אומרים שאין קלישאה נכונה יותר מצמד המילים "העיקר הבריאות". מבלי להיות מומחה לבריאות הציבור, אפשר להניח שזה נכון - כי מה שווה כל העושר בעולם ללא בריאות טובה?
אומרים גם שבלתי אפשרי להיות מעמד בינוני-גבוה בישראל של 2025. גם כאן נאלץ להסכים. זה אולי לא בלתי אפשרי, אבל מאוד מאוד קשה. חושבים שמדובר בהגזמה? ובכן, בואו וננסה להגדיר תחילה מהו מעמד בינוני-גבוה.
נכוון לאמצע - ואז נגביה מעט את הרף: גברת ואדון ישראלי הם אקדמאים שמרוויחים שניהם מעל לשכר הממוצע. הם גרים בדירה בבעלותם, אולי לא בצפון תל אביב, אבל במרכז הארץ - בין אזור רחובות-ראשון לציון, דרך רמת גן או גבעתיים, פתח תקווה, כפר סבא או נתניה.
יש להם שלושה ילדים ושתי מכוניות, אחת מהן מטעם העבודה שלו או שלה. הם לא עשירים, אבל גם לא צריכים לחשוב פעמיים לפני שיירשמו את הילדים לחוגים במתנ"ס. הם לא מרבים לצאת למסעדות, אבל בימי הולדת כן - ואז לא רק שיזמינו בכיף, מראשונות דרך עיקריות ועד לקינוחים, אלא גם יוסיפו בקבוק יין לחשבון. אחרי הכל, יום הולדת יש רק פעם בשנה.
חו"ל לעומת זאת, יש פעמיים בשנה, לפחות כך היה לפני המלחמה: פעם אחת לחופשה משפחתית בקיץ, לרוב בשבועיים האלה בסוף אוגוסט, כשכבר באמת אין מה לעשות עם הילדים. הפעם השנייה היא לחופשה זוגית, בחורף, שלה ושלו בלבד, כשסבתא וסבא שומרים על הילדים-נכדים.
הם חיים את החיים, לא בלי לדפוק חשבון, אבל גם בלי להצטמצם יותר מדי. בשנה שבה צבעו מחדש את הדירה והחליפו רהיטים, זה בא על חשבון החופשה (גם ככה הם גמרו את ה"שיפוצון" עם מינוס קטן בחשבון).
מלבד פעמיים חו"ל ועוד קצת מסעדות, הם לא מוציאים יותר מדי על בילויים - פעם בשנה ספארי, פעם פארק שעשועים, לפעמים סרט בשבת, לפעמים סרט לגדולים (כולל בייביסיטר), לפעמים כרטיסים לפסטיגל, דרך אח שלה שעובד בתעשייה האווירית.
בגדים חדשים קונים בכל עונה, הרי הילדים גדלים (בלי עין הרע), אבל כדי שלא יצמחו יותר מדי לא רק לגובה אלא גם לרוחב, הם החליטו לרשום אותם לחוגי כדורסל ובלט, את עצמם לחדר הכושר - וגם לעבור לתזונה קצת יותר בריאה.
לא, הם לא נמנעים מפחמימות, גם לא מתנזרים פה ושם ממטוגן, אבל אתם יודעים - מרק בחורף, סלט בקיץ, פירות במקום ממתקים - רק כדי לסגור את כל אותן פינות בתפריט שאחראיות לרוב הקלוריות המיותרות.
אצא לי השוקה
פעם בשבוע הוא הולך לשוק וחוזר עם ירקות למרק (שורשי סלרי ופטרוזיליה, תפוחי אדמה, בצלים, גזרים וקישואים, לפעמים גם דלעת, אולי גם כרישה), קצת ירקות לבישול - נניח כרובית, כרוב, שעועית ירוקה או צהובה, חצילים... וכמובן: עגבניות ומלפפונים, לא רק לסלט אלא אפילו לחתוך לפלחים ליד החביתות בארוחת הערב או לסנדוויצ'ים של הילדים.
