"אל תתקשר אליי", היא לא רק שורה מההמנון של נסרין קדרי, שהפך לפרסומת של בנק. זהו גם שמו של מאגר מאובטח של מספרי טלפון שאסור לפנות אליהם בפניות שיווקיות, אליו יכלו אזרחים להירשם על מנת למנוע הטרדות מיותרות, ובעלי עסקים בדקו האם מספר טלפון מסוים שאליו רצו לשלוח הודעות נמצא בו.
השימוש בלשון עבר אינו מקרי. מאז אוקטובר 2024, האתר מושבת בגלל מחלוקת בענייני תקצוב. הרשות להגנת הצרכן, המתפעלת אותו, ואחראית לממן את פעילותו בשיתוף עם משרד הכלכלה והמשרד לשוויון חברתי, טוענת שמשרדה של מאי גולן מסרב כבר למעלה משנה להעביר את חלקו בתקציב.
"בשנת 2024 לא הועבר אל הרשות תקציב להפעלת מאגר 'אל תתקשרו אליי', על אף ההתחייבויות, והרשות נאלצה לממן את המאגר מתקציבה", אומרים שם. "כעת אין תקציב להמשך תפעול המאגר, ולכן ירד המאגר מהאוויר. מאגר 'אל תתקשרו אליי' פועל מתוקף חוק הגנת הצרכן, והוא חשוב לציבור הצרכנים. הרשות מקווה כי ימצא תקציב למימון המאגר והיא תוכל להחזיר את המאגר לפעילות מלאה".
המאגר שהחל לפעול בינואר 2023, פועל לפי תיקון 61 לחוק הגנת הצרכן, המחייב עוסק שעורך שיחות שיווק טלפוניות או דיגיטליות, לברר האם מספר טלפון הנמען רשום בו. מטרתו היא להעניק הגנה לצרכנים, בדגש על אוכלוסיות פגיעות של קשישים ועולים חדשים, שנופלים קורבן לשיחות שיווק טלפוניות, ומועדים להונאות, הטעיה והשפעה לא הוגנת. הוא מעניק לאזרח אפשרות להחליט באופן אקטיבי האם ברצונו לקבל שיחות שיווקיות, ובכך מאזן את יחסי הכוחות בין הצרכן לבין הגורמים המסחריים.
הרשות להגנת הצרכן השקיעה כ-8 מיליון שקלים בהקמתו, לטענתה, תוך התייעצות ושיתוף פעולה עם נציגי המשרד לשוויון חברתי, שאמור היה לשאת ב-50% מתקציב התפעול שלו, תוך התבססות על ניתוח כלכלי שנערך על ידי מומחי מערכות מידע, הכולל עלויות של תחזוקה ותמיכה, עלות שימוש בענן, רישיונות, פיתוח ועלות כוח אדם, לא כולל את מוקד הפניות הטלפוני שממומן כולו על ידי משרד הכלכלה.
עד היום נרשמו למאגר מעל חצי מיליון צרכנים, שלא מעוניינים לקבל טלפונים שיווקיים, ו-2,000 חברות, ומאז השבתתו, התקבלו אלפי פניות של אנשים וחברות שמעוניינות להירשם אליו, אבל פשוט לא יכולות כי הוא סגור.
הסכום שהמשרד לשוויון חברתי נדרש לשלם לפי הסיכום הממשלתי, עומד על 620,000 שקלים לשנה, סכום זניח במונחים תקציביים, בטח כשהמשרד של גולן, קיבל ממש עכשיו תוספת של 32 מיליון שקלים ועוד סכום דומה בהרשאה להתחייב, לאחר שהשרה איימה לא לתמוך בתקציב. נזכיר שהתוספת הזאת קוצצה מתקציב תכנית החומש לצמצום הפערים בחברה הערבית, שהיא זו שאמונה עליה.
