מי שחשב שהמהפכה המשפטית משפיעה על הדמוקרטיה צדק. מי שחשב שהמהפכה המשפטית משפיעה על הדמוקרטיה וגם על הכיס צדק עוד יותר. מי שלא הצליח להבין את משמעות ההפיכה בסיסמאות אולי יצליח להבין דרך הכיס.
הדבר ניכר מיידית בהתנהגות הבורסה, כאשר מדדי המניות המובילים צנחו בכ-3.5% ורשמו את יום המסחר הגרוע ביותר מאז אוקטובר 2023 עם פרוץ המלחמה בעזה.
התקציב, הכספים הקואליציוניים ואולי את חוק ההשתמטות ניתן אולי היה עוד לסבול. אלא שהמהפכה המשפטית הייתה צעד אחד יותר מידי שגרר בעקבותיו אי אמון בבורסה. ירידות שערים בולטות נרשמו במניות שנחשבו עד כה לסולידיות יחסית, והכוונה למניות הבנקים והביטוח שאיבדו כ-8% מערכם.
המשקיעים בבורסה איבדו כ-40 מיליארד שקל מהשקעותיהם, כמחצית מתוכם (כ-20 מיליארד שקל) במניות הבנקים. כספים אלה באים במישרין על חשבון החסכונות שלנו בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח.
המשקיעים חוששים שהמהפכה המשפטית, שתגרור בעקבותיה משבר חוקתי, תבריח מישראל את אחרוני המשקיעים ותביא למיתון במשק. מספיק לראות מה עשה ארדואן בטורקיה והמשבר הכלכלי בעקבותיו, כדי להבין מה עלול להתרחש בישראל.
זה כבר קרה לפני שנתיים, עוד לפני המלחמה בעזה, וזה חוזר על עצמו כעת בדייקנות אכזרית וביתר שאת בימים אלה. לכל אלה יש להוסיף את חידוש המלחמה ואת התקציב ההזוי שאושר שאינו נושא בתוכו כל בשורה למעט הכספים הקואליציוניים למפלגות החרדים. אלמלא כל אלה אנחנו היינו אמורים להיות בעיצומה של פריחה כלכלית.
די אם נביא לדוגמה שתי עסקאות ענק שבוצעו רק בימים האחרונים: מכירת השליטה ב-WIZ תמורת 32 מיליארד דולר ומכירת חברת הביטוח נקסט אינשורנס תמורת 2.6 מיליארד דולר. אבל למעט ידיעות במדורי הכלכלה, עסקאות חסרות תקדים אלו נבלעו ברעש המפגינים.
בימים כתיקונים, עסקות אלה היו אמורות להביא להתחזקות השקל מול הדולר ומול היורו, מה שמעיד על עוצמת הכלכלה. בפועל השקל נחלש מתחילת החודש ב-4.5% מול הסל המטבעות, ושער החליפין של הדולר מתקרב לרמה שהייתה מיד לאחר פרוץ המלחמה.
במצב דברים זה קיים חשש ממשי להתחדשות האינפלציה, צרה לכשעצמה למקבלי המשכנתאות. זה קורה ערב פסח כשאפשרות לגל נוסף של עליות מחירים בפתח. בהחלטת הריבית שתתקבל בתחילת אפריל אפשר לשכוח סופית מאפשרות שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית.