פרסום ראשון: בסדר היום המעודכן שקיבלו השרים לישיבת הממשלה שתיערך היום, מופיע סעיף קטן ותמים לכאורה, השמיני במספר, "תוכנית התקציב התלת שנתית המעודכנת לשנים 2026 עד 2028", ובשמו המקצועי "הנומרטור".
הנתונים המופיעים במסמך שגיבש אגף התקציבים במשרד האוצר והגיע לידי וואלה, מבהילים. התחזית הכלכלית של מדינת ישראל לשנים הקרובות כוללת צמיחה נמוכה, גרעון גדול, הוצאה ממשלתית תופחת ותקציב ביטחון חסר תקדים בגודלו.
כחלק מאישור התחזית המעודכנת, יצביעו היום השרים על הפיכת הוראת השעה להגדלת התשלומים לביטוח לאומי ב-1.6%, לקבועה משנת 2027. משמעות ההחלטה: העלאת מיסים. וזו רק אחת מהגזרות שצפויות לנו בהמשך בשל התחזית הקשה.
הנומרטור הוא כלי ישראלי חישובי, למעקב אחר הוצאות עתידיות של ממשלת ישראל. בעזרת תוכנת מחשב, אליה מוזנות כל החלטות הממשלה שיש להן עלות תקציבית, המערכת מחשבת את העלות התקציבית לשנים הקרובות ומשכללת פנימה בגורמים נוספים כמו גידול בכמות הילדים, הקשישים, המכוניות ועוד.
אגף התקציבים מעבד אותם למסמך שחוזה את ההוצאות מתוכננות וההכנסות חזויות, לפחות פעם בשנה, ומתאים אותן לתקרות ההוצאה והגרעון ב-3 השנים שלאחר שנת התקציב השוטפת. הכלי הזה מאפשר קבלת החלטות בעלות משמעות תקציבית בהתאם להתחייבויות עתידיות תוך התחשבות במקורות התקציביים, ומובא לממשלה.
וחזרה לתחזית לשלוש השנים הקרובות. כצפוי, למלחמה יש השלכות פיסקליות משמעותיות על המשק הישראלי. לא מדובר על אירוע חד פעמי, כמו בקורונה, אלא שינוי לרעה בסביבה הפיסקלית שבה פועלת הממשלה בטווח הבינוני וארוך. הוצאות הביטחון נשארו מאוד גבוהות ובגלל הגדלת החוב נשלם 1.1 מיליארד שקל יותר כבר השנה, בהשוואה לשנה שעברה.
הגרעון, שלפי החוק לא אמור לעבור 1.5%, יעמוד בשנים הקרובות על בין 2.8% ל-2.9% והוצאות הממשלה יגדלו בכל שנה ב-10 מיליארד שקלים מעל הצפי. האינפלציה לעומת זאת אמורה לרדת לשיעור של שני אחוזים בשנת 2027, אך כלכלני האוצר מכניסים אותה תחת הנושאים שקיימת בהם אי ודאות, בדומה לגובה תשלומי הריבית והמצב בשווקים הבינלאומיים.
נתון מטריד נוסף הוא הירידה בצמיחת המשק. נתוני הצמיחה הולכים ויורדים ב-2027-2028 לרמה גבולית מבחינת הצמיחה לנפש. כלומר, אי עמידה קלה בתחזית משמעותה המשך הירידה ברמת החיים. הגרעון יישאר גבוה בשנים הקרובות, בשיעור של 2.8%-2.9% לפחות, מה שאומר שיחס החוב תוצר לא יצטמצם, ולממשלה לא תהיה יכולת להגדיל את השירותים החברתיים.
כל זה בהנחה של גיוס מילואים "בסיסי", ללא לחימה עצימה. כל עימות צבאי יהפוך את התמונה לבעייתית אף יותר. היכולת ליישם את מסקנות "ועדת נגל", ולעמוד באתגרים ביטחוניים תלויה במידה רבה בצמיחה גבוהה במשק. נזכיר ש"הוועדה לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח", המליצה להגדיל את תקציב הביטחון בסכום העומד על בין 9 ל-15 מיליארד שקל לשנה, סך הכל 133 מיליארד שקל לעשור.
כאמור, בשל התחזית הקודרת, באוצר מבקשים להפוך את העלאת ביטוח לאומי מהוראת שעה להוראה קבועה. אם המצב הגיאופוליטי לא ישתנה לטובה ולא ינקטו צעדים לעידוד מנועי הצמיחה ותמריצים משמעותיים להוצאת חרדים וערבים לשוק העבודה, המצב ימשיך להתדרדר.
"אין שום התאוששות אחרי המלחמה", אומר ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. "אחרי הקורונה ראינו מיד קפיצה בכל המדדים ואילו בתחזית הנוכחית, אנחנו רואים את המשך הדשדוש שנים קדימה. בהינתן הוצאות הביטחון הגבוהות ותשלום החוב הגבוה, היכולת שלנו להחזיק ברמת החיים נכון להיום, תלויה בצמיחה גבוהה. מה שאומר, עידוד הייטק והוצאת החרדים לשוק העבודה.
"הנתונים מאוד מדאיגים. ציפיתי לראות ב-2027 ו-2028 צמיחה של 5.5% ופה אנחנו רואים 3.6% שזה רע מאוד. אם לא נשנה דרמטית מה שדרוש שינוי, רמת החיים תמשיך לרדת בצורה דרסטית עד 2028".