"ייקחו שנים עד שרמת החיים בישראל תחזור למה שהיתה"

יש מילים שהגייתן מעוררות בנו אימה. כדי לעקוף אותה, אנחנו מוצאים דרכים מילוליות שמרככות את החרדה למראית עין, אבל מרחיקות את ההתמודדות עם הבעיה עצמה. "מיתון" שייכת לקבוצת המילים המסוכנות, שמעוררות בציבור בהלה מדבקת, ולכן נמנעים המומחים מלהשתמש בה, פן תהיה זו נבואה המגשימה את עצמה.

השבוע צייץ הכלכלן לארי סאמרס מאוניברסיטת הרווארד, לשעבר שר האוצר של ארה"ב, את המילה האסורה ברשת X ועורר סערה: "הדגש על מכסים ואי הוודאות ציננו את הביקוש והעלו את המחירים. אנחנו מקבלים את הגרוע שבכל העולמות - חששות מאינפלציה וממיתון ויותר אי ודאות לגבי העתיד, וזה מאט הכל".

גם טראמפ לא שלל אפשרות למיתון. בריאיון לפוקס ביזנס נשאל אם הוא צופה מיתון השנה והשיב: "אני לא אוהב לתת תחזיות לדברים כאלה. ישנה תקופת מעבר כי אנחנו עושים משהו גדול מאוד. זה לוקח קצת זמן".

על פי ההגדרה הרשמית, מיתון נמשך תקופה ארוכה יחסית, לפחות שניים או שלושה רבעונים רצופים בשנה, שבה מתקיימת פעילות כלכלית מואטת בכל המשק. אם הוא כבד, הוא מביא לירידות מחירים, צמצום משמעותי של הייצור, קיטון במסחר ואבטלה רחבה. המשמעות הישירה של המיתון, ומכאן הפחד שהוא מעורר, היא הרעה במצבם הכלכלי של האזרחים, בעיקר בעשירונים התחתונים, יחד עם פיטורי עובדים.

אסטבן קלור, פרופ' לכלכלה פוליטית באוניברסיטה העברית, וחוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי, אומר בצורה ברורה, את מה שכלכלנים ישראלים נמנעים לומר: מדינת ישראל נמצאת כבר עכשיו במיתון.

"אנחנו במיתון", פותח קלור, "כי יש לנו תוצר שלא רק שלא גדל שנתיים ברציפות, אלא שלילי. בשנה שעברה התוצר לנפש בישראל עמד על 0.9%, כשהגידול באוכלוסייה מעל 2%. כרגע הפגיעה הכלכלית באזרחים לא כל כך חמורה, כי מימון המלחמה נעשה על ידי הגדלת החוב. בתקציב 2025 אנחנו כבר מתחילים להרגיש את השפעות המלחמה בקיצוצים והעלאות מיסים. והמצב רק ילך ויחמיר - אלא אם המלחמה תיגמר פתאום ונראה התאוששות מדהימה.

"אני פחות אופטימי, כי אני לא רואה שום שינוי מבני שיגרום לי להאמין שהמשק הישראלי יתאושש", הוא מוסיף. "אני רואה מגמה של עלייה בהוצאות הבטחון, לצד גידול במגזר החרדי, שהוא פחות פרודוקטיבי ונתמך על ידי שאר האוכלוסייה. שני המרכיבים האלה מדאיגים אותי".

על רקע החזרה ללחימה בעזה, תקציב המדינה לשנת 2025 מדאיג את פרופ' קלור לא פחות. "אנחנו מתחילים שנה שלישית של תקציב שמושפע מהמלחמה. הוצאות הבטחון הכפילו את עצמן מהתקופה שלפניה, וזינקו מ-60 מיליארד שקל ל-120 מיליארד, וזה בהנחה שלא ניכנס למלחמה בעצימות עוד יותר גבוהה בעזה או בזירות אחרות. לפי ועדת נגל, רק ב-2026 נתחיל לראות ירידה, הכל תלוי במצב הגיאופוליטי".

יש לממשלה מקור תקציבי להגדלת הוצאות הביטחון, אם נצטרך?
"המלחמה ממומנת באמצעות הגדלת החוב והגירעון התקציבי, בלי לקצץ בהוצאות המדינה. אין לנו רזרבות כאלה. אם המדינה תצטרך עוד כסף, היא תנפיק עוד אג"חים. בשנה השלישית של המלחמה יחס החוב-תוצר עלה באופן חד ודירוג האשראי ירד. הממשלה לא מתאפיינת במשמעת פיסקאלית, לא קיצצה בכספים הקואליציוניים ובמשרדים המיותרים והיא לא מוכנה להיכנס מתחת לאלונקה בשום אופן, גם אם מדובר בקיצוצים סמליים.

