משימה בלתי אפשרית: איך אפשר לשרוד היום בישראל?

טחינת גרעיני דגנים עד דק נעשית באזורינו מזה רבבת שנים. החל מאבני ריחיים המורכבים מאבן עליונה היא "הרכב" ומתחתיה אבן תחתונה, ה"שכב". בימי קדם הטחינה נעשתה באמצעות עבדים שסובבו אבן הרחיים, ובהמשך באמצעות בהמות שסובבו שעות ארוכות. פיתוח מתקדם עוד יותר הוביל לתפוקה עוד יותר גבוהה באמצעות שימוש במים זורמים. מאות אתרים היסטוריים של טחנות קמח קיימים בישראל, ואחת המפורסמות היא "שבע טחנות" שעל גדות הירקון - טחינה באמצעות שימוש בכח הגרביטציה של זרימת המים, מסביבות מקור הירקון סמוך לראש העין ועד פארק הירקון בתל אביב.

הפיתוח האחרון בתחום הוא טחינת הציבור עד דק, כיאה לאבני ריחיים מודרניים, והפעם על ידי הממשלה המכהנת. ריחיים על צווארו של הציבור הנואש להמשיך לחיות ברמת חיים סבירה בתקופה כה קשה של מלחמה, מילואים, עוד מילואים, ועוד, ניהול עסקים, היעדרות מהבית וממקום העבודה - והכל במקביל לצורך להמשיך לפרנס את המשפחה. שבע טחנות, גרסת המשק הישראלי.

הראשונה בטחינת הציבור היא בתחום השכר. עובדי השירות הציבורי נאלצו לספוג פיחות בשכר חודש אפריל בשיעור 3.3% במסגרת חוקי התקציב ל"נשיאה משותפת בנטל". בשנת 2026 תרד ההפחתה משכר העובדים בשרות הציבורי ל-1.2%.

מטבע הדברים ישנם יוצאים מהכלל, ובוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשותו של ח"כ ישראל אייכלר נקבע כי במוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין ובעקיפין, תחול ההפחתה רק אם שעור ההשתתפות של הממשלה מעל 40% לפחות מתקציבו. בצירוף מקרים פנטסטי, התברר שמוסדות החרדים המתוקצבים באופן זה יהיו פטורים מהפחתת השכר של המורים ואחרים במוסדותיהם.

ישנה בהחלטת ההחרגה חשיבה קונסיסטנטית עם מעוף: מי שמשרת בצבא ובמילואים, ברור שחייבים להפחית משכרו ושל בני המשפחה העובדים בשרות הציבורי. מי שאינו משתתף במאמץ המלחמתי הקיומי ומארגן הפגנות מול הבקו"ם וברחובות הערים החרדיות נגד הגיוס, ברור שכפי שהוא פוטר עצמו משרות צבאי, הוא גם פטור מקיצוץ בשכר כאמור, אליבא כח"כ אייכלר יו"ר ועדת העבודה והרווחה.

מה שמביא אותנו לאי עדכון נקודות הזיכוי ומדרגות מס הכנסה בינואר השנה, למשך שלוש שנים, במסגרת תוכנית החירום לגיוס הון עבור התקציב למימון המלחמה הארורה. השכר הריאלי של הציבור בלאו הכי נשחק עוד קודם לכן: בפברואר השכר הריאלי הממוצע של הציבור הכללי היה נמוך ב-1.4% לעומת פברואר 2024.

השכר הריאלי הוא כוח הקניה של העובדים ברשויות המקומיות, השרות הציבורי, הבטחון והביטוח הלאומי נשחק בשיעור דומה של כ-1.5% בפברואר השנה לעומת פברואר 2024. כל האמור הוא במונחי ברוטו, שהגיע בממוצע בחודש פברואר לשכר נומינלי של 13,773 שקל. כלומר, בנוסף לשחיקה של השכר בשירות הציבורי בברוטו, נשחק שכרם כמו כל הישראלים שעובדים עם תלוש שכר בנטו בשיעור עוד יותר חד. השחיקה של כוח הקניה גדולה עוד יותר ויכולה להגיע לשכר חודשי בשנה.

