כל חברי סיעות האופוזיציה בוועדת הכספים פנו הבוקר (שני) ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בדרישה לקיים דיון דחוף בסוגיית החריגה הצפויה מהתקציב הביטחוני לשנת 2025. זאת, לאחר שבדיון ממשלתי שנערך אתמול נחשף פער מפתיע בין הערכות משרד האוצר להערכת מערכת הביטחון: בעוד צה"ל העריך את עלות הרחבת הלחימה ב-15 מיליארד שקל, נציג האוצר בדיון, החשב הכללי יהלי רוטנברג, טען כי העלות תעמוד על סכום כמעט כפול של 25 מיליארד.
בעקבות הפער הגדול פנו הבוקר כל חברי האופוזיציה בוועדת הכספים ליו"ר הוועדה, ודרשו לקיים דיון דחוף בנושא. "מהדיון עולה כי הנחות היסוד שעמדו בבסיס תקציב המדינה לשנת 2025 אינן בתוקף. המשמעות של חריגה מהתקציב בסכומים אלה הינה הגדלת הגירעון, קיצוץ בשירותים חברתיים, והעלאת מסים. מדובר בפגיעה בציבור העובד והמשרת, וירידה כללית ברמת החיים".
חברי האופוזיציה בוועדה, המונים את הח"כים ולדימיר בליאק, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, חמד עאמר ונעמה לזימי, מבקשים דיון דחוף בוועדה בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש אגף תקציבים והחשב הכללי.
תחילת שנת 2025 לוותה בהגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, שהוסיף עשרות מיליארדים להוצאות המדינה - זאת עוד לפני שנלקחה בחשבון חזרה ללחימה עצימה בעזה. התקציב שאושר בסוף חודש מרץ כולל גירעון מוצהר של כ־3.9% מהתוצר, אך התחזיות הכלכליות מדברות על גירעון עמוק בהרבה, שצפוי לחצות את רף ה-5%. שיעור גירעון כה גבוה עלול לגרום להורדת דירוג נוספת של ישראל, ולהתייקרות הריבית על האשראי.
על רקע תחזיות קודרות אלה, בוצעו בחודשים האחרונים קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה, שפוגעים בעיקר ברמת החיים של מעמד הביניים ושל השכבות החלשות. הפגיעה באה לידי ביטוי, בין היתר, בתקציבי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה. במקביל, המע"מ הועלה ל־18%, הוגדלו התשלומים לביטוח הלאומי, קוצץ השכר בסקטור הציבורי, וחלק גדול מהקצבאות והתשלומים הממשלתיים הוקפאו ולא עודכנו בהתאם לעליית המדד. כל אלה הגבירו את הלחץ הכלכלי על מעמד הביניים.
אחת האפשרויות המרכזיות למימון העלות הכלכלית של מערכה צבאית מחודשת היא העלאת מסים, אך כאן נתקלת ישראל בקיר תקציבי וחברתי. נטל המס במדינה כבר עומד על כ־32% מהתוצר - מהגבוהים במדינות ה־OECD - וזאת על אף רמת שירותים ציבוריים בינונית ומטה במקרה הטוב. הבעיה אינה רק בשיעור המס, אלא גם באופן חלוקתו: עיקר הנטל נופל על מעמד הביניים, הן דרך מס הכנסה והן באמצעות מסים עקיפים כמו המע"מ, שגבוה במיוחד ועומד על 18%. מסים עקיפים אלו נחשבים לרגרסיביים, שכן הם פוגעים במיוחד בשכבות החלשות, שצורכות חלק גבוה מהכנסתן.
מנגד, קבוצות שונות במשק נהנות מפטורים היסטוריים ו/או מהקלות במיסוי: הרווחים בקרנות השתלמות פטורים ממס, רווחי הון מהבורסה נהנים משיעורי מס נמוכים יחסית, אין מס ירושה - גם על בעלי רכוש של עשרות ומאות מיליונים, הכנסות מהשכרת דירות מגורים של עד 5,654 ש"ח בחודש פטורות ממס, ורווחים כלואים בחברות אינם חייבים במס עד מימושם.