"בתקציב החדש היא לא מקצצת בקצבאות או בהוצאות, אלא מעדיפה לעשות קיצוץ רוחבי 'טיפש'. כל האמירות של ראש הממשלה ושל שר האוצר, שאין לנו בעיה לממן את המלחמה, חסרות בסיס. גם ב-2023 וגם ב-2024 חרגנו מיעד הגירעון. לקראת תקציב 2024 שר האוצר דיבר על 4.5% גירעון, כשסירב לקצץ בכספים הקואליציוניים, וסיימנו עם גירעון של 6.9%. כל אחוז בגרעון שווה ערך ל-20 מיליארד שקל. גם עכשיו, לקראת הכנת התקציב, דיברו על גרעון של 4% והיום כבר מדברים על 5%, כשהתחזיות בשוק נוקבות במספר יותר גבוה. ושוב - הכל תלוי ביציבות הפוליטית ובעצימות המלחמה"

באוצר מתגאים בגיוסי האג"ח הגדולים.
"והריביות שאנחנו משלמים עליהם הולכות ועולות. אנחנו מפנים יותר מקורות לתשלום החוב. אם התחלנו את המלחמה ביחס חוב-תוצר של 60%, שהיה מרשים, היום אנחנו עומדים על 70%. צריך לקחת בחשבון שלא תמיד האמון של השווקים הבינלאומיים משתנה באופן מדורג. אנחנו עלולים להיקלע למצב שבו נקלע פתאום למשבר פיננסי, כי השווקים יאותתו שהוא לא סומכים על המשק הישראלי.

"זה קרה בפעם האחרונה בתקופה האינתיפאדה השנייה. הממשלה התקשתה לשלם על הגירעון, וממשלת שרון דיברה עם ממשלת בוש הבן כדי לקבל ערבויות, ורק בעזרתן השווקים היו מוכנים לקנות את האג"ח הישראלי. ארה"ב לא תמיד תהיה מוכנה להיות נדיבה כל כך, ואם היא תעשה את זה - היא תבקש דברים בתמורה".

עם טראמפ לא תהיה לנו בעיה.
"אני לא רואה את טראמפ מחלק מתנות בחינם. הוא יהיה לצידנו כל עוד אנחנו נהיה מוכנים לקבל את ההשפעה של ארה"ב על המדיניות שלנו, ואני לא בטוח שאנחנו רוצים להיות שם".

אנחנו שם מזמן. טראמפ מדבר עם החמאס מעל הראש שלנו ומנהל את המו"מ עם לבנון.
"בצבא ובביטחון אנחנו מתנהלים בתיאום איתם, אבל אני לא בטוח שאנחנו רוצים להיות שם כלכלית - למשל שהם יקבעו מי יהיו שותפי הסחר שלנו, יורו לנו לא לסחור עם סין, לנהל או לנהל קשרים עסקיים עם אירופה ורוסיה. אני מעדיף לנהל את המדיניות הכלכלית על סמך הצרכים של אזרחי ישראל והרווחה שלהם, ולא על פי הצרכים הפוליטיים של ארה"ב".

אני מחזירה אותך לרגע לקורונה. בינואר 2021 הגירעון הגיע ל-11.4%, והתאוששנו במהירות.
"זה שונה, כי הקורונה השפיעה על כל העולם. השווקים הבינלאומיים היו מוכנים לקבל את זה. ניהלנו את המשבר הזה טוב יותר, בגלל שאנחנו מתבססים על יצוא של שירותים ולא יצוא של סחורות. המלחמה פוגעת בנו, כי משקיעים לא ששים להשקיע בשווקים לא יציבים. חוץ מזה, הקורונה הייתה ונגמרה. אי היציבות של ישראל תימשך, כי גם אם המלחמה תסתיים, אי היציבות הביטחונית של ישראל תימשך עוד שנים ארוכות".

השבוע פרסם החשב הכללי את ביצועי התקציב לשנת 2024, והנתונים מדאיגים מאוד: הגירעון עמד על כ-6.8% מהתוצר. הכנסות המדינה נאמדו בסך של כ-484.9 מיליארד שקל והוצאות הממשלה בכ-620.5 מיליארד שקל.

המלחמה הממושכת השפיעה על הפעילות הכלכלית במשק, כאשר התוצר המקומי הגולמי ב-2024 עמד על כ-1,999.3 מיליארד שקל (1.9 טריליון) בהתאם לאומדן המעודכן של הלמ"ס, ומשקף, כאמור, צמיחה של כ-0.9% ביחס לתוצר בשנת 2023. כל זה, כמובן, סותר את טענתו של שר האוצר, כאילו המלחמה טובה לכלכלה.

