עתיד האזור עדיין אפוף סימני שאלה, אך לצידם העלתה מלחמת חרבות ברזל סימני קריאה מעל התעשיות הביטחוניות - שסיפקו תשובה מוחצת למתיחות הגיאופוליטית המקומית והעולמית - ותרמה בעקיפין גם למילוי קופת המדינה.
מלבד המיסים שהושתו על עשרות מיליארדי הדולרים שהכניסו החברות מצרפית בשנת 2024, העבירו החברות הממשלתיות הגדולות בתחום, התעשייה האווירית ורפאל, גם מאות מיליוני שקלים בדיבידנדים היישר לקופת המדינה.
התרומה העיקרית לגובה ההכנסות והרווחים הייתה עלייה חדה במכירות החברות למדינות וצבאות מעבר לים, שבשנת 2023 היו כ־8.3% מכלל הייצוא של מדינת ישראל לאותה שנה - שיעור שצפוי לעלות עוד יותר בסיכום שנת 2024.
תוצאות שיא
תוצאות השיא של החברות הביטחוניות מעידות על חיזור מדינות וצבאות העולם אחר הטכנולוגיה הביטחונית של ישראל, שהואצה בעיקר לאחר פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה. פרומוני התעשייה, עם זאת, נידפו מאפם של גופי הביטחון המדינתיים ברחבי העולם עם קריסת מערך ההגנה הישראלי באוקטובר 2023, ואי־ודאות החלה לעטוף את המשך החוזים העתידיים עימם.
המותג "ישראל", שנישא עד אז בגאון בתחומי הטכנולוגיה והביטחון, נפגע. אם לא היה די בכך, גופים שונים ברחבי העולם החלו לגייס פוליטיקאים לקריאות חרם על התעשיות הביטחוניות הישראליות ולאי־אספקה של חומרי גלם עבורן.
קנדה, איטליה ובלגיה, לדוגמה, הודיעו על הפסקת הייצוא הביטחוני, צרפת אסרה על תעשיות ביטחוניות ישראליות להציג בתערוכה ביטחונית, והממשל האמריקאי הקודם עיכב במאי האחרון משלוח של פצצות וציוד הנדסי, בצל כוונת ישראל לפעול ברפיח.
בהיעדר מדיניות חוץ המפנה משאבים למאבק על התדמית הישראלית לטובת שימור והרחבת התשתית העסקית והכלכלית, הפכו החברות הישראליות הפועלות בחו"ל בעצמן למעין שגרירי הכלכלה והעסקים של ישראל, וייצגו, בפועל, את כולנו.
אנו ממשיכים לבחון את שדה הקרב העסקי שעימו מתמודדות החברות הישראליות בחו"ל, וכיצד הושפעה פעילותן מאז מלחמת חרבות ברזל כתוצאה מזהותן הישראלית - גם בתחום הביטחון.
התעשייה האווירית היא אחת המעסיקות הגדולות במשק, המעסיקה כ־15 אלף עובדים, הפרוסים ב־12 מתקניה ברחבי הארץ לצד 12 נציגויותיה ברחבי העולם. אג"ח החברה נסחר בבורסה בתל אביב, והחברה עצמה מתכוננת להנפקת 25% ממניותיה בבורסה בתל אביב לאחר שממשלת ישראל אישרה הנפקתן בשלהי נובמבר 2020.
בועז לוי (63) הוא מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל. תפסנו אותו לשיחה על התמודדות שגרת פעילות בצל מלחמה, כיצד ניתן לנצל את מומנטום "היד העליונה" שבו נמצאת כיום ישראל כדי לקדם את הייצוא הביטחוני, ואיך הוא רואה את פעילותו כמעין שגריר ישראלי בקרב עמיתיו ולקוחותיו בתקופה זו בחו"ל.
7 באוקטובר פגע בתדמית הביטחון והטכנולוגיה ההגנתית הישראלית. עד כמה זה ערער את פעילות החברה?
"האירוע טלטל את המדינה כולה, ובכלל זה גם את התעשייה האווירית ועובדיה. אבל ההתאוששות המהירה של כוחות הביטחון, וגם זו של החברה והתאמת מוצריה לצורכי מערכת הביטחון, לצד הבאת מוצרים אלה לידי יכולת מבצעית מהירה - הוערכו מאוד על ידי לקוחותינו בארץ ובעולם.
"העולם הביטחוני עוקב ומכיר את המערכות, וביצועיהן הובילו לקבלת פידבקים רבים ולהתגברות העניין בהן".
פעילות התעשייה האווירית על כלל מתקניה לא נפגעה כלל?
"כ־2,000 מעובדי החברה נקראו לשירות מילואים מאז שפרצה המלחמה, והחברה עברה לעבוד במתכונת של 24/7 מאז 7 באוקטובר, הנמשכת גם כיום. אנו מתפקדים תחת מחסור בעובדים, שהתחיל אז ונמשך גם היום, ועובדה זו יצרה מצב של עבודה בעצימות גבוהה מאוד לצורכי הביטחון, גם בישראל וגם ללקוחותינו מעבר לים, במטרה להצליח לספק את צורכי מערכת הביטחון ולעמוד בתפוקות שעליהן התחייבנו ללקוחותינו בחו"ל.
"אנו פועלים בתנאי מלחמה, ומחויבים לשמירה על הרציפות התפקודית והתפעולית שלנו לצד ההמשכיות העסקית. אני גאה לומר שאנחנו עומדים במשימה הלא פשוטה הזו בהצלחה, והנתונים הפיננסיים במהלך שנת 2024 רק מחזקים את העובדה הזו".
