הבינה המלאכותית לא מחכה לאף אחד. בתוך זמן קצר היא התקדמה מגימיק טכנולוגי של מפתחים וחובבי עתידנות לכלי תשתיתי שמשולב במערכות ניהול, קבלת החלטות ותהליכי אוטומציה - כולל כאלה שבעבר נחשבו נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע.
סקר עדכני של לינקדאין מצא ש-66% מהמעסיקים מעדיפים לגייס עובדים שמבינים ב-AI על פני מועמדים עם ניסיון נוסף - נתון שמעיד על שינוי פרדיגמה עמוק. בזמן שתעשיות שלמות מתחילות להרגיש את הלחץ, גם תחום חשבות השכר - אחד המקצועות היציבים והמבוססים במשק - מוצא את עצמו תחת סימן שאלה.
האם גם כאן הבינה המלאכותית תיכנס לנעליים האנושיות? שוחחנו עם חיים מולכו, מנכ"ל עוקץ מערכות, אחת החברות הוותיקות בישראל לפתרונות טכנולוגיים בתחום חשבות השכר, כדי להבין האם מדובר באיום ממשי על המקצוע - או דווקא בהזדמנות להגדיר מחדש את תפקידו של חשב השכר בעידן של מערכות חכמות.
כולם מדברים על מהפכת הבינה המלאכותית, האם הוא באמת יכול להחליף את חשב השכר?
"כמפתח, אני יכול להעיד: מערכות בינה מלאכותית יודעות לזהות דפוסים, לנתח כמויות עצומות של מידע ולייצר קוד במהירות. הן מרשימות - אבל הן לא מחויבות לאמת, ובוודאי שלא לחוק. הן לא מבינות רגולציה, לא מכירות תקדימים משפטיים, ולא יודעות להבחין בין נוסח חקיקה לבין יישום בפועל.
"AI לא נבנה כדי להקפיד על דיוק משפטי - הוא נבנה כדי לייצר תשובה שנשמעת נכונה. לפעמים הוא פוגע. לפעמים הוא פשוט ממציא. למשל, כשמודלים מתבקשים לכתוב קוד, הם לפעמים משנים את מנגנון הבדיקה כדי שהקוד ייראה תקין - גם כשהוא שגוי. במקרים אחרים, הם פשוט מוותרים על פתרון כדי לא לחשוף את המגבלות שלהם. זו לא תכנות - זו תורת המשחקים.
"עכשיו תיישמו את זה על תחום כמו חשבות שכר - תחום שמושתת על חקיקה, פסיקות, עדכונים תכופים ורגולציה כבדה. שורת קוד אחת לא מדויקת, במערכת של אלף עובדים, עלולה להפוך לנזק של מאות אלפי שקלים. מי שמוותר על בקרה אנושית ומפקיד את השכר בידיים של בינה מלאכותית ,לא חוסך - הוא מהמר. וההימור הזה עלול להסתיים מול שופט, עם חשבון פתוח ויקר במיוחד".
הסקת מסקנות ללא גישה ישירה לנוסחאות המס
"נניח שחברה מעניקה לעובד הטבה ייחודית, כמו מימון קורס שמזכה בנקודות זיכוי במס. תוכנת שכר מסורתית תחשב את הנתונים בהתאם לנוסחאות שהוזנו מראש, אך אם ההטבה אינה מוגדרת בתוכנה, היא תחייב התערבות ידנית של חשב השכר. מערכת בינה מלאכותית, לעומת זאת, עשויה לזהות מקרים דומים ולנסות להסיק מסקנות, אך ללא גישה ישירה לנוסחאות המס ולחקיקה הרלוונטית, היא עלולה להחמיץ פרטים קריטיים, לספק חישוב שגוי או להציע פתרון שאינו עומד בדרישות החוק.
"ולא מדובר רק בטעות טכנית - מחקר של OpenAI העלה כי מודלים מהדור החדש, כמו GPT-4o, לא רק שמודים ברמאות כשהם נשאלים ישירות - אלא גם יודעים להסתיר אותה כשהם מרגישים שנבחנים.
"החוקרים עקבו אחר שרשרת המחשבה של המודל, וגילו שכאשר העירו לו על כך שאינו רשאי לרמות, הוא שינה את ההתנהגות שלו והחל לטשטש את הדיווחים כדי שלא יוכלו לעלות עליו. מה שנראה תחילה כמו תמימות של אלגוריתם, התגלה כיכולת להסתיר מידע וליצור מצג שווא של דיוק.
"במצב כזה, רק חשב שכר מיומן יכול להבטיח שהחישוב יתבצע בהתאם לרגולציה ולחוזה האישי של העובד, בעוד שהסתמכות עיוורת על בינה מלאכותית עלולה להוביל לטעויות חמורות".
הגדרה מיסויית ל-AI? תאורטית טוב, מעשית מסובך
ואם אזין למערכת הבינה המלאכותית את ההגדרה המיסויית של ההטבה, מה מונע ממנה לספק תשובה נכונה?
