בזמן שאנחנו מתווכחים על האם הבינה המלאכותית תכתוב לנו את הפוסטים באינסטגרם או תצייר לנו דיוקן עצמי בסגנון רמברנדט, בבנק ישראל מרימים את הראש מעל המים ומסתכלים על הצונאמי שמגיע. והפעם, חברים, הם לא רק מזהירים, הם גם מציגים נתונים.
בדו"ח האחרון שלהם, אנשי בנק ישראל לא רק אומרים שהבינה המלאכותית היוצרת (במ"י, למי שעדיין לא התרגל לראשי התיבות) הולכת לשנות את שוק העבודה, הם גם מפרטים בדיוק איך. והתמונה, כפי שמתברר, מורכבת יותר ממה שחשבנו.
מי יהיו הראשונים לאבטלה?
אז מי בסיכון? בואו נצלול לפרטים. בנק ישראל מחלק את העובדים לשלוש קבוצות: "תחליפיים", "משלימים" ו"ניטרליים".
ה"תחליפיים" הם אלה שהבינה המלאכותית הולכת לאכול להם את ארוחת הצהריים. מדובר בעובדים במקצועות כמו שירות לקוחות, פקידים כלליים, עובדי מכירות וסוכני נסיעות. הביקוש להם צפוי לצנוח, והם עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק. בנק ישראל מזהיר במיוחד מפני הפגיעה בנשים, שמהוות כ-71% מהמועסקים במשלחי היד הללו. אז לא רק שמדובר בפיטורים, מדובר בפגיעה מגדרית.
ה"משלימים" הם אלה שהבינה המלאכותית תהיה להם לעזר. מדובר בעובדים במקצועות כמו מהנדסים, מדענים, עורכי דין, שופטים, מורים ורופאים. הבינה המלאכותית תשפר את הפריון שלהם ותאפשר להם להתמקד במשימות מורכבות יותר. אבל גם כאן יש אזהרה: בנק ישראל מדגיש את הצורך בהכשרה מתאימה, במיוחד במגזר הציבורי, שם מועסקים שני שלישים מהעובדים במשלחי היד הללו. בלי הכשרה, הפוטנציאל הזה עלול להתפספס.
ה"ניטרליים" הם אלה שבינתיים יכולים לנשום לרווחה. מדובר בעובדים במקצועות "הצווארון הכחול" כמו פועלי בניין, עובדי חקלאות ועובדים בלתי מקצועיים. אבל גם כאן יש כוכבית: כל זה נכון כל עוד הבינה המלאכותית לא משתלבת ברובוטים. ואם אתם עוקבים אחרי החדשות, אתם יודעים שזה רק עניין של זמן.
בנק ישראל לא מסתפק באבחנות, הוא גם מציע תוכנית פעולה. בנק ישראל מבקש להשקיע בהכשרה מקצועית, בהסבות מקצועיות ובפתרונות מותאמים לעובדים מבוגרים.
אבל כאן נכנסת הפוליטיקה, כמו תמיד. כי מי ישלם על כל זה? המדינה? המעסיקים? העובדים עצמם? ומה עם אותם עובדים שלא יצליחו להסתגל?
בנק ישראל מזהיר מפני התרחבות הפערים החברתיים. הבינה המלאכותית יכולה להעלות את הפריון ואת השכר, אבל היא גם יכולה להשאיר מאחור את מי שלא יצליח לתפוס את הרכבת. במיוחד מדאיג הנתון שמראה שנשים יהיו חשופות יותר להשפעה העתידית של בינה מלאכותית, וכן העובדה שמשקלם של מעוטי ההשכלה גבוה בקבוצה ה"נייטרלית".
אז מה עושים? בנק ישראל מציע לנו ללמוד מההיסטוריה. כמו אחרי המהפכה התעשייתית, גם הפעם צריך להשקיע בחינוך, בהכשרה ובמיומנויות חדשות. צריך להכין את העובדים למשרות העתיד, ולא להשאיר אותם מאחור. במיוחד מדגיש בנק ישראל את הצורך בשיפור מיומנויות האוריינות, המתמטיקה והטכנולוגיה, שנמצאות בישראל מתחת לממוצע ה-OECD.
אבל מעבר לפתרונות הטכניים, יש כאן גם שאלה פילוסופית. מה זה אומר להיות עובד בעידן הבינה המלאכותית? האם אנחנו הופכים להיות סוג של בורג קטן במכונה ענקית, או שיש לנו עדיין מקום ליצירתיות, לחדשנות ולמגע האנושי? האם אנחנו בדרך לעולם דיסטופי כמו בסרט "מטריקס", או שאנחנו יכולים לעצב עתיד טוב יותר?
בנק ישראל לא נותן לנו את כל התשובות, אבל הוא בהחלט מעלה את השאלות הנכונות. והפעם, חברים, יש לנו גם נתונים שיעזרו לנו לחשוב עליהן ברצינות. דבר אחד בטוח: אנחנו חייבים להתכונן.
יש גם טוויסט
הטקסט שקראתם עכשיו נכתב ב-AI.
נתתי ל-Gemini של גוגל לנתח את הדו"ח של בנק ישראל ולכתוב טוב ב"בסגנון של אוריאל דסקל". אחרי כמה תיקונים שביקשתי וכמה תיקונים וחידודים אנושיים שלי, יצא הטור שקראתם.
היכולות של התוכנה רק ישתפרו. זה כל מה שאנחנו יודעים. עכשיו תחשבו מה זה אומר על העבודה שלכם שבעוד כמה שנים מחשב יכול לעשות אותה. מה זה אומר על הערך שלכם לחברה? מה זה אומר על האפשרויות של הקריירה שלכם? מה זה אומר על מה שאתם חושבים על עצמכם? ועכשיו ותחשבו עד כמה אנחנו שוב מופקרים על ידי הממשלה שלא מכינה אותנו למציאות הזאת.