בשנת 1984 החליטה הנהלת מלון "גני חמת" בטבריה לבנות אגף חדש. במהלך החפירות ראה אחד מתושבי העיר שהחפירות מתבצעות על גבול בית העלמין הישן. מכאן הכל התדרדר. אינטרנט לא היה אז, אבל פשקווילים היו ועוד איך, ותוך שעות הופצה הבשורה: "גני חמת מחלל קברי קדמונים".
חברי אתרא קדישא, גוף חרדי שזכה לתמיכת רוב המנהיגות הרבנית, ניסו למנוע את העבודות בגופם וכשזה לא הועיל, החליטו ראשי העדה לשנות אסטרטגיה. הם שמו על הכוונת את "אפריקה ישראל", בעלי המלון, שהיתה, כך התברר להם, חברת בת של בנק לאומי, שגם ליווה את הפרוייקט פיננסית. אחרי נסיון הידברות שכשל עם הנהלת הבנק, פורסם "קול קורא" שאסר על כל שיתוף פעולה או מסחר עם לאומי וחברות הבת שלו, וכך נולד החרם החרדי הראשון.
בהתחלה בלאומי לא התרגשו במיוחד מהמהלך, מתוך תפיסה שהנזק הכלכלי יהיה קטן. אבל כשהחלה הוצאה המונית של פיקדונות וחסכונות על ידי לקוחות פרטיים, עמותות ואנשי עסקים, ביניהם "שטיחי כרמל" של הרב אברהם יוסף שפירא, הבינו בבנק שמדובר בקטסטרופה וניסו בכל כוחם לפתור את המשבר.
לא רק שניתקו קשר עם המלון, אלא החלו להעניק חסויות לאירועים חרדים, הקימו עבור המגזר מערך שיווק ייעודי ופרסמו מודעות בעיתונות החרדית. למרות שהחרם הוסר, הציבור החרדי לא מיהר לשכוח וחלפו עוד שנים רבות עד שחזר להפקיד שם כספים.
פרשת "גני חמת", היתה הסנונית השחורה בשורת חרמות קשים הסתיימו בנוק אאוט חרדי מפואר. מחללי השבת למיניהם התנצלו, התרפסו, זחלו, וניסו בכל כוחם להשיב אליהם את הלקוחות החרדים בגלל הפגיעה הכלכלית הקשה.
אל על היתה בסרט הזה כמה פעמים, "שפע שוק" הוחרמה בגלל שהבעלים שלה, דודי ויסמן, פתח את "AM PM" בשבת, פיניציה היתה הבאה בתור, ואז הגיעה תורה של מאפיית אנג'ל, אחרי שהיו"ר שלה, עומר בר לב, נצפה מפגין בבני ברק למען גיוס חרדים. הקורבן החדש הוא "ביג גלילות".
ביום שישי פרסמו בכירי המגזר החרדי, ביניהם מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו והאדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, קריאה לחרם: "קוראים אנו לכל שומרי התורה והמצוות להימנע מקניות, ביקורים וסיוע ממקומות אלו שמחללים שבת ר"ל, לרבות זכיינים ברשתות. יש להימנע מלהיכנס גם לחנויות הנושאות את אותו שם של הרשת המחללת שבת רחמנא ליצלן, כי כל ישראל ערבים זה לזה".
המודעה הזאת מוכיחה עד כמה ההנהגה החרדית לא באירוע, ועד כמה רבניה לא מודעים לכעס המצטבר נגדם ונגד צאן מרעיתם, כמובן, לא רק בגלל הטלת החרם הנוכחי וריקוד הבלהות של גולדקנופף, בשר מבשרם. מפלס השנאה והתיעוב אליהם במגמת עליה, שהם כנראה לא מבינים את עומקה וחומרתה.
בימים כתיקונם הניסיון לסגור עסקים בשבת מעורר את זעמם של החילונים, אבל בדרך כלל הוא דועך מהר. בעת מלחמה, כשכולם עסוקים בשחרור החטופים, אבל ונסיון להחזיק את הראש מעל המים, העיסוק בקדושת השבת והסיפא שנבחרה בטפשות, "כל ישראל ערבים זה לזה", היא כמו לתקוע למילואימניקים סכין בצלעות.
לא בכדי בחרו בביג להגיב באופן בוטה, כמו שאף עסק מוחרם לא העז קודם: "לעולם לא ניכנע לשום איום שנובע מענייני דת מסיבות כאלה ואחרות. בניגוד ל'גדולי התורה' אנו מכבדים את הדת ואת חופש הבחירה, אולם מתנגדים באופן נחרץ לכפייה דתית. ובנימה צינית ברוח הימים, עדיף שתתגייסו למלחמות ישראל".
לציבור החילוני, ולחלקים גדולים בקרב המסורתיים, נמאס מהניתוק הזה, אחרי שנה וחצי של לחימה רציפה, הרוגים, פצועים, ומחנק מכל הכיוונים. באיזו חוצפה אלה שיושבים בבונקר של תורה, מוגנים מסכנת חיים ונתלים בשם שמים, מעיזים לאיים בחרמות על אלה שמחרפים את נפשם בחזית? הם הפכו אותם לספונסרים בעל כורחם, שמסתובבים עם תווית של פראייר על המצח, ועכשיו הם נדרשים תחת איום להיזהר בכבודם ובאמונתם, אחרת יחטפו נידוי.
מנהיגי החרדים, שרגילים להטריל את גדולי הטייקונים באמצעות כוח הציות העיוור של הקהל, לא מבינים שהם משחקים הפעם באש. במקום להוריד את הראש עד יעבור זעם וחוק הגיוס, או להיכנס מתחת לאלונקה באופן דחוף בשל מצב החירום, הם יוצאים חזיתית נגד מי שמרגיש מנוצל עד כאב.
ויש עוד משהו שמוציא מהדעת. "ביג גלילות" הוא לא מתחם הקניות היחיד שפתוח בשבת. יש עוד רבים וטובים כמו זה ב"גן שמואל", ב"שפיים", ב"בילו" ו"פולג", אז למה החליטו שם להתהפך דווקא על "ביג גלילות"? עולה השאלה האם, לכאורה, מעבר לקדושת השבת, נכנס שם גם שיקול עלום אחר וארצי יותר? אולי לסגור פינה למישהו? ולשומרי השבת שפספסו, נדווח, שהמתחם היה מפוצץ בקונים בסופ"ש הנוכחי, הפדיון עלה ב-15% והיה החזק ביותר מאז פתיחתו. ותודה לכם באמת.
ובחזרה לפרקטיקה. נכון שהחרדים הם צייתנים יותר, בעלי אורך נשימה גדולה יותר ומסתפקים במועט, בהשוואה ל"בעלי העגלה הריקה" כביכול, חובבי המותגים והחומר. אבל אחרי שנה וחצי של הלוך ושוב לעזה ולבנון הצירים נשחקים והסבלנות מתקצרת. איך אמר טראמפ? אם הם לא יירגעו ומהר, ייפתחו עליהם שערי הגיהנום.