מנכ"ל טבע ישראל מתריע "השארת רופאים וחוקרים בארץ היא קריטית"

המשק הישראלי כבר מתורגל בתרחישי מלחמה, ומאז הקורונה אף העמיק את הכנתו לנחיתת 'ברבורים שחורים' באגם הכלכלה המקומית. אך אף הנהלה לא העלתה בדעתה להכין את חברתה לתרחיש אימים בדמות רצח וחטיפת עובדיה ובני משפחותיהם.

ענקית התרופות המקומית טבע הגיבה מיידית לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והייתה מוכנה במובן העסקי. הנהלתה המקומית אף לקחה סיכון מחושב והחלה לכוון את פעילותה להגברת ייצור תרופות הנדרשות לחירום כתוצאה מהלחימה, אף עוד טרום גיבוש החלטת משרד הבריאות בעניין.

אלא שדבר אחד תפס את טבע ללא תוכנית עבודה סדורה: 50 מעובדי החברה ובני משפחותיהם נפגעו באופן ישיר ועקיף מאירועי 7 באוקטובר, בין אם נרצחו, נפצעו או נחטפו. המוכר שבהם הוא יאיר מוזס, שאביו גדי מוזס נחטף מקיבוץ ניר עוז 2023 והוחזר בשלהי ינואר האחרון.

עובדיה של טבע היו מהראשונים להתגייס ולסייע לכל הנדרש למטה החטופים ולמעשה "אימצו" אותו לוגיסטית, והזדהו באופן מלא עם ישראל ועם הדרישה להחזרת החטופים. ב-7 באוקטובר האחרון, יום השנה לטבח, הציבה החברה שולחן חג ערוך במטה טבע עם תמונות החטופים על הכיסאות מסביב.

הנהלת טבע דואגת להגדיר את החברה כ'בית', ועבור הציבור הישראלי היא אף הייתה כזו, לפחות בהיבטי שוק ההון כ'מניית העם'. החברה עברה מאז לא מעט טלטלות ואיבדה את בכורתה כמניה העממית, אך היא עדיין החברה השנייה בגודלה בבורסה בתל אביב.

עיקר המחזיקים במניותיה כיום הם משקיעים זרים ועיקר פעילותה מתפרסת על פני 57 מדינות, להם מתווספת גם ישראל. החברה, עם זאת, עדיין מזוהה כישראלית ומוצאת במדינה לא רק בית, אלא גם חלק מרכזי בעתידה.

במסיבת העיתונאים שערכה בשבוע שעבר בישראל, אמר המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס כי לראייתו ישראל היא שם נרדף לחדשנות, וכי היות והחברה מכוונת עצמה לצמיחה באמצעות חדשנות, בכוונתה להשקיע בחדשנות הישראלית בתחומה בשלב הבא.

תפסנו את יוסי אופק (60), מנכ"ל טבע ישראל ומנהל קבוצת מדינות אפריקה, המזרח התיכון ואוקראינה בחברה, לשיחה על התמודדות עם תרחיש אימים בו מספר כה רב מעובדי החברה נפגע, על פעילות בצל המלחמה ועל חוויותיו מפעילותו כמעין שגריר ישראלי בקרב עמיתיו ולקוחותיו בתקופה זו בחו"ל.

כיצד נגעה המלחמה בטבע?
"פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוביל לגיוס של עובדים רבים בחברה בישראל למאות ימי מילואים, דוגמת כ-20% מעובדי מתקן החברה בשוהם. לצד זאת, יצאה הנחייה של משרד הבריאות לקופות החולים להגברת מלאים לחירום, שהובילה להגדלת הביקושים.

