הבינה המלאכותית נפתחה לציבור הרחב לפני כשלוש שנים, לאחר שבמעבדות ובקרב חוקרים הטובים ביותר בחברות מובילות היא התפתחה במשך דור שלם.
הבינה המלאכותית מייתרת עובדים, מבצעת פעולות וחישובים במהירות אדירה ומציגה תוצאות מיטביות לטובת המשתמש או המערכת והארגון בו נעשה בה שימוש מיטבי. המכונה, יותר נכון חוות מחשבים, מבקשת לחקות את צורת החשיבה של האדם ומעבר לכך, אבל במהירות אדירה תוך מבט מכל הזוויות האפשריות.
הבינה המלאכותית מביאה עמה אפשרות לייעול ולחסוך בתפעול מערכות ממשלתיות ובכוח אדם, בייחוד של אלה המעסיקים עובדים פחות מיומנים. לבסוף היא אמורה לשפר ולזרז השירות לאזרח, שאף הוא נזקק לעמוד במהירות של השינויים הטכנולוגיים ולהיענות להם.
ישראל נמצאת במצוקה תקציבית בגלל המלחמה, נדרשת לטפל באלפי נפשות מהמלחמה בה מתבוססים חיילנו בחולות והריסות רצועת עזה, ולהזרים הון רב לשיקום ישראל. העסקים בצפון טרם חזרו לרמת הפעילות העסקית כפי שהיה טרם המלחמה.
המשק הישראלי חייב לאמץ במהירות את יתרונות הבינה המלאכותית - הן במחקר והן ביישומים. באופן זה ייזרקו מהמערכת הציבורית, כלומר השירות הממשלתי הישיר והעקיף, עובדים העוסקים בתיוק, בניתוח מידע ואפילו בקבלת החלטות. כולם כבר נתונים לחסדיה של האוטומציה. עבודות מנהלתיות רבות תעלמנה. מדינות שישכילו להשקיע בעוד מועד בידע, בביג דאטה ובהכשרת עובדים לתפקידי ניהול מערכות ה-AI, ייהנו מממשל חכם, אפקטיבי וחסכוני יותר.
בואו נבחן מה קורה בתחום התעסוקה בסקטור הציבורי בישראל, שהוצאותיה רק הולכות ומאמירות בשל המלחמה שלא רואים את סופה. המנגנון הממשלתי והציבורי מתנפח לאורך שנים. כאן אין הרבה שוני, כך נוהגים בכל הממשלות בעולם, אולי למעט הצמצום הדרסטי שעורך עתה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בישראל המנגנון הציבורי בישראל רק מתנפח ומסתאב ומאפיל על חוזקו של המשק. מספר המועסקים במנהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי עלה משנת 2023 למרץ 2025 ב-8.6%, מהם 4.6% רק ברבע הראשון של השנה. חלקם מסך כל המועסקים במשק עלה מ-9.8% בשנת 2023 ל-10.34% במרץ השנה.
נכון, אולי "הביטוח הלאומי" ומערכות השיקום במשרד הבטחון וכן העובדים במערכת הבריאות זקוקים בכל זאת לעוד עובדים בשל הכמות המסיבית של נפגעים בגוף ובנפש בשל המלחמה הארורה, אך מה לגבי שאר העובדים? בשירותי בריאות, רווחה וסעד, שגם יכולים להתייעל, כמו באזורים מנהלתיים טכניים, מספר המועסקים עלה ב-6.6% בין 2023 למרץ השנה. בסך הכל חלקם של העובדים בשתי הקטגוריות האמורות מכלל המועסקים במשק עלה מ-21.3% בשנת 2023 ל-22.4% מכלל המועסקים במשק במרס השנה, כבר מהווים 991,900 עובדים מתוך 4.4366 מיליון מועסקים במשק.