מה לגבי כלל הקריאות השונות לחרם ואמברגו על התעשיות הביטחוניות הישראליות, דוגמת הדרת ישראל מתערוכות צבאיות בצרפת?
"אמברגו נשק זהו מושג שלא זר לתעשייה האווירית. כבר נתקלנו בעבר בקריאה להטלת חרם על תוצרי התעשייה הביטחונית הישראלית בכלל, ועל אלו של התעשייה האווירית בפרט, כולל מצד מדינות שנחשבות לבנות בריתנו.
"כך למשל ממשלת צרפת, שקראה להגביל את ייצוא הנשק לישראל וביקשה למנוע את השתתפותנו בתערוכת נשק בשטחה. כל אלו לא גרמו לנו להאט את תהליכי הייצור והייצוא שלנו, ההיפך הוא נכון: העברנו מסר חד־משמעי לכל אלו שקוראים להטיל עלינו מגבלות - נמשיך לייצר איתכם ובלעדיכם, כך היה וכך יהיה.
"לימים ההחלטה התבררה כנכונה, והראיה לכך נמצאת בדוחות הכספיים, המבוססים על היקפי המכירות וההתקשרויות הטובים ביותר שידעה החברה מאז יום הקמתה. ובקרוב יתפרסמו הדוחות המסכמים לשנת 2024".
בתור מנכ"ל, הרגשת גילויי אנטישמיות מעמיתיך בחו"ל או מלקוחות במהלך המלחמה?
"לא. ההיפך, ברוב האינטראקציות שלי מול הלקוחות והעמיתים בחו"ל הרגשתי חיבוק גדול. קיבלתי טלפונים מכל מדינות הפעילות שלנו בעולם לשאול לשלומי ולשלום משפחתי, לשלום עובדי התעשייה האווירית ומשפחותיהם, וגם לשלום החברה ומתקניה.
"בנוסף, עמיתים ולקוחות התעניינו באופן שוטף במצב בארץ והביעו הזדהות, לצד גישה מאוד גמישה בנוגע לאספקות שלנו. כשמגיעים ללקוח מאוד תובעני בחו"ל שאומר שהוא מבין שהתעשייה האווירית פועלת תחת מצב מלחמה והמאמץ הנדרש ממנה ומוכן להתגמש לקראתה - זה מחמם את הלב.
"למרות הגישה המבינה והמכילה הוצאתי לכל לקוחותינו מכתב ובו הצהרתי שהמלחמה לא תהיה עבורנו תירוץ לאי־אספקת מוצריהם בזמן. ההצהרה רק הגבירה את רמת הביטחון בנו, שנסקה גם לאור רמות ביצועי המערכות בשדה הקרב".
אז לראייתך, המותג "ישראל" נפגע כתוצאה מהמלחמה או דווקא התחזק?
"מהחוויה שלי, המותג 'ישראל' דווקא הועצם במהלך המלחמה, והתעשייה האווירית לישראל, שנושאת בתוך שמה את שם המדינה, היא עדות לכך בתחום הביטחוני. הלקוחות שלנו מסתכלים היטב על כלל החזיתות שבהן נלחמת ישראל, ורואים את העליונות הישראלית, שנגזרת, בין היתר, ממוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות ואלו של התעשייה האווירית בפרט.
"איני מכיר עוד מדינה בעולם שהמל"טים שלה עובדים 24/7, או מדינה שספגה תקיפות של מאות טילים בליסטיים ואזרחיה קמים בבוקר למחרת לשגרת החיים. בהיבטי הביטחון ישראל אף יודעת לקשור בין היכולת הלוויינית שלה, שמגיעה לכל חייל בשטח, כדי לייצר מתקפה מתואמת ואופטימלית במצב. מי שפועל בתחום זה מבין את עוצמת הטכנולוגיה שמפותחת בתעשייה האווירית".
מה התכונה הכי ישראלית שלך?
"יכולת ההסתגלות לכל מצב. אני סבור שהיכולת להתאים את דרך ההתנהלות וקבלת ההחלטות שלנו בהתאם למציאות המשתנה היא הכרחית, והשנה החולפת הוכיחה זאת לכולנו ביתר שאת".
כיצד הישראליות שלך באה לידי ביטוי בפעילותך בחו"ל?
"אין ספק שבמהלך מלחמת חרבות ברזל עצם נוכחותי ומעורבותי בשוקי היעד של התעשייה האווירית ייצגו גם את האינטרסים של מדינת ישראל, וניסו לאזן בין מה ששומעים ורואים במדיה העולמית לבין מה שמתרחש במציאות שלנו, כישראלים. בתור ישראלי גאה ואיש עסקים אני יודע להתאים את עצמי לכל משא ומתן והתנהלות טכנולוגית־עסקית, ואני סבור שצלחתי ביצירת האיזון הזה".
מה לדעתך על הממשלה לעשות כדי לחזק את תדמית המדינה בזירה הביטחונית הבינלאומית?
"בעיניי, פשוט להמשיך ולעשות. זו התשובה הניצחת אל מול כל הקריאות להחרים את התוצרים הביטחוניים הישראליים. אני מסתכל קדימה ורואה את הפיתוחים הנוכחיים, ומבין שאנחנו מוכרחים לתת מכנה אופטימלי לשדה הקרב העתידי, וכך בדיוק אנו עושים.
"הטכנולוגיה היא שמכתיבה את שדה הקרב העתידי, והטכנולוגיה שקיימת אצלנו היום מאפשרת להעביר את שדה הקרב לצד של האויב. בסופו של יום, אנחנו מוכרים תוצרים למדינות שונות בעולם שנסמכות על הידע, הטכנולוגיה והניסיון - שלנו".