"למרות המחסור בעובדים, הצלחנו לספק פי שלושה מהביקוש תוך תקופה קצרה, בעיקר בזכות התגייסות מלאה ומהירה של העובדים שלא גויסו למילואים. הם הגיעו לאתרים הנדרשים השונים ופשוט עשו הכל: אריזה, לוגיסטיקה, וכל דבר שהיה צורך לתת בו מענה. ידענו גם במה להתמקד כי הערכנו מה יהיו הצרכים והבנו לאילו מוצרים יהיה יותר ביקוש דוגמת תרופות לשיכוך כאבים, לאיבוד דם, וכו'".

"לצערנו, 50 מעובדינו הושפעו ישירות במעגל הראשון או השני כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר, כאשר הם או מחברי משפחתם נפצעו, נחטפו או נרצחו, ובכללם גם ילדים של עובדי טבע לשעבר דוגמת נעמה לוי. הידיעות על כך הגיעו ממש ביום הראשון, עם הקמת מטה עבודה להבנת צרכי הארגון כתוצאה מהאירועים. עשינו כל מה שיכולנו כדי לספק מעטפת כלכלית ונפשית לכל העובדים. הזכרת את יאיר מוזס, אז הוא דוגמה למעטפת שאנו מנסים להקנות לכל העובדים, שכוללת, בין היתר, שחרור ממחויבות לעבודה, תמיכה בעל המעטפת הדרושה להם, ועוד".

לאחר 7 באוקטובר, החברה הגתה ויישמה תוכנית הנקראת 'מטפלים בנפש', המיועדת לטיפול בפוסט טראומה. טבע הקימה לטובת כך חברה לתועלת הציבור בה מכשירים מטפלים כפסיכולוגים ועובדים סוציאליים לטיפול בטראומה.

לדברי אופק, התוכנית מיועדת גם לגורמי המקצוע הנמצאים בסביבת חווי הטראומה היכולים לשמש כ'מגיבים ראשונים'. "כך מורה יוכל לזהות סימני טראומה בתלמידיו או מפקד בצבא בחייליו, וכו', ומשם ניתן יהיה להפנות לגורמי המקצוע לטובת טיפול", אומר אופק.

קריאות החרם על ישראל לא פגעו בפעילות החברה?
"מלקוחות החברה לא חווינו דבר שלילי. בדרום אפריקה ניסו להדביק מדבקות נגד ישראל על בתי מרקחת ונגד טבע, אבל הן הוסרו מהר מאוד. בסך הכל לא חווינו חרם או כל דבר מסוג זה. אפילו לא במזרח התיכון וברשות הפלסטינית. בסופו של יום טבע מוערכת בעולם. ובעולם שאינו מוסת, לדעתי, מבינים את האירוע ומשמעויותיו.

"עיקר החוויה החיובית שחווינו בחברה הייתה מכיוון עשרות אלפי עובדי טבע העולמית בחו"ל, שמהם קיבלנו תמיכה בכל דבר שרק אפשר להעלות על הדעת. היה ממש רצון עז לעזור, והעזרה שהוצעה הייתה מגוונת מאוד. החל מטיפולים פסיכולוגיים, דרך תרומת מחשבים שנתרמו הלאה, ועד הצעות הנוגעות בכל תחומי החיים. המחויבות שהורגשה מקרב עובדי טבע העולמית לעזור היא חלק מהתרבות הארגונית שהוטמעה עוד בימי אלי הורביץ, במסגרתה טבע נתפסת כבית.

"המנכ"ל פרנסיס לדוגמה הוא אנגלי, אך היה לו חשוב להגיע לישראל מיד לאחר 7 באוקטובר כדי לעמוד לצד העובדים ולהעביר מסר. הוא הגיע לכל האתרים בישראל ופגש בעובדים. הוא גם החליט לענוד את סיכת החטופים על דש בגדו בכל מקום מאז. ויש פה מסר מאוד חזק שזה מלמעלה ומלמטה. ממש הרגשנו שאנו מקבלים חיבוק. מיד אחריו גם הגיע אחד הדירקטורים האמריקאים של החברה שעוסק בפילנתרופיה כדי לעזור איפה שאפשר".