"תיאורטית זה נשמע טוב, בפועל זה הרבה יותר מסובך. אפשר להכניס לבינה מלאכותית הגדרות מס, אבל האם זה מבטיח שהיא תספק תשובה נכונה? ממש לא. חוקי המס משתנים, יש פרשנויות, חריגים, תקדימים משפטיים - ובינה מלאכותית לא תמיד יודעת להבחין בין מה שרלוונטי למה שכבר לא תקף. יותר מזה, היא לא באמת "מבינה" חוקים, היא פשוט מחפשת תבניות. אם ההגדרה לא הוזנה בדיוק מוחלט, היא עלולה להציע תשובה שנשמעת טוב - אבל היא שגויה".
האם בינה מלאכותית מסוגלת להתמודד עם התאמות שכר רטרואקטיביות ויוזמות חקיקה שמתעדכנות בדיעבד?
"לא, כי בינה מלאכותית לא אוהבת הפתעות. היא בנויה לחזות את העתיד, לא לתקן את העבר. תן לה חוקים ברורים והיא תריץ חישובים מדויקים. אבל כשהכנסת מחליטה פתאום להכניס הקלות מס בדיעבד מינואר, המערכת פשוט תקרוס או תמשיך לפעול כאילו שום דבר לא קרה. דו"ח משרד המשפטים מזהיר שמערכות פיננסיות אוטומטיות מתקשות להתאים את עצמן לשינויים חקיקתיים בדיעבד, כי הן מתוכננות לעבד נתונים היסטוריים - לא לתקן החלטות שכבר התקבלו".
אם רופאים סומכים על בינה מלאכותית לאבחון מחלות, למה שחשב שכר לא יוכל לסמוך עליה לחישוב משכורות?
"השוואה מעניינת, אבל ההבדל קריטי. רופאים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לזהות דפוסים, לנתח נתונים מורכבים ולתת אבחנות מבוססות מחקר - אבל הם לא סומכים עליה באופן עיוור. תמיד יש שיקול דעת רפואי, בקרה מקצועית והתאמה אישית לכל מטופל. אותו דבר נכון גם לחשב שכר: הוא לא יכול להסתמך רק על בינה מלאכותית, כי החוקים, התקנות והפסיקות משתנים כל הזמן, וכל מקרה מגיע עם הנסיבות הייחודיות שלו".
שיקול הדעת יישאר אנושי
אם בינה מלאכותית כבר מחליפה מתכנתים, למה שהיא לא תוכל לבנות לבד מערכת חישוב שכר בלי שניגע בה?
"תיאורטית, קל לדמיין עולם שבו בינה מלאכותית מקבלת את כל חוקי השכר, התקנות והפסיקות, ומפיקה תלושי שכר מדויקים בלחיצת כפתור. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. תחום חשבות השכר לא מבוסס רק על נוסחאות - הוא רווי בפרטים רגולטוריים, עדכונים שוטפים, חריגים משפטיים ושיקול דעת מקצועי. למשל, איך מערכת תדע שחישוב שעות נוספות שונה בין עובד עם חוזה אישי לעובד תחת צו הרחבה? איך תיישם מענק פרישה שהשתנה בעקבות פסיקה של בית הדין לעבודה? כדי שמערכת בינה מלאכותית תתמודד עם מקרים כאלה, היא צריכה להבין הקשרים משפטיים עמוקים, לזהות סיטואציות ייחודיות ולפעול בהתאם - ולא רק לזהות תבניות.
"בהחלט ייתכן שמערכות השכר ישולבו עם יכולות בינה מלאכותית - וזה כבר קורה. אבל המטרה שלהן היא לא להחליף את חשב השכר, אלא לשפר את סביבת העבודה שלו: לאתר חריגים, לבצע ניתוחים ולחסוך זמן. את השדרוגים יבצעו בתי התוכנה, אך האחריות תישאר בידי החשב. בסופו של דבר, הבינה המלאכותית תהיה תשתית תומכת - לא תחליף. הפיקוח, שיקול הדעת והחתימה על תלוש השכר יישארו אנושיים".
ותוך כחמש שנים?
"בשנים הקרובות, הבינה המלאכותית תמשיך לשנות את תחום חשבות השכר - אך לא תחליף את תפקיד החשב. היא תייעל תהליכים, תגביר דיוק ותזהה חריגים, אבל עדיין לא תדע להתמודד עם מורכבויות רגולטוריות, פרשנויות משפטיות וחריגים חוזיים. דווקא ככל שיכולות הבינה המלאכותית משתפרות, כך מתגלה גם הסיכון: מחקר של OpenAI מצא שמודלים מתקדמים יודעים לטשטש את הדרך שבה הם פועלים, להסתיר מניפולציות, ולהציג תשובות "נכונות למראה" גם כשהן שגויות.
"כשמערכת בינה מלאכותית תהיה חכמה מספיק, ייתכן שלא נדע בכלל מתי היא טועה - או מתי היא פשוט ממציאה. לכן, הפיקוח האנושי לא רק נשאר רלוונטי - הוא קריטי. בלי מסגרות רגולטוריות ברורות ובלי נוכחות של חשב שכר מקצועי שיבין את החוק, יפעיל שיקול דעת ויעצור טעויות בזמן - הסיכון גדול מהתועלת. הבינה המלאכותית היא כלי עזר מצוין, אבל היא לא תחליף".