הבשורה בתחום החינוך
בחינוך אפשר לעשות נפלאות בתחום ה-AI. בינה מלאכותית יכולה לבצע בדיקות של מבחנים ועבודות ועמידה של תלמידים ביעדים שהוצבו להם. המורים, במקום לשבת ולבדוק מבחנים עד שעות הערב, יכולים להתרכז בהוראה. לא זו בלבד, מערכת הבינה המלאכותית מאפשרת לתת לתלמידים תוכן מותאם לרמה האישית של כל אחד, כך שבסך הכלל ההתקדמות בלימודים של כלל התלמידים תהיה עם מניפה רחבה יותר. זה גם מאפשר להפחית הצורך במורים פרטיים, בעיקר בימים אלה שהפרוטה אינה מצויה בידי הציבור שהממשלה הכבידה עולה על צווארו.
AI יכול גם לאפשר התמקדות מיטבית בתלמידים המתקשים בלימודים, לזהותם ולאפיין צרכיהם מבעוד מועד, מה שימנע נשירה והידרדרות בעתיד שגוררת בהמשך להוצאות גדלות של המדינה לשיקום וניתוב החלשים, שלא לדבר על הצורך הגובר בכח אדם מיומן בפעילות החברתית, התעסוקתית ועד סיפוק צרכי הצבא - שלא לדבר על הצורך לסגירת הפער בין שכבות האוכלוסייה. השקעה בזמן הנכון ומוקדם בתלמידים באמצעות הבינה המלאכותית תחסוך כסף ציבורי, חד וחלק.
מה קורה בשטח? המנגנון במערכת החינוך ממשיך להתנפח, ומילא אם היה מביא לתוצאות טובות יותר ברמת הידע כפי שהיא נבחנת במבחני פיז"ה, שם ישראל הידרדרה למקומות שבין 30-40 בעולם, מתחת לממוצע במדינות ה-OECD.
מנגד, מבחינת התעסוקה במערכת החינוך יש דווקא פריחה. מספר המועסקים שם עלה מאז 2023 ועד מרץ השנה ב-7.54% והגיע ל-587,000 מועסקים. אם נוסיף העוסקים במערכת החינוך למועסקים בשרות הציבורי שהוזכרו לעיל, נגיע בסך הכל ל-1,578,800 מועסקים, רובם על חשבון הקופה הציבורית, והם מהווים 35.6% מכלל המועסקים במשק. זה יותר מדי, אי אפשר לשאת בכך יותר. חייבים להפחית את כח האדם בשירות הציבורי הרחב בלפחות 10%-15%. לשם כך כאמור באה הבינה המלאכותית לסייע.
כאמור, הבינה המלאכותית משנה במהירות את פני העולם, החל ממנועי חיפוש ותרגום, דרך ניתוח רפואי, ועד מערכות לחימה. התקדמות הזו מביאה עימה גם שאלות מהותיות על עתיד התעסוקה, מבנה הכלכלה והצורך בהשכלה. השפעתה ניכרת במגזרים שונים: ציבורי, עסקי, צבאי ובינלאומי, ובה בעת מחדדת פערים בין מדינות מתועשות ומתפתחות. האם מדובר באיום על מקומות עבודה או דווקא בהזדמנות לצמיחה? מהם הסיכונים ומהן ההזדמנויות בכלכלה גלובלית מונעת בינה מלאכותית?
המגזר העסקי בישראל נאלץ לשלוח עשרות אלפי עובדים למילואים. שימו לב, שיעור הגברים הנעדרים ממקומות העבודה בגין התייצבות במילואים היה 21% מכלל הנעדרים ממקומות העבודה בחודש האחרון המדווח, ואצל נשים 2.7% מכלל הנעדרות בגין מילואים. נטל המס על הסקטור העסקי הוכבד בשל הוצאות המלחמה, ואין לו ברירה אלה להתייעל. הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה בשירות לקוחות, בתעשייה ובתחבורה.
