לכאורה עסקינן בעוד קניון, אחד מני רבים שפועלים בישראל, מרביתם פתוחים שישה ימים בשבוע, מקצתם עובדים גם בשבתות. למעשה קשה לזכור פרויקט מסחרי שעורר עניין ציבורי גדול כל כך כמו קניון "ביג גלילות" שייפתח מחרתיים (חמישי).
מדובר במתחם קניות רחב ידיים, עם מגוון גדול של חנויות אופנה ועם אטרקציות מתחום הפנאי, כמו עסקי מזון (חלקם של שפים מוכרים), אבל באלה אין די בכדי להצדיק את ההתרגשות שמעוררת הפתיחה הצפויה. אז מה יש כאן בכל זאת?
ובכן, תלוי על מה מסתכלים: על החצי המלא או הריק של עגלת הקניות. נתחיל דווקא בריק: "קניון של 'צפוניים'" רשאים לומר צרי העין: "המדינה גועשת, המפונים עוד לא שבו כולם לבתיהם, המצב הכלכלי לוחץ - ואלה עסוקים בחגיגות שופינג"... אחרים יזכירו את העובדה שהמתחם (כמתחם, תכף נרד לפרטים) יפעל גם בשבתות - ומי שרוצים להחמיר עוד יותר, יזכירו גם את המנכ"ל, חי גאליס, אחד מאנשי העסקים הישראלים שלא חוששים לומר את אשר על ליבם, שסגר את המתחמים שתחתיו כחלק משיא המאבק במהפכה המשפטית.
מי שרוצה להתייחס לנושא ברבדים עמוקים יותר, יוכל גם לטעון שמדובר בעגל הזהב, במותגים שתופסים מקום לא רק בארונות הבגדים של עשירונים מסוימים, אלא גם דוחקים את הערכים מארון הספרים היהודי - ממש עבודה זארה...
זאת ועוד, כי תמיד יימצא בשוחות, לצד חרדים ומצקצקים בלשונם בשם היהדות (שרשומה כמובן על שמם בטאבו) גם מי שטוען בשם הסוציאליזם ויציין שבמתחמים שפתוחים בסופי השבוע מועסקים עובדים מוחלשים בשירות בעלי ממון (זה לא מדויק, כמובן, אבל ממש כשם שיש טהרנים שמוחים בשם אברהם אבינו ומשה רבנו, יש כאלה שמוחים בשם מרקס ואנגלס - ותתפלאו, ההבדל ביניהם הוא קטן משהיו רוצים שני הצדדים להאמין).
גלילות פינת קפלן
ואפשר גם לרדת מהתרנים, לקפל את הדגלים ולהזכיר דווקא את הצדדים החיוביים שבהילולת השופינג הצפויה: הנה עם ישראל שרוצה לצאת מהדיכאון ומהממ"דים, ולחגוג את החיים הטובים, שבימינו אלה מתבטאים, בין היתר, בשקיות ממותגות ועמוסות לעייפה בבגדים ובין לבין לעצור גם לביס או דרינק קטן. מה יש - גנבנו משהו ממישהו?
קשה להתייחס לנושא גם מבלי להידרש למיקום הפרויקט, מצפון לצפון תל אביב, ממערב לרמת השרון ומדרום להרצליה, הצד המרוח של הפרוסה הישראלית, סמוך לפרברי המגורים היוקרתיים בישראל, קרוב למרכזי ההייטק שלה, מרובה באזרחים שבפינת המשרד או בכניסה לביתם תמצאו את דגלי ישראל שאופסנו מאז נכנסה המחאה בקפלן להולד.
לא רק המחאה נכנסה להולד, אלא גם הטיסות לחו"ל - חלק בגלל הסתלקות החברות הזרות מישראל ומחירי הטיסה שהאמירו, חלק מפאת מצב הרוח הלאומי הירוד ואצל אחרים היה מעורב כאן גם אולי חשש מאנטישמיות והתנכלות לישראלים בחלק מהיעדים הנחשקים באירופה. הוסיפו לזה את הפגיעה בנתיבי האספקה מאתרי האופנה בסין ובנותיה - והנה לכם צמא לשופינג.
אוישו, עד שבאנו בשבת
הזכרנו את חו"ל? ובכן השיטה הטובה ביותר לאתר ישראלים בחופשה גם בחודשים שבהם התייקרו כרטיסי הטיסה, הייתה להיכנס לסניף של מותג אופנת הוולנס "אוישו".
אם עידן הלואו-קוסט התאפיין בישראלים עם שקיות הנייר של "פרימרק", הרי שאלה שלקחו "פסק זמן כדי להתאוורר קצת מהמצב" נשלחו לכיבוש אירופה עם הוראות מדויקות בווטסאפ מבנות העשרה בבית, לרכישה באוישו. שהחנות הראשונה שלה בישראל תיפתח במתחם.
אוישו, שמיוצגת בישראל בידי קבוצת זארה והזכיין ג'ואי שוובל, תהיה בין החנויות שלא ייפתחו בשבת, ממש כמו יתר מותגי הקבוצה: סטרדיוואריוס, מסימו דוטי, זארה ופול אנד בר. ההחלטה של שוובל מובנת בהיותו שומר מצוות. לעומת זאת ההחלטה של רשת גולף על מותגיה, שלא לפתוח את החנויות בשבתות, נראית על פניה קצת תמוהה, שכן חנויות אחרות של הרשת, בחלק ממרכזי הקניות, פועלות בשבת.
אז הנה אנחנו מתקרבים לקופה והגיע הזמן לסכם בכך שאולי מתחם ביג גלילות הפך למייצג הנאמן ביותר של "מדינת תל אביב": נאחז בחיים הטובים בכל מחיר, שואף לנורמליות, דוגל בחופש שמתבטא, בין היתר, בעבודה בשבתות, אבל מכבד גם את מי שבוחר לא לעשות כן, לא שש אלי קרבות פוליטיים, אבל מתעצבן - ממש כמו המנכ"ל, כשהוא מרגיש שמאיימים לו על הדמוקרטיה.
אז "ככל שיענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"? ואולי "אף על פי כן, נוע תנוע"? בואו לא נגזים, שקית השופינג היא פריזמה נחמדה לבחון דרכה תמורות על הציר העסקי-חברתי, אבל אם יש "חוק יסוד" של מדינת תל אביב שגובר על כל אלה שנמנו לעיל, הרי זה רק שמגיע הרגע שבו צריך להפסיק לאכול את הראש ולהירגע עם ביס ודרינק, ולפיכך, סליחה, אבל איך אני מגיע לעוף המטוגן של אהרוני?