בצהרי היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיצביע על כך כי עליית המחירים בשנה האחרונה ממשיכה להכאיב לציבור הצרכנים, ובעיקר למחצית המשפחות בעשירונים התחתונים, שמרגישים היטב את המכה. עליית המחירים, המשולבת עם ידה הארוכה של הממשלה שנכנסה לכיסו של האזרח בשל צורכי מימון המלחמה, תפגע גם באזרחים בשכבות הביניים, שייפגעו אף הם במשך שלוש השנים הקרובות.
תא משפחתי עם הכנסה ברוטו של כל אחד מבני הזוג של 15,000 שקל לחודש יספוג פגיעה בהכנסות בהיקף של 3,000 שקל בשנה שיתעצם לפגיעה בירידה בהכנסה נטו של התא המשפחתי בשיעור 9,500 שקל בשנת 2027. למשתכרים מעל 20,000 שקל ברוטו לחודש הפגיעה קשה יותר ותגיע להפסד של 19,000 שקל בשנת 2027, כך עולה מחישובים שנעשו במוסד פיננסי.
הבה נבחן מי בדיוק פוגע בכם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כבר פרסמה שמחירי הייבוא של מוצרי צריכה ירדו בשנת 2024 לאחר ירידה גם בשנת 2023. האם מישהו מכם הרגיש זאת לאחרונה? מדד היבוא לישראל של מוצרי צריכה שוטפת כמו מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת הבית ירד בשנת 2024 ב-1.7% בהמשך לירידה של 1% בשנת 2023.
עיקר הירידה בשנת 2024 הייתה במוצרי הלבשה והנעלה, שמחירי היבוא שלהם ירדו ב-3.3%. מדד היבוא של מוצרי חומרי אנרגיה ירד בשנת 2024 ב-4.7% בהמשך לירידה של 20.5%. כן קרוב ל-21%, בשנת 2023. האם באמת הרגשתם זאת בתעריפי החשמל? או שאולי דווקא להיפך?
מדד יבוא חומרי גלם לייצור מקומי ירד בשנת 2024 ב-1.5%. זאת ועוד: ביבוא תשומות לחקלאות, חלק מההוצאה של החקלאים והאיכרים להפקת תנובה, חלה בשנת 2024 ירידה בשיעור חד של 9.4%, ובמחירי ייבוא של בדים וחוטים לייצור ביגוד והלבשה נרשמה ירידה של 4.6%. האם מחירי הירקות והפירות ירדו? האם מחירי הלבשה תוצרת ישראל נסוגו, עקב הירידה בעלות יבוא התשומות?
מחירי יבוא של כלי רכב דווקא עלו, והמדד של מחירי יבוא כלי רכב טיפס בשנת 2024 ב-0.5% לאחר עלייה בשנת 2023 של 1.6%. אחת הסיבות לעליה בעלות יבוא כלי רכב לישראל היא סגירת נמל אילת בשל הסגר שהטילו המורדים החות'ים בים סוף. בשנת 2023 יובאו דרך נמל אילת 149,498 כלי רכב, הכוללים שארית מהרבעון האחרון באותה שנה של 18,018 כלי רכב.
מאז שנת 2024 לא פרקו לחלוטין באילת אף כלי רכב ומי שנהנו מיבוא כלי הרכב על חשבון נמל אילת היו נמלי אשדוד, חיפה ומעט הנמל הסיני sipg במפרץ חיפה, מקבוצת הנמלים הבינלאומיים של נמל שנגחאי. השאלה היא האם מבנה חברות יבוא כלי הרכב בישראל נשמר אצל אותם שחקנים ותיקים שהשתלטו גם על ייבוא הרכב מסין, ובכך נמנעת תחרות של ממש? קשה עתה להבחין בתחרות במחירי כלי רכב, לאחר שהאוצר הכביד ידו במסים כבדים על כלי רכב.
בחופי ישראל בים התיכון פועלים כבר חמישה נמלים: נמל חיפה הוותיק בשליטה של החברה ההודית אדאני (70%) וקבוצת גדות מסופים הישראלית (30%); נמל המפרץ sipg שבשליטה סינית, מספנות ישראל, נמל הדרום בשליטת חברת TIL השווייצרית ונמל אשדוד, של חברת נמלי ישראל הממשלתית - אבל בפועל עם שותפות לפחות עם הסוורים והעובדים.
ממש עתה העובדים הצליחו לשכנע את שרי התחבורה והאוצר להעביר ללא מכרז את רציף 25 לשליטה למעשה של ועד העובדים בנמל. זה טוב לעובדים ורע לתחרות וגרוע למחירי היבוא. כך, לפי מחירי המוצרים בישראל, עלויות השטעון והפריקה בישראל טרם הצליחו להפחית את יוקר המחיה בישראל.
אחת הסיבות העיקריות לכך שיבואנים, סוחרים וקמעונאים הצליחו להעלות מחירים שכולם מרגישים בכיסם היא "הכליאה" של הישראלים בישראל בגלל המלחמה. בשנת 2024 הייתה צניחה של כ-22% במספר הישראלים שיצאו לחו"ל בדרך האוויר, שהחלה מיד עם פרוץ הקרבות ברבע האחרון של 2023. אם נוסעים פחות לחו"ל, רוכשים יותר בישראל, מה שמאפשר לסוחרים המקומיים להעלות מחירים.
התוצאה: פדיון רשתות השיווק זינק בשנת 2024 בשיעור אדיר של 7.2% לאחר 2.1% בשנת 2023. רכישות של מוצרי טקסטיל והנעלה, שהרבה ישראלים נוהגים לרכוש בחו"ל תוך כדי טיול ונופש, זינקו ב-18.1$ ב-2024 לאחר עלייה של 7% בשנת 2023. הדברים אמורים גם לגבי מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה, שכולם עלו בשנת 2024 ב-7.3% לאחר 1.5% בשנת 2023.