בישיבת הממשלה האחרונה התנהלו חילופי דברים קשים סביב הסוגיה הזו, בין גולן לבין שר הכלכלה ניר ברקת, שהצביע נגד התוספת התקציבית למשרדה ותקף אותה. למה השרה ומשרדה מתנגדים בתוקף להעביר את הכסף ל"אל תתקשר אלי" כבר למעלה משנה? מצד אחד רואים שם חשיבות עליונה, לא פחות, בקיום המאגר, אבל לא מוכנים לכבד את ההסכם שנחתם בין המשרדים בתקופת ממשלת השינוי. בנוסף, הם טוענים שאין לו בכלל ביקוש, אז אין צורך בעוד חמישה מוקדנים שעולים הרבה כסף.
והנה ההסבר המפורט כפי שנמסר לוואלה: "נתחיל ונאמר כי הסמכות היא בידי שר הכלכלה - בהתאם לחוק 'אל תתקשרו אלי' - כאשר עניין זה הינו תוספת לחוק הגנת הצרכן בסעיפים 17-ב' ו- 16-ג'. במסגרת החוק, על שר הכלכלה להקים מאגר מידע אשר מיועד לציבור הרחב כדי לרשום את מספרי הטלפון שברשותם. לאור זאת, נשמח כי יתכבד השר לפעול בהתאם לחוק ולתקצב את המאגר, ולא להיות עסוק בהדלפות שקריות לתקשורת.
"המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה רואה חשיבות עליונה לנושא זה, במיוחד בנוגע לאוכלוסיות עליהן אמון המשרד. עם זאת, לאחר בחינה מדוקדקת, נראה שמסמך ההבנות שנחתם בין השרה לשעבר מרב כהן לבין שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי, שכיהנו בתקופת ממשלת בנט/לפיד, נחתם כהסכם בין השתיים על תקציב תמורת תיקוני חקיקה, וניכר כיום לאחר בחינה מחודשת של ההסכם כי היו השגות רבות מצד משרדנו, שלא קיבלו שום מענה מצידם. בידינו תיעוד של התכתבות בנושא בחילופי מיילים בין צוותי המשרדים דאז.
"ראשית נאמר כי מנמ"ר המשרד לשוויון חברתי לא היה שותף לתהליכי האפיון ובניית המערכת והאפליקציה, ובהתכתבות מיום 16.11.21 עמד הצוות המקצועי במשרדנו - על כך שהמשרד יהיה שותף לתהליכים, וכן שהמשך התקצוב אף תלוי בכך. למרות זאת, המשרד לא היה שותף כלל וכלל לתהליך, ולא נוספו למסמך ההבנות הסעיפים שהתבקשו על ידינו.
"זאת ועוד, מבדיקה שביצענו, ניתן לראות כי במוקד בשנת 2024 התקבלו עד כה 82 פניות בנושא המאגר ו-321 פניות בנושא עוולה צרכנית, מה שלא מצדיק לכל הדעות תקצוב של 5 מוקדנים נוספים כפי שמצוין במכתב ההבנות שצירפתם, ועלינו מוטלת האחריות לייעל כל שקל מתקציב המדינה למען רווחה מקסימלית של האוכלוסיות עליהן מופקד משרדנו.
"בכל אופן, מבדיקה שלנו, תפעול והקמה של מערכת כזאת, לא אמורה בשום צורה ואופן לעלות יותר מ-3 מיליון שקלים, ואנחנו אף הקמנו בעבר מערכות דומות בעלות פחותה בהרבה. נשמח לשתף פעולה עם גורמים מקצועיים ולא פופוליזם ודמגוגיה לשמה".
אם כבר הזכירו במשרד לשוויון חברתי דמגוגיה ופופוליזם, העובדה שהם מתעקשים לא לשלם סכום פעוט למאגר "אל תתקשר אלי", ומנגד שולחים יד לתקציב הרשויות הערביות שנמצאות תחת אחריותו, אינה מתיישבת עם המשפט "עלינו מוטלת האחריות לייעל כל שקל מתקציב המדינה למען רווחה מקסימאלית של האוכלוסיות עליהן מופקד משרדנו". אין פה ייעול תקציבי, אלא שיקול דעת משובש ולעומתיות מיותרת.
ממשרד הכלכלה לא נמסרה תגובה.