מנגד, הבינה המלאכותית והאוטומציה הן גם חרב פיפיות, ופוגעות בעובדים בתחומים כמו מוקדים טלפוניים, לוגיסטיקה וחשבות שכר. יותר ויותר עובדים דווקא ברמות שכר נמוכות, לעתים מפרנסים משניים, הופכים למיותרים.
גם צורכי המערכת הפיננסית בפקידים פוחתת בשיעור חד: בנקים סוגרים סניפים, ההתכתבות עם הלקוח אינטרנטית, הלקוחות הנגישים לאינטרנט מהיר וטכנולוגיה עושים את העבודה בעצמם. לצד נשירת עובדים ומקצועות, תגבר הדרישה למהנדסי נתונים, חוקרי בינה מלאכותית ומנהלי טרנספורמציה דיגיטלית. השוק העסקי שיתמקד בשילוב האדם והטכנולוגיה, לא בהחלפתו, יגביר פריון העבודה, יחסוך כסף רב ויתחזק.
לעומת המערכת הציבורית המנופחת תקציבית, נבחן מה קרה למועסקים בסקטור העסקי. בענפי התעשייה, הכרייה והחציבה ירד מספרם במרץ לעומת 2023 ב-2.3%. אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר - צניחה של 22.5%. תחבורה אחסנה, דאר ובלדרות - ירידה של 2.2%. מסחר קמעונאי, סיטונאי, תיקון כלי רכב מנועיים - ירידה של 0.6%. שירותי אירוח - ירידה של 11.1%. מידע ותקשורת - ירידה של 9.2%. שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים - ירידה של 2.5%. אפילו משקי בית נזקקו לפחות מועסקים, עוזרת בשפת העם, עם ירידה של 11.6%. מה הפלא להתפשטות שואבי האבק ומכונות הניקוי והשטיפה הביתיים הרובוטיים?
מטבע הדברים נרשם גידול בענפי הבינוי עם תוספת של 13.7% וגם עליה מפתיעה בשירותים פיננסיים וביטוח, שם דווקא היה מצופה להתייעלות אך בפועל נרשמה עלייה של 7.2% במספר העובדים במרץ השנה לעומת 2023.
כאומת הסטארט-אפ ניישן, ישראל נהנית מיתרון יחסי ב-AI, בעיקר בתחומים כמו סייבר, רפואה, ביטחון ואגריטק. ההשקעה בישראל מוטת סייבר, הגנתי והתקפי, מטבע צורכי הצבא והבטחון המשקי. חובה להטות עוד מאמץ לתחום הבינה המלאכותית. ההשקעה במחקר ופיתוח, לצד יזמות פרטית, עשויה להקפיץ את התוצר הלאומי, עם פריצה לשווקים הבינלאומיים.
אי-שוויון בתחום החינוך, למרות העלייה במספר המועסקים בתחום, עלול להרחיב פערים פנימיים. ישראל חייבת לבזר תחום ההי טק והבינה המלאכותית, לא רק בגוש דן ובעיקר בתל אביב. מי שיהיה ראשון, או בין הראשונים, יתפוס את הקופה של הבינה המלאכותית, אבל אנחנו לא שם. ישראל יכולה ללמוד מאיחוד האמירויות, שמובילה בתחום ואחריה גם מדינות מפרץ אחרות.
מי שמובילה בתחום, אפילו על פני ארה"ב היא סין, שבאמצעות הפלטפורמות החברתיות שלה עלולה לרגל, לנבור, להסיק ולפעול נגד מדינות אחרות. הדיגיטציה ומערכות זיהוי הפנים עלולות להיות לרועץ למי שנשאר מאחור. יודעים עליכם הכל, יותר ממה שאתם יודעים על עצמכם. הבינה המלאכותית היא לא רק כלי בידיכם, אלא גם כלי נגדכם.
אומנם אירופה מתמקדת ברגולציה ובהגנה על פרטיות בתחום, אך היא צפויה להיתקל בקשיים במרוץ מול ארה"ב וסין - האחת מעצמה השנייה עם שלטון ריכוזי רב עוצמה שעבורו הבינה המלאכותית משמשת גם למעקב וריגול.