סיבה נוספת ליוקר המחיה היא אי עדכון פטור לקניות ורכישות ב"דיוטי פרי", החנות הפטורה ממכס, והפטור ביבוא אישי של חבילות, בעיקר מסין וארה"ב. מה שיכול היה לעזור לתחרות מול הסוחרים בישראל הוא עדכון הפטור ממכס ומע"מ בשיעור של 200 דולר בדיוטי פרי, סכום שנקבע ביולי 2012.
במחירים של היום, עפ"י האינפלציה של הדולר, הסכום אמור היה להתעדכן ל-277 דולר. היה טוב אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שדאג לעובדים של נמל אשדוד, היה מעלה את הפטור אפילו ל-400 דולר. אזי היינו מקבלים תחרות של ממש.
הפטור לייבוא אישי בחבילות המגיעות ללא הפסק מחו"ל אף הוא מגוחך, וכאילו לא חלה מעולם עליית מחירים בישראל עומד על 75 דולר הפטורים ממכס ומע"מ. הסכום נקבע באפריל 1998, ובמחירים של היום לפי האינפלציה הדולרית היה צריך להתעדכן ל-146 דולר. עדכון הסכום יכול לעזור להתחרות בקמעונאים והסוחרים בישראל, המכבידים על כיסו של הישראלי.
עלינו לזכור שישראל היא בבחינת אי מבחינה בינלאומית. לאף אחד מאיתנו אין אפשרות לקנות במדינות שכנות כמו באיחוד האירופאי או בארה"ב, ולכן הפטורים הללו חיוניים לאפשר לישראל לצוף מעל פני ההכבדה בהוצאות התאים המשפחתיים.
בכל מקרה מספר היוצאים לחו"ל בדרך האוויר עלה בחודשים האחרונים וגובר בשלושת החודשים האחרונים לינואר, עם זינוק מתבקש של 130% לעומת שנה קודם לכן, עפ"י נתונים מנוכי עונתיות. עם כניסת עוד חברות תעופה לישראל, ממש בימים אלה, מגמת היציאה לחו"ל תמשיך ותזנק.
מי שעוד מכביד על הציבור, הפעם מצד ההכנסות, הם הבנקים בישראל, שרווחיהם מרקיעים שחקים בחסות בנק ישראל. השיטה פשוטה: מעניקים ריביות מאוד נמוכות לציבור בגין יתרות בחשבונות עו"ש או פיקדונות, ובמקביל גובים ריביות גבהות מהציבור, ואין מושיע.
בנק ישראל מפרסם תכופות הריביות שהבנקים נותנים על הפקדות בשקל, הציבור עצל ואינו עושה בכך שימוש וגם לא העביר מספיק הון ל"קרנות כספיות" שהן אפיק סולידי לחלוטין. הבנקים לא מעירים ללקוחות על עודף בעו"ש והציבור לא בודק מה שמגיע לו. חבל.
מה עושים? בצר לו, הציבור מגביר את חיפוש העבודה בכדי להתקיים בכבוד. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-63%, שיעור התעסוקה עלה ל-61.3% ושיעור הבלתי מועסקים בני 15 ומעלה ירד ל-2.6%. שיעור התעסוקה של בני 25-64 עלה ל-79.1%. כל אלה נתונים חזקים המצביעים על החיוניות של ציבור העובדים והמשפחות.
יש גם כאלה שנמאס להם לחיות כאן ויורדים מישראל. נראה שהפחד מאימת המלחמה, נטל מאות ימי המילואים והעול הכלכלי הכבד עושים את שלהם.
היו שחשבו כי יוכלו ליהנות מגישה לדירות בסבסוד ממשלתי, אבל התברר כי משרד השיכון בראשותו של השר יצחק גולדקנופף הועיד מחציתה לציבור החרדי, שדווקא לו יש זמן להתעסק בניירת הרכישה, היות ומרביתו אינו משרת בסדיר או במילואים.
אחד המסלולים הנוחים שמצאו הישראלים הוא הביטוח הלאומי, שהפך למוסד לפיזור הכסף הממשלתי לא רק לנזקקים וזכאים אלא גם למעמידי פנים מקצועיים על חשבונכם. את התוצאה אפשר לראות כבר כעת בשווקים בדמות ירידה בקצב הצריכה הפרטית.
ככל שהחודשים ינקפו הציבור ירגיש יותר ויותר את טבעת ההידוק של צעדי הממשלה, שהעבירה חוקים ותקנות בכנסת להעלאת מיסים ישירים ועקיפים, מהקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי ועד להפחתת הנחות במס לגמלאים בגין הפנסיה - ובהמשך העלאת המע"מ ותעריפי הארנונה.
אז מי חוגג על חשבון הציבור? עול המס שהממשלה הכבידה ידה על הציבור נועד למטרה לגיטימית של מימון המלחמה, אך משם גולש חלק מהכסף שנגבה על חשבונכם לשעת חירום לכספים קואליציוניים למימון החרדים המשתמטים משרות צבאי, חד וחלק.
התוצאה בשטח היא ירידה בהכנסה הריאלית הפנויה של הציבור על רקע המשך עליות המחירים. משנכנס אדר אומנם מרבים בשמחה וכעת בחג הפורים זהו זמן לעדלאידע, אך מיד אחריו מתחילות ההכנות לפסח, חג החירות, שיהיה השנה דל מתמיד.