שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא אחד האנשים הפיקחים והחדים שהכרתי. האיש מתבטא באופן אינטליגנטי ורהוט ויודע להעביר מסרים ברורים. אבל בכל פעם שהוא מדבר על ענייני כלכלה, נדמה שמשהו משתבש. הרהיטות, אותה הרהיטות, אבל נדמה שההבנה העמוקה שהוא מפגין בתחומים אחרים, גם אם יש עליהם מחלוקת אידיאולוגית, הופכת לבליל של קלישאות וחצי אמי, שגם מי שאינו בקי בתחום תוהה על מה הוא מדבר לכל הרוחות.
תרשו לי להציע לכם לצאת איתי למסע קצר, מרתק ובלתי ייאמן, שבו נבצע ביחד קריאה מודרכת בהודעה שהוציא סמוטריץ', על חוק ההסדרים ומסגרות התקציב שעבר באישון לילה: "זהו תקציב של מלחמה, אבל גם של תקווה", הכריז בפתח הדברים.
תקווה זה יופי של מונח. אהבתי. בטח שהוא מוצמד להצהרות כמו, "אנו ממשיכים לקדם רפורמות מבניות משמעותיות - במאבק בהון השחור, בשיפור השירות לאזרח, ובהאצת ההייטק הישראלי - כדי שהמשק ימשיך לצמוח והנטל יתחלק בצורה הוגנת יותר".
לא נעים לי להעליב את השר, אבל כנראה שהוא לא קרא את החוק של עצמו. כי כמה שלא חפרתי והפכתי בחומר, לא מצאתי אפילו רפורמה משמעותית אחת, בטח שלא מבנית, שלא לומר רפורמה שמטיבה עם האזרח. גם לא גור של רפורמה שהוטס ברחפן ריסוס. כלום.
אי אפשר להביא להצבעה רפורמה רצינית כלשהי, אם מתחילים לעבוד על התקציב רק בסוף אוגוסט במקום במרץ, ולא יעזור בית דין וגם לא תפילות מעומק הלב.
"שיפור השירות לאזרח" הוא יופי של סלוגן, אבל מאיפה הוא הגיע? הקיצוץ הרוחבי של 2.2% (במקום 4.3% כפי שפורסם לראשונה בוואלה) יפגע אנושות בשירות שמקבל האזרח, כי כשאין כסף לרווחה, לבריאות, לחינוך ותשתיות, האזרח מקבל שירות גרוע יותר מזה שהוא כבר מקבל, ע"ע חודשי ההמתנה הארוכים לרופא מומחה במרכז, שחוצה את רף השנה בפריפריה.
ובואו נתעכב לרגע על "האצת ההייטק הישראלי". ממשלת ישראל וסמוטריץ' לא יכולים לקחת עליה קרדיט, והם גם לא נוקפים אצבע בכיוון הזה בתקציב הנוכחי. איזה תמריצים מקבל ההייטק? למה שמשקיעים יבואו להשקיע כאן? מזל שצמחו פה פרא, ללא מגע יד הממשלה, חברות כמו וויז, שרשומה, רק מזכירה, בארה"ב. אז כשיש אקזיט מטורף של 32 מיליארד דולר, מדינת ישראל מקבלת ממנו כמה פירורים.
בנובמבר 2024 נאם השר במליאת הכנסת, הסביר שהמלחמה טובה לכלכלה ונימק, "הדבר הנכון ביותר לכלכלה זה להמשיך את המלחמה עד מימוש מלוא מטרותיה. הניצחון יביא ביטחון והביטחון יביא צמיחה כלכלית לעוד הרבה שנים קדימה". רק ששנה קודם אחרי ירידת דירוג האשראי, הוא דווקא קבע שהמלחמה מפריעה לכלכלה.
אז בואו נדבר שניה על הצמיחה שמבטיח לנו סמוטריץ' בתקציב 2025. ומכיוון שכלכלה מבוססת על נתונים, נזכיר את הוצאות המלחמה המעודכנות שפרסם השבוע החשב הכללי באוצר, שעומדות על 168 מיליארד שקלים. יש עוד נתון קטן, ששורבב לנתוני ביצוע התקציב לשנה שעברה, שכדאי לשים אליו לב, צמיחה עמדה על 0.9%, שזה אומר, צמיחה שלילית, או במילים של בני אדם, שמצב הכלכלי שלנו רע, ויהיה עוד יותר רע, בניגוד למילות השיר המקפיץ ההוא.
ברור ששר האוצר לא יכול להרשות לעצמו להישיר אלינו מבט ולומר, המצב שלנו פח, והתקציב הזה לא יכול לתת לו מענה. זה יהפוך אותו לשר כושל. לכן הוא מעדיף לעטוף את חוק ההסדרים המביך הזה במילים מתוקות ודביקות, בתקווה שהציבור יבלע אותו, כמו תרופה מרה עטופה בממתק שנותנים לילד. גם אצל ילדים, הטריק הזה יכול לעבוד פעם ופעמיים. בשלישית, אפילו התמימים ביותר יסגרו חזק את הפה.
התקציב הזה הוא לא תקציב של תקווה, אלא תקציב של ביזה. ממש לפני הקיצוץ הרוחבי, חולקו 5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים וניתנו עוד עשרות מיליונים למשרד המורשת וההתיישבות המיותרים. ככה הנטל מתחלק בצורה הוגנת יותר? כשמקצצים בבשר משלמי המיסים ומרפדים את השותפים הקואליציוניים? התקציב הזה לא רואה את האזרח ממטר, ומתייחס אליו כמו אל פרה חולבת. רק שהפרה הזאת נראית כמו העדר השדוף שהופיע ליוסף בחלומות, היא בקושי עומדת על הרגליים.
את הקריאה מודרכת הזו נסיים בטקסט אחר, שניסח סמוטריץ' בנובמבר האחרון. בניגוד למה שהבאנו כאן, הוא כולו אמת צרופה: "הכלכלה הישראלית היא כמעט נס. זה אירוע מז'ורי, צריך לנהל אותי במילה כי מורכב לומר את זה בימים האלה - אבל כמעט נס - איך הכלכלה מגיבה בתקופה הזו". כן ירבו ניסים עליך ישראל.