כמנכ"ל בישראל, לא הרגשת ביקורת במהלך ביקוריך בחו"ל כתוצאה מהיותך ישראלי?
"לא. כל הקולגות התקשרו ושאלו לשלומי, שלום משפחתי ושלום העובדים ומשפחותיהם, ואפילו במדינות בהן אנו עובדים רק עם מפיצים שחלקם לא תלויי טבע, התקשרו והביעו אמפתיה לנו ולישראל. גם מפיצים בדרום אפריקה ובמזרח התיכון. יש לציין שבאופן כללי אנו משתדלים לא להיכנס עם לקוחות לנושאים פוליטיים".

אופק החל את דרכו בטבע לפני כ-25 שנה ומילא בה תפקידים שיווקיים ומסחריים שונים. הוא מונה כמנכ"ל טבע ישראל באפריל 2020 וקיבל לידיו גם את אשכול מדינות אפריקה, מזרח תיכון ואוקראינה.
בחמש השנים שקדמו למינויו הוא הוביל את יחידת הפארמה והחדשנות הרפואית בחברה, ובמקביל גם שימש כמנכ"ל טבע דרום אפריקה. לפני כן הוא כיהן כמנכ"ל טבע מדיקל, אחת מחברות המכשור הרפואי הגדולות בישראל, המספקת מוצרים ותרופות בעיקר לבתי החולים.

איך הישראליות שלך באה לידי ביטוי בפעילותך מאז 7 באוקטובר?
"בטבע יש DNA של תגובה מהירה ופתרונות יצירתיים. יודעים לפעול בערפל, לוקחים סיכונים מחושבים ועובדים עם חוסן נפשי. אם נוציא רגע את 7 באוקטובר כדי להבין אותו, ניתן לראות זאת בפעילותנו באוקראינה: טרום המלחמה אמנם הייתה אי ודאות באוויר, אבל רוחות מלחמה עוד לא החלו לנשוב. למרות זאת, החלטנו להכין את כל הצוותים לאירוע מלחמה, והיינו החברה היחידה שם שעשתה זאת. זה מצריך שכירת בתי מלון לעובדים, רכישת כרטיסי רכבת כדי שיוכלו לנוע, חלוקת משימות, כמו בצבא, וחלוקה לצוותים עם טלפון לווייני. קבלת ההחלטות המהירה ויישומן זה חלק מהישראליות - וזו גם התכונה הכי ישראלית שלי - החוסן לקבל החלטות במצבי אי ודאות. אם לחזור ל-7 באוקטובר - הגבנו בהגברת הייצור, הייצוא והייבוא של תרופות לישראל. כל זאת מתוך הבנה וראיית הנולד לגבי מה ישראל תצטרך, וזאת אף ללא שמשרד הבריאות החל לבצע הזמנות. יש לזה משמעות".

אתה מרגיש שהמותג "ישראל" נפגע כתוצאה מהמלחמה?
"לא ראיתי סקר גלובלי בנושא, אבל העובדות הן שבחציון הראשון של 2024 נכנסו כ-12 מיליארד דולר למדינה ממשקיעים זרים וישראל עדיין נתפסת כחדשנית. לצד זה, מספר ההשקעות היה נמוך יותר מאשר בתקופה המקבילה. אם לקחת את זה לעולמות הרפואה בהם אנו פועלים, אז בתי החולים שלנו, האקדמיה ומחקריה, והטכנולוגיות, כולם פורצי דרך. כך שהמדינה יודעת להציע חדשנות ונשענת כבר קרוב ל-20 שנה על הסטארט-אפ ניישן. לצד זאת, העולם מתפתח והופך תחרותי. הוא לא שייך רק למערב, והיתרון התחרותי של ישראל עשוי להישחק אם לא נקבע חזון ואסטרטגיה".

