החדשה המרעננת בשבוע העמוס באין סוף בשורות איוב הייתה שביתת המורים שגררה בעקבותיה עיצומים מצד עובדים נוספים במגזר הציבורי. השביתה המוצדקת זכתה באופן חריג לגיבוי גם מהורי התלמידים. הפגנות יש מספיק לכולם אבל שביתות הן מוצר במחסור.
במדינה שבה מפזרים בעיצומה של המלחמה למעלה מ-5 מיליארד שקל לתחזוקת הקואליציה, המורים נדהמו לגלות, אמנם באיחור, שמשכרם החודשי העלוב 'גולחו' 3.3% שהם 300-860 שקל. אחרי שהזדעזעו מתלוש השכר, מבחינת המורים השביתה נותרה מוצא אחרון.
אין להם דרך אחרת גם אם אדמתם בוערת. היתממות שר האוצר שלא שובתים במלחמה ושלא ייכנע לאיומים הם במקרה הטוב בורות ובמקרה הגרוע רשעות.
סמוטריץ' חף ממנדטים בסקרים, שהפך ליותר ביבי מביבי, דאג לפנק את החרדים תוך כדי המלחמה במיליארדי שקלים תוך שהוא מחריג מקיצוצי השכר את מורי החינוך החרדי.
אז האם שיקולי המלחמה אינם רלוונטיים למורים חרדים שלא רק שלא נכנסים מתחת לאלונקה אלא גם שוכבים עליה במלוא כובד משקלם? מאחורי המורים אין פטרון רוחני, רב ראשי או מפלגה חרדית. שר החינוך שאמור לעמוד לצדם מתהפך בדעותיו כפוליטיקאי טירון והוא משענת קנה רצוץ.
"הטענה" הרלוונטית היחידה כלפי המורים היא ההצתה המאוחרת אבל זו נסלחת. הם כבר לא מקבלים כמובן מאליו את הנהגת הארגון בראשות יפה בן דוד וממשיכים בשביתה. השבוע הצטרפו אליהם גם רופאים שמרוויחים 42 שקל לשעה, עובדים סוציאליים וגם המורים העל יסודיים. הזרם המבורך הולך וגדל כי נמאס להם להיות פראיירים. ככה פשוט.
הצתה מאוחרת, אבל בלתי נסלחת נוגעת להתייחסות מקבלי ההחלטות לשרפה בהרי ירושלים. בניגוד לתקוות נתניהו, ההצתה לא הייתה על רקע לאומני אלא סתם רשלנות.
בניגוד לשרפה בכרמל (שם המדינה פיצתה בקומבינה של שר האוצר לשעבר משה כחלון וחברות הביטוח) האחראים הפעם הן חברות הביטוח ולא מס רכוש. המדובר בהצתה מאוחרת שכן בזמן באמת, היה ברור שחסרים מטוסי כיבוי ושהשר לביטחון פנים איתמר בן גביר מנע את קנייתם.
וחיוני להזכיר שוב ושוב שהבעיה אינה רק עם ליצן התקשורת בן גביר, אלא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הנושא המרכזי באחריות שנרמל אותו. בשביתת המורים הבעיה אינה רק בצלאל סמוטריץ' אלא נתניהו. מחדל ה-7 באוקטובר אינו רק שר הביטחון, הרמטכ"ל או ראש השב"כ אלא בעיקר נתניהו שגם השבוע סרב להקים ועדת חקירה ממלכתית.
בשריפה ירושלים, כמו גם בשריפה בכרמל בדצמבר 2010, באסון מירון באפריל 2021 ובמלחמת ה-7 לאוקטובר 2023 שוב אף גורם לא אחז בדש מעילו של נתניהו, לא טלטל אותו ולא העירו. אז האם יתכן שהוא לובש מעיל ללא דש?
התזה של ביבי היא שהוא אינו מסוגל לקחת אחריות על מה שהוא אינו יודע למרות. זאת תזה סדרתית ותמוהה של ראש ממשלה ששום דבר לא זז ללא ידיעתו. הרושם המתקבל הוא שביבי יותר ישן מאשר ער ואחרי שכבר מעירים אותו האירוע נגמר והפך לבלתי רלוונטי עד לאסון הבא.
אז אני מתנדב להשכים את ראש הממשלה ולהזכיר לו שישראל מתנהלת חודשים ללא נציב שירות מדינה קבוע, ללא ראש שב"כ קבוע, ללא מנכ"ל קבוע למשרד ראש הממשלה ולביטוח הלאומי וללא יו"ר דירקטוריון לתעשייה האווירית. הדבר הקבוע היחיד הם ממלאי המקום.
הציפיה שאחרי שריפת ירושלים תוקם ועדת חקירה ממלכתית, זהה לאפשרות שנתניהו יחתום על הסכם ממון עם רעייתו שרה נתניהו. ביבי בורח סדרתי מבשורה אבל זאת רודפת אותו. הבעיה היא שאת מחיר המרדף כולנו משלמים כבר 16 שנה.