הטחינה השלישית היא הוצאת צווי מילואים לעשרות אלפי חיילים, כאילו אין להם עסק לנהל, מקום עבודה להתקדם בו או משפחה לטפח ולפרנס. עשרות אלפי עסקים קטנים נסגרו בגלל ימי המילואים ללא סוף, חלקם נקלעו לקשיים, חלקם הקפיאו פעילותם וחלקם אולי עדיין לא יודעים עד כמה חמורות הבעיות התזרימיות שלהם.

מובן מאליו שמי שלא הוכשר להיות לוחם או לא שירת בצבא או אינו מתגייס לצבא מטבע הדברים אינו נקרא למילואים. בקבוצה זו נכללים בעיקר החרדים, שהממשלה אינה מצליחה להעביר עבורם את "חוק ההשתמטות" משירות סדיר, אך גם אחרים. החרדים לא ממש צריכים לדאוג, בשל הכספים הקואליציוניים להם זכו לשנת התקציב הנוכחית בהיקף של 5 מיליארד שקל, והממשלה המבקשת לשמור על הקואליציה מזרימה להם הון.

הטחינה הרביעית היא בתחום הפאניקה שאחזקה בציבור המפרנסים ומשקי הבית שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם. הפתרון: שיעור גבוה יותר מבני התא המשפחתי יוצאים לעבודה בכדי לכסות את הבור התקציבי שנוצר. משום כך יוצאים עוד ועוד חברים בתא המשפחתי ואחרים לחפש עבודה בכדי להחזיק את משק הבית מעל המים.

בשל הפעילות המשקית כיום המונעת בחלקה בביקושים מצד הממשלה בכל התחומים עבור ההזמנות של מערכת הביטחון לצורכי המלחמה וההצטיידות, נוצרו עוד ועוד מקומות עבודה. מספר משרות השכיר בפברואר היה אומנם נמוך ב-0.7% לעומת ינואר והגיע ל-4.039 מיליון עפ"י הלמ"ס, אבל לעומת פברואר אשתקד, בו מספר המשרות היה 3.957 מיליון, ישנה עליה מרשימה של 2.1%, מעבר לעלייה בשיעור האוכלוסין.

שיעור הבלתי מועסקים בני 25-64 הוא 2.6% בלבד. שיעור המועסקים משרה מלאה בחודש מרץ - 78.3%. שיעור המשרות הפנויות במרץ - כ-140,500, גבוה ברבע הראשון של השנה ב-19% מכלל המשרות במשק לעומת הרבע המקביל אשתקד.

כדי לגשר על הפער בין ההוצאות להכנסות אנחנו מגיעים לעלות האשראי, הלא היא הטחינה החמישית. עוד קבוצה שהממשל דואג לה היטב הם עובדים במערכת הבנקאות, הפיננסים והביטוח, שפרנסתם בשפע. בעוד השכר הכלל-משקי ירד או היה קפוא (ולכל היותר רשם עלייה מזערית), הרי במרבית הסקטורים עלה בחודש פברואר השנה השכר הריאלי אצל השכירים בשירותים הפיננסיים ושרותי הביטוח באופן ריאלי בשיעור של כ-13%, לעומת פברואר 2024.

אין מדובר פה בניסים ובנפלאות. למרות הכרזות ומאמצי בנק ישראל להביא לצמצום המרווח בין הריבית הדביטורית, שאתם משלמים לבנקים, לעומת הריבית הקרדיטורית, שאתם זכאים לה בגין הפקדות ויתרת עו"ש, הבנקים מנצלים היטב את המצב והפערים נשארים גבוהים לרעתכם. אחת הסיבות היא מפני שהריבית של בנק ישראל נשארת גבוהה לאורך תקופה ארוכה, 4.5%. כך המרווח גדול והרווחים גדולים אצל הבנקים.