אז מה לדעתך על הממשלה לעשות?
"בישראל פועלות מאות חברות גדולות שעיקר משקיעיהן הם זרים. טבע היא אחת מהן. המשקיעים רוצים תשואה על הכסף ואנו לא יכולים להשתמש במלחמה כתירוץ לאי-עמידה ביעדים העסקיים. אם לקחת את זה כפרפרזה להחלטות הממשלתיות, אז לראייתי עידוד מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות הוא צעד חשוב בכיוון. בנוסף, יש להעצים את מודל רשות החדשנות שמעודדת השקעות בחברות הזנק בתחילת דרכן. זה יסייע לצעירים להסתכן.

"השארת חוקרים ורופאים בארץ היא קריטית גם כן, שהרי היא משפיעה על המו"פ הישראלי כולו. לכן יש להעמיד להם את התשתית והצרכים הנדרשים להם דוגמת מעבדות, מחקר, ועוד. סוגיית לימודי הליבה צריכה לתפוס גם היא את הפוקוס הראוי לה ולהיות ברמה גבוהה בסדר העדיפויות הלאומי, לצד לימודי יזמות וניהול. וורן באפט אמר פעם: 'אם אתה מחפש מוחות, תגיע לישראל, לא צריך לחפש בשום מקום אחר'. כך שאני מודאג שנאבד את היתרון התחרותי ברמת העשייה. אין פה עניין פוליטי אלא עסקי נטו".

• שוק התרופות הבינלאומי עמד על כ-1.75 טריליון דולר בשנת 2024 וצפוי לעמוד על כ-1.86 טריליון דולר בשנת 2025, המבטא עלייה של כ-6.7% שנה אחר שנה. כך על פי סקירת חברת מחקרי השוק The Business Research Company.
• טבע פעילה בכל הסגמנטים בתחום, אך נחשבת למובילה עולמית בתחום התרופות הגנריות - שוק שעמד בשנה האחרונה על כ-460 מיליארד דולר. ענקית התרופות המקומית הציגה דוחות מעורבים לשנת 2024 עם עלייה של כ-4.4% בהכנסותיה לעומת השנה הקודמת לה, לצד מעבר להפסד תפעולי.
• החברה סיכמה את השנה האחרונה עם הכנסות בגובה כ-16.5 מיליארד דולר לעומת כ-15.8 מיליארד דולר ב-2023, וההפסד תפעולי של 303 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 433 מיליון דולר בשנה שלפניה. עיקר ההפסד מעלייה בהוצאות ורישום ירידות ערך.
• טבע נסחרת בשווי כ-70 מיליארד שקל לאחר שמנייתה זינקה בכ-71.3% מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד לסוף יום המסחר בתל אביב ברביעי האחרון.
• החברה מעסיקה כ-36.1 אלף עובדים, שהם כ-1100 עובדים פחות מכ-37.2 אלף עובדים שהעסיקה בשנת 2023, כאשר רובם מועסקים באירופה (כ-18.5 אלף), והשאר בשווקים הבינלאומיים (כ-8.7 אלף), בארה"ב (כ-5.1 אלף) ובישראל (3320 - 165 פחות משהיו ב-2023).
• החברה פועלת מ-3 מטות מרכזיים: תל אביב ישראל, פרספיני ניו ג'רזי ארה"ב והארלם בהולנד. לצידם היא מפעילה 48 מפעלי ייצור (2 מהם בישראל) ו-21 מרכזי מו"פ (3 מהם בישראל).
• פעילותה הישראלית מוערכת בכ-3% מכלל פעילותה העולמית, ועיקרה ייצוא (כ-90%). בשוק המקומי כל מרשם רביעי הוא מרשם לתרופה של החברה, המייצרת בארץ כ-1.4 מיליארד טבליות בשנה.
• טבע ישראל גם משווקת מזה עשרות שנים את מותגי התרופות ללא מרשם 'אקמול' ו'אופטלגין', ואת תרכובת המזון לתינוקות נוטרילון - תחום בו הפכה לשחקנית השנייה בגודלה בארץ.