים שהרוויחו בגדול ומי אלה שעדיין מדדים מאחור? קרנות ההשתלמות של המורים ועובדי המדינה קטפו את פרס התפחת חסכונותיהם בשנה האחרונה תוך שהם משאירים מאחור את שאר קבוצות העובדים.
מדובר במורים של בתי הספר העל-יסודיים, במכללות ובסמינרים, העמיתים בקרן ההשתלמות 'עגור' מבית ארגון המורים, לצד ציבור עובדי המדינה העמיתים בקרן ההשתלמות לעובדי מדינה מבית ההסתדרות הכללית החדשה. קרנות ההשתלמות שלהם השיאו 14.33% ו-14.34%, בהתאמה, במהלך 2024.
בקרב הקרנות הייעודיות הקטנות יותר הייתה זו קרן ההשתלמות של הרוקחים שהשיאה אותה שנה את התשואה הגבוהה ביותר, שעמדה בשיעור של 14.86%. זאת לעומת שאר מקצועות הרפואה ותומכי הרפואה, שכנראה זקוקים לאורח חיים השקעתי בריא יותר.
קרנות ההשתלמות של הרופאים והאחיות סיכמו את טבלת הקרנות הייעודיות מלמטה, עם תשואה בשיעור 11.42% ו-11.29% לאותה התקופה, בהתאמה. טבלת הקרנות הייעודיות הקטנות יותר נחתמה גם היא מלמטה על ידי עובדי הפארא-רפואה, שהקרן שלהן התפיחה את חסכונותיהם לטווח הבינוני ב-9.61% בלבד במהלך שנת 2024.
התיאבון גדל
רו"ח בשאר קאסם, מי שמכהן ב-4 השנים האחרונות כמנכ"ל קרן ההשתלמות 'עגור' השייכת לארגון המורים, הסביר כי "בשנים האחרונות קרנות ההשתלמות הייעודיות לעובדים מסקטורים שונים עוברות מהפך, שעיקרו ניהול מקצועי יותר, הממוקד טובת העמיתים. המקצועיות מגיעה לידי ביטוי בעיקר במדיניות ההשקעות שעל פיה מחליטים מה יכלול תיק ההשקעות של ציבור כזה או אחר.
"בהקשר לציבור המורים, שהוא דוגמה ייחודית בקרב כלל העובדים היות והקרן שלהם היא הבסיס העיקרי למחייתם בשנת השבתון שלהם, החלטנו לשנות את מדיניות ההשקעות כך שעדיין תכלול גבולות גזרה שמרניים בהיבטי כלי ואפיקי ההשקעה, אך להרחיב אותם מספיק כדי לאפשר גם הרחבת התשואה", מוסיף קאסם.
"בהקשר זה יש לציין את התמיכה שקרן עגור מקבלת מארגון המורים למגוון הצעדים המקצועיים שאנו מובילים, המאפשרים לנו לגבש חזון מקצועי שאפשר תחרות מול כלל הקרנות הפועלות בשוק, תוך השגת תשואה עודפת בהשוואה לקרנות מובילות וגדולות יותר לצד דמי ניהול שהם מהנמוכים בשוק".
מרתה נדלר, מנהלת ההשקעות הראשית בבית השקעות IBI, המנהלת, בין היתר, את השקעות 'עגור' וקרן ההשתלמות של עובדי המדינה, הוסיפה כי "אחד השינויים הבולטים במגמות ארוכות הטווח של קרנות אלו היה הגדלה עקבית של השקעות אלטרנטיביות, קרנות חוב ופרייבט אקוויטי. הדבר נבע בעיקר כדי למתן את השפעות תנודתיות השוק הסחיר, וזאת למרות שתשואות שנת 2024 הושפעו במידה רבה מתשואות גבוהות של שווקי מניות.
"כך, ביצועי היתר שהוצגו בתיק ההשקעות נתרמו, בין היתר, מעליות מדדי המניות האמריקאיים המרכזיים דוגמת מדד ה-S&P500 שסיכם עלייה של כ-23% ומדד הנאסד"ק שסיכם עלייה של כ-25%", המשיכה.
"בנוסף, ביצענו שינוי בתמהיל האחזקות לכיוון השוק הישראלי עם חשיפה לענפים מקומיים שהשיגו תשואת יתר ביחס למדד, שאפשרו לנו להנות מעודף תשואה בתיקי ההשקעות לקראת המחצית השנייה של השנה. במהלך הרבעון האחרון, ועל רקע ההצלחות הצבאיות של ישראל, החל השוק המקומי לסגור פערים כאשר המדדים המרכזיים המקומיים אף עלו על המדדים האמריקאיים דוגמת מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, שהשיגו תשואה של 28.6% ו-30.9% בהתאמה", הסבירה.
נדלר גם מציינת את אפיק החוב, שהינו חלק מכל תיק השקעות במסלול הכללי ותרם לתפיחת חסכונות הטווח הבינוני בשל גובה הריבית: "הריבית הגבוהה נשארה ללא שינוי בשוק המקומי או שירדה פחות מהצפי המוקדם בעולם, ובכך אפשרו ליהנות מתשואה שוטפת נאה ואף רווחי הון באפיקים הקונצרנים (אגרות חוב של חברות)".
ערנות העובדים לתשואת חסכונותיהם התרחבה ועימה גם התיאבון שלהם להתפחתה. מבחינתם, מרוץ הקרנות לתשואה רק החל, ובשנה הקרובה, הצפויה להיות מאתגרת במיוחד בכלל אפיקי ההשקעה, המרוץ יהיה מאתגר במיוחד.