לא נשכח את הפירות: אבוקדו רק לפעמים, אבל בננות ותפוחים, אפרסמונים ותותים בחורף, ובקיץ אבטיח, נקטרינות וענבים.
לא משנה באיזה דוכן הוא קונה - הוא לא מצליח לסיים את הקנייה השבועית הזאת בפחות מ-300 שקל, אם ויתר על הפירות הכי יקרים, יצא לו 250. כלומר, רק סעיף ירקות ופירות בתקציב המשפחתי החודשי (לא כולל קניות בסופרמרקט כמובן: לחם, בשר, דגים, מוצרי חלב, ביצים, פסטה, אורז, ביסקוויטים, חומרי ניקוי ושאר המוצרים היבשים..), מגיע כבר ל-1,200 שקל.
גם הכדורסל, הג'ודו והבלט, החוגים שאליהם נרשמו הילדים - כדי שקצת יזוזו ולא רק יישבו כל היום מול המסכים, הגיעו ביחד למשהו כמו 700 שקל. מה באשר להורים? אחרי שחיפשו כמה אלטרנטיבות מצאו מנוי לחדר הכושר הסמוך במחיר מבצע לזוג. בכמה? 450 שקל - כולל חלק מהחוגים, אבל לא אימונים אישיים.
יושב לו הזוג ישראלי מול תדפיסי הבנק וחברת האשראי, מגרד בראש במבוכה ולא מבין איך זה שרק ההחלטה להיות קצת יותר בריאים, גובה ממנו בכל חודש "אקסטרה" של קרוב ל-2,500 שקל.
וכל זה כמובן עוד לפני הוצאות נלוות, כמו בגדי בלט, חליפה לג'ודו, נעלי כדורסל ובגדי ספורט למבוגרים, שמסתכמים בעוד לא מעט כסף, אפילו אם לא פוזלים לכיוון מותגים כמו אלו יוגה, לולו למון ואחרים, אלא מסתפקים באאוטלט של "עודפים".
אז תגידו שאפשר גם בפחות: אפשר ללכת לשוק ביום שישי בארבע אחר הצהריים, רגע לפני שסוגרים, עת צונחים המחירים. אפשר כמובן לפלח לימונים ושסק מהעצים של השכנים. אפשר גם לצעוד בים או בטיילת בחינם, לחפש את מתקני הכושר שמציבות חלק מהעיריות בשטחים ציבוריים ולשחות בקיץ בים.
כל זה נכון ועדיין לא ייאמן כמה יקר לחיות חיים בריאים. ונזכיר שכל זה שייך עוד לצד המואר של הבריאות, הרפואה המונעת. כי אם נזקקתם חלילה אפילו לבדיקה או לחוות דעת רפואית, תגלו שאלו עלולות לקחת הרבה יותר מדי זמן במערכת הציבורית. איך מקצרים תורים? פונים למומחים שהם במקרה גם מנהלי מחלקות ביום - ובערב מקבלים באופן פרטי בבית הרופאים... אלא שאז כבר לא מדובר במאות שקלים של מנוי לחדר כושר, ירקות ופירות, אלא באלפים.
אז על מה נוותר כדי להישאר מעמד בינוני-פלוס ובמקביל להישאר בריאים? על המרק שהכנסנו לתפריט של החורף? על החוגים של הילדים? על החופשה הזוגית שאולי לא קשורה ישירות לבריאות הגוף, אבל חשובה לבריאות הנפש ולתחזוקת חיי הנישואים?
קחו דף ועט, אולי טבלת אקסל, התחילו לחשב הכנסות נטו מול הוצאות מחיה בסיסיות פלוס קצת מותרות ופינוקים ו... לא משנה כמה יצא לכם, אנחנו נקדים ונאחל כבר עכשיו: שרק נהיה בריאים.