הנגישות לחינוך בסין דווקא גבוהה, כל עוד אין חתירה נגד המשטר. הבינה המלאכותית משתלבת היטב בתהליך העיור האדיר שעוברת סין, שלא היה כמותו בהיסטוריה האנושית. אירופה, ותופתעו גם ארה"ב, הן מדינות בירוקרטיות אדירות, ושילוב AI במערכות הרווחה, הפיננסים והתעשייה אינו כה פשוט.
ביורוקרטיה איטית עלולה להאט חדשנות. יכולתן של חברות אמריקאיות כמו אמזון, Google, Microsoft ו- OpenAI מניעות את חזית החדשנות, אבל במקום ללמוד מהאמריקאים ולשלבם, באירופה מטילים קנסות ומיסים על האמריקאיות, עד שהתעורר זעמו של טראמפ.
נכון, שילוב AI בעסקים, חינוך ובריאות צפוי להקפיץ את התוצר האמריקאי בטווח הבינוני. אבל גם בארה"ב ישנה בעיה של רגולציה, תעסוקה ובעיקר אי-שוויון דיגיטלי חריף בין הקבוצות האתניות. הבינה המלאכותית אינה רק טכנולוגיה - היא שינוי פרדיגמה. השפעתה על התעסוקה, הכלכלה, הביטחון והחינוך תלווה אותנו ביום יום בעשורים הקרובים.
מנגד, ישנם איומים ממשיים: אבטלה, חוסר איזון עולמי העלול להגביר מלחמות שנפרשות בימים אלה ברחבי העולם. ההכרעה תהיה תוצאה של מדיניות נבונה, השקעה בהון האנושי, ושיח מוסרי על התפקיד שלנו כבני אדם בעולם שהופך חכם יותר.
במקרה של לחימה, ברור לכל הישראלים במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר שלא על הבינה המלאכותית וטכנולוגיה בלבד יקום דבר. בסופו של דבר צריך לעשות שימוש בשכל הישר, אולי לשאול הבינה המלאכותית גם איך כדאי להתנהל מול ארגון טרור פונדמנטליסטי.
מערכות AI משנות את האסטרטגיה והטקטיקה הצבאית, רחפנים בכל גודל ולכל מטרה, כולל למנהרות וגאיות, מזל"טים אוטונומיים כולל לתקיפה, מערכות הגנה משולבות וחכמות ורובוטיקה מתקדמת שעדיין לא הגיעה לרמות גבוהות. מרוץ המדינות לשלב בינה מלאכותית במערך הביטחוני גובר, ומי שיצליח בכך בשילוב כוחות צבא שועטים, שאינם נשענים על קונספציות, ישיג עליונות טכנולוגית וצבאית. עם זאת, עולה חשש מהתפתחות מלחמות לא נשלטות בין מרכזי בינה וכלי הרס אחת מול רעותה. האם בינה מלאכותית יודעת מתי לבקש או להביא להפסקת אש?
בכדי להצליח מחר חייבים להקפיא לאלתר מספר המשרות בשירות הציבורי למשך מספר שנים, ואם מוסיפים לאגף אחד חייבים להפחית בחטיבה אחרת. אין ברירה, צריך לייעל ולחסוך. מה טוב יותר לעשות זאת ממש עכשיו, כאשר שיעור האבטלה במשק נמוך היסטורית - 2.6% בלבד בקרב בני 25-64 שנים.
בכדי לנצח במלחמה חייבים לחסוך תקציבית באמצעות צמצום כח האדם בשירות הציבורי, להיעזר בינה מלאכותית עם עין אנושית פקוחה ולהעלות, פריון העבודה בקרב האוכלוסייה שעובדת, מתגייסת לצבא, למילואים ומשלמת מסים, הרבה מסים. השאר, נסתפק אם יתגייסו, ילמדו מקצועות ליבה ויעבדו. דיינו.