לאור זאת, מה יותר פשוט מאשר להעניק לעובדי המערכת הבנקאית והפיננסים עוד ועוד העלאות שכר ובונוסים, שאף הם ייהנו מחגיגת ריביות הנשך שהציבור משלם. גם אם נבחן עלייה בשכר הריאלי בשלושת החודשים לפברואר לעומת שנה קודם לכן, העלייה במערכת הבנקאית, הביטוח והפיננסים גבוהה בקרוב ל-6% לעומת שנה קודם לכן, לעומת ירידה של כ-0.6% בממוצע הכלל-משקי. היוצא מהכלל הוא ענף הכרייה והחציבה עם עלייה ריאלית בשכר של למעלה מ-11% בשלושת החודשים לפברואר לעומת שלושה חודשים שנה קודם לכן.

הטחינה הבאה היא המשבר בתעופה והיעלמותן של החברות הזרות בכל פעם שישנה הרעה במצב הביטחוני - בעיקר סמוך לנתב"ג. חברות התעופה הישראליות, בעיקר אל על, מנצלות את המצב ומעלות מחירים באין תחרות. כך גם קרה השבוע, כשחברות התעופה הזרות המריאו, ללא צפי לנחיתה מחודשת. אין פלא שרווחי אל על הרקיעו לשחקים, כך גם תשלום הדיווידנדים שאושר על ידי הממשלה ובונוסים לעובדים.

זרוע ממשלתית אחת עזרה לחברות התעופה באמצעות ביטוח בהיקף כיסוי של 6 מיליארד דולר באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל. זרוע שניה של הממשלה היא "רשות התחרות", שלא עושה את תפקידה לבחון אם אין ניצול לרעה של המצב על ידי חברת התעופה הלאומית לשעבר.

ובאין טיסות, המחירים מאמירים - בעיקר בתחום התחבורה. בשל המצוקה התקציבית, מס הקנייה על כלי רכב חשמליים עלה מ-35% ל-45%. תקרת ההטבה בשל אי זיהום הופחתה ל-35,000 שקל. כלי רכב חדש הפך לבעלי ממון בלבד.

מי שיציל את הישראלים שאינם מפונקים ע"י השלטון בישראל מעול הריחיים על צווארם עשוי דווקא להיות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא נותן חופש מוחלט לקידוחי נפט ומגביר המאמצים לחזור לאנרגיה גרעינית לייצור חשמל. מטרת הנשיא היא לרצות קהל מאמיניו באמצעות מחיר בנזין נמוך וריבית נמוכה. בזה האמריקאים מאמינים - לנסוע עוד ועוד בכלי הרכב ולרכוש בית כאשר הריבית נמוכה.

המשימה הראשונה כבר מושגת בימים אלה: מחיר הנפט בנפילה וממנו נגזרות ירידה במחירי התזקקים. ההצפה של הנפט בעולם הביאה לפחד בקרב מדינות OPEC והנספחים לה כגון רוסיה. בעבר במקרים כאלה היו מפחיתים התפוקה בכדי לשמור על המחיר. הפעם מפיקת הנפט הגדולה בעולם, ארה"ב, היא קובעת הכללים, והתוצאה היא הגברת תפוקת הנפט ע"י שאר מפיקות ויצואניות הנפט, מה שמדרדר את המחיר עוד יותר.

זאת מכה לאויביה של ארה"ב, מרוסיה שחלק חשוב מתקציבה ותקציב הביטחון שלה ועלות המלחמה באוקראינה נסמך על מחיר הנפט, דרך איראן שנואת נפשו של טראמפ ועד ונצואלה, אותה ארה"ב מבקשת לכופף.

כך מדיניות הנפט של ארה"ב משיגה כמה מטרות בעת ובעונה אחת: ירידה ביוקר המחיה בארה"ב מחד ומחיצה כלכלית של אויביה מאידך. גם אתם נהנים ועוד תהנו מהירידה במחיר הבנזין בתחילת החודש, ואם המצב יימשך כך ייתכנו עוד הפחתות במחיר הבנזין בישראל, אף ה-65% ממנו מהווה מיסים.