"לא יודע על סמך מה הוא אמר את זה", תוהה פרופ' קלור. "הייתי אומר לשר האוצר שהצמיחה לנפש ורמת החיים של אזרחי ישראל ירדה משמעותית, ובתקציב הוא פספס הזדמנות לעשות רפורמות משמעותיות ולשנות סדרי עדיפויות. יעברו עוד כמה שנים טובות עד שרמת החיים של אזרחי ישראל תחזור לזו שהייתה לפני שסמוטריץ' נכנס לתפקידו.

"אין שום דבר בתקציב שמבטיח שהשנה הבאה תהיה קשה, אבל אנחנו משקיעים כדי שבעתיד יהיה טוב יותר. אנחנו תומכים בצורה חזקה יותר באוכלוסיות לא פרודוקטיביות, אין השקעה בלימודי ליבה בחינוך החרדי, בתשתיות, במערכת המיסוי או בתמריצים לאזרחים.

"באופן מסורתי, כלכלת ישראל משתמשת במשברים כדי לשנות את התוואי שלה. במשבר של שנת 85' הייתה 'תכנית הייצוב' עם רפורמות מבניות. באינתיפאדה השנייה היה קיצוץ בקצבאות. שנתיים שאנחנו נתונים במשבר - והתקציב לא מכיל שום רפורמה חשובה, אלא מקבע מצב לא טוב ומתמרץ מערכות חינוך שלא מוכנות להתגייס ולהיכנס לשוק העבודה".

לא רואים את האזרח בתקציב הזה.
"בעיקר את האזרח העובד שנושא בנטל, עם עלייה במע"מ ובמס הכנסה בגלל אי-עדכון מדרגות המס. זאת עלייה סמויה, אבל כולנו משלמים יותר מס הכנסה. מעמד הביניים, שמשרת במילואים, משלם יותר מיסים ומקבל שירותים פחות טובים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתשתיות".

אין גם התייחסות ליוקר המחיה שמקריס משקי בית.
"אפשר היה לעשות כמה דברים כדי להקל על האזרח, בין השאר להפוך את רפורמת 'מה שטוב לאירופה' למשמעותית, ולהחיל אותה על מגוון רחב של מוצרים. הממשלה ביטלה את הרפורמה בחקלאות שהעבירה הממשלה הקודמת, שכללה את ביטול מכסי היבוא ועידוד תחרות בחקלאות על ידי מתן סובסידיה ישירה לחקלאים. הקרטלים התנגדו, הרפורמה נמחקה ובמדד האחרון ראינו איך מחירי הפירות זינקו ב-10.5%".

מבצע "עוז וחרב" דחק מהכותרות את פיטורי ראש השב"כ רונן בר וההפגנות ההמוניות שינו כיוון ממחאה על פיטוריו למחאה על הפקרת החטופים. אלא שפרופ' קלור טוען שכמו למלחמה, גם לפיטורים של בר יש השפעה על הכלכלה. "יש ספרות כלכלית ענפה שמראה שדמוקרטיות יציבות, עם מערכת איזונים ובלמים, הן דמוקרטיות משגשגות. פרופ' דארון אסמוגלו קיבל על מחקר בנושא פרס נובל.

"מאז 2023 יש פגיעה במערכת האיזונים והבלמים בישראל, שאין בה חוקה, וזה מקרב אותנו למשטר פחות דמוקרטי שבו הכוח מרוכז בידי הממשלה, והשווקים לא אוהבים את זה. פיטורי ראש השב"כ היא עוד לבנה בחומה הזו.

"אם זה היה מקרה חריג, אפשר היה להכיל אותו, אבל כשיש אג'נדה של פגיעה במערכת המשפט כדי לרכז את הכוח בממשלה, פיטורי ראש השב"כ והיועמ"שית, ופגיעה מתמשכת בבית המשפט העליון, זה עניין אחר. לכל זה מתווספת הסכנה לשחיתות שלטונית. יש קשר ברור ומוכח בין פגיעה במוסדות שאחראים על האיזונים והבלמים לבין שחיתות שלטונית".

המצב שלנו הפיך?
"אני נוטה להיות אופטימי ומקווה שניתן יהיה להפוך לפחות חלק מהדברים שפוגעים בדמוקרטיה הישראלית וברווחת אזרחיה. אני מקווה שלמדנו את הלקח מ-7 באוקטובר, אבל אי אפשר להתעלם מהבעיה הדמוגרפית, ממגזרים שתומכים במדיניות לא דמוקרטית ונתמכים על ידי שאר האוכלוסייה. את השינויים שלא נעשה בשנה הזאת או בשנה הבאה, נרגיש בעוד עשור".