הבשורה השנייה שעשויה לבוא מארה"ב היא הפחתת הריבית. אם מחירי הנפט יורדים בארה"ב, אם ייפתח בארה"ב מעין האטה ואפילו מיתון כלכלי קל, הסיכוי לירידה בריבית גובר. אם ארה"ב תגיע להסכמים עם לפחות חלק מארצות הסחר מולה, אזי יהיה סיכוי של ממש לירידה באינפלציה, מה שיגרור לירידה בריבית ע"י הפד, עפ"י דרישתו של הנשיא שהפד אינו מחויב לה. בריבית נמוכה יותר בארה"ב יחזרו שערי המניות בארה"ב לגאות, מה שיגרור לייסוף השקל מול הדולר ושאר המטבעות זאת באמצעות מכירת דולרים באמצעות חוזים עתידיים ע"י המוסדיים המבטחים תשואה במונחי שקלים.

ייסוף השקל, יחד עם ירידה במחירי הנפט, ייאלצו את בנק ישראל להפחית הריבית אם במוקדם ואם עד הסתיו. הנה כי כן פעולותיו של טראמפ עוד יעזרו לישראלים לצוף איכשהו מעל פני המים - ולא ממשלת ישראל הנוטה לעזור לשכבות שהיא חפצה ביקרם.

הירידה בריבית תקל על שירות החוב של משקי הבית, ועד אז הציבור הישראלי אינו מוכן לירידה ברמת החיים. העול אומנם כבד, אך הציבור ממשיך לצרוך על חשבון העתיד להנאתן של חברות האשראי. במקם להפחית הצריכה, הציבור מנסה לשמור בכח על רמת החיים של טרום המלחמה.

ברבע הראשון של השנה הייתה עלייה של 6.2% בשימוש בכרטיסי אשראי, מזה עלייה של 4.6% (לאחר עלייה קודמת של 7%) בהיקף השימוש בגין רכישות של מוצרים ושירותים כגון חשמל, גז, מחשבים, ציוד ושרותי תקשורת. השימוש בכרטיסי אשראי עבור קניית מזון רשם עלייה בשיעור של 3.2% (לאחר 3.7%). מוצרי תעשייה כגון הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה כולל מוצרי כלבו ורהיטים רשמו עלייה של 9.6% (לאחר 21.3%). בשירותים ביטוח, טיסות, פנאי - עליה של 13.5% (19.3%). קונים ונהנים, המחר רחוק.

הבשורה השלישית תבוא לישראלים הם הסינים, התקועים עם כמויות של מאות מיליארדי דולר של מוצרים שאין להם דורש בארה"ב והיו מיועדים לשוק האמריקאי טרם מלחמת המכסים. זה יגרור ניתוב הסחורות לשאר העולם, כולל ישראל, כולל כלי רכב. מחירי ההובלה הימית בירידה, כולל מהמזרח הרחוק.

כדאי לעקוב אחרי מחירי כלי הרכב החשמליים מסין, האם ישנה ירידה במחיר, מוצהרת, סמויה או גלויה. עדיף לסינים למכור לישראל ואירופה במחירים יורדים מאשר לראות בעיניים כלות כי הרכב שהם מחזיקים במלאי איבד שנת מחירון, הלא כן?

אירופה יכולה להיות הבשורה הרביעית לישראל. "העולם הישן" נמצא ברובו בהאטה או לפחות בקיפאון, ויעדיף ייצוא לישראל במחירים זולים יותר. למה מחכים כל אלה שנפתחו עבורם מסלולים הייבוא המקביל? זה הזמן לייבא בזול, למכור בהיקף עולה ולהרוויח ולהשאיר את היבואנים "הרשמיים" מאחור. זה הזמן להשיל מעל הצוואר את אבני הרחיים של היבואנים שלא יודעים שובע. בעוד הממשלה טוחנת הישראלים עד דק התקווה יכולה לבוא רק מהניכר. גם זו לטובה.