קרטיס יארווין, הידוע גם כ-Mencius Moldbug, הוא מהנדס מחשבים אמריקאי ויזם, שהפך לתיאורטיקן הפוליטי המוביל של הימין האמריקאי. הוא המציא את המונח "נאורות אפלה" - רעיון לפיו הדרך הטובה ביותר "קדימה" עבור ארצות הברית היא למנות "מנכ"ל" שבעצם יבטל את כל הממשלה הפדרלית (והממשלות של רוב המדינות בארה"ב), וינהל את המדינה כאילו היא תאגיד ענק.
למרות שהוא נראה כמו אחד כזה, יארווין הוא לא איזה בלוגר שיושב במרתף של אמא שלו. הוא אחד מהאנשים המשפיעים ביותר על מיליארדרים בעלי השפעה פוליטית עצומה, כגון פיטר תיל ומארק אנדריסן, בין האנשים החזקים ביותר בסיליקון ואלי.
ליארווין יש גם Substack פופולרי מאוד, הוא זוכה להתייחסות כמעט יומית ממשפיענים ימניים, הרעיונות שלו תפסו חזק בכירים צעירים בממשלו של דונלד טראמפ ואפילו סגן נשיא ארצות הברית, JD ואנס, ידוע כאחד מקוראיו הנאמנים. ב-CNN ערכו ראיון עם יארווין לאחרונה, ושם גילו שהוא קורא במפורש לביטול הדמוקרטיה האמריקאית כדי "לפתור את הבעיות של המדינה".
"חייבים לרכז את הסמכויות כי זה הכרחי לניהול יעיל של מערכות משולבות", אמר יארווין בראיון ל-CNN, שבו טען שארה"ב צריכה "מונרך". "אפשר כנראה לשים כל מנכ"ל של אחת מחברות הפורצ'ן 500 בבית הלבן ולהגיד לו 'אוקיי, אתה מנהל עכשיו את הרשות המבצעת. הם בטח יהיו בסדר. הם לא יהפכו להיטלר או סטאלין".
הרעיונות שלו - שכמובן מתעלמים לחלוטין מהמציאות האובייקטיבית בה חלק מראשי התאגידים הגדולים עושים נזק אדיר לסביבה, לאקלים, לנפש האדם ולזכויות האזרח בארה"ב וברחבי העולם - הם הרעיונות שמכתיבים את התנהלות הממשל והנשיא בכלכלה האמריקאית, ובימים אלו רואים איך הם פוגעים באופן ישיר ולא מתנצל בהליכים דמוקרטים וחוקתיים בכל הקשור למהגרים - שארה"ב תמיד קיבלה וחיבקה כי הם תרמו טריליונים לכלכלה - לחלוקת עושר וליחסים כלכליים ודיפלומטיים עם בנות ברית.
הרעיונות של יארווין, שכאמור צעירים אמריקאים רבים מתחברים אליהם, צריכים להפחיד כל מי שאכפת לו מדמוקרטיה בעולם, אבל בעיקר הם צריכים לגרום לאמריקאי הממוצע להתחלחל שאדם כזה, ורעיונות כאלו, התמקמו כמו טפיל במוחם של מקבלי ההחלטות על עתיד האומה האמריקאית.
ארצות הברית של אמריקה הוקמה ב-1776 אחרי מלחמת שחרור נגד מונרך - המלך קינג ג'ורג' השלישי, שניצל כלכלית את הקולוניה בצפון אמריקה. האקט הראשון של המלחמה הזו, "מסיבת התה של בוסטון" היה, בעצם, מחאה נגד מסים שהמלך הטיל על הקולוניה.
האקט נגד המלך עורר רבים בצפון אמריקה, כי הרבה מהתושבים בעולם החדש ברחו מדיכוי מונרכי באירופה. אחרי המאבק נגד הבריטים, האבות המייסדים של ארה"ב בנו זהות פוליטית אמריקאית סביב דחיית המונרכיה וסביב "רפובליקניזם", הרעיון שמנהיגות אינה עוברת בירושה וששיטת הממשל נקבעת על ידי האזרחים ועבור האזרחים.
דחיית המונרכיה היא אחת מערכי הליבה של ארצות הברית, ולאורך השנים מייסדי המדינה ופוליטיקאים אמריקאים תיארו מונרכיזם כקונספט זר ואנטי-אמריקאי. החוקה האמריקאית, המסמך המשמעותי ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה האמריקאית, נכתבה באופן מפורש כדי למנוע הקמת מונרכיה או רודנות באמריקה.
וזה עבד להם. ארצות הברית של אמריקה נהפכה למדינה החזקה והעשירה בהיסטוריה בזכות המוסדות הדמוקרטים האיתנים שנבנו במדינה, ומנהלים את המדינה לצד נשיא ונבחרי ציבור שמייצגים את הציבור.
האם השיטה מושלמת? בהחלט לא, ותמיד צריך לשפר אותה - שזה, אגב, גם קונספט אמריקאי שבא לידי ביטוי ב"תיקוני חוקה" (היו 27 כאלו לאורך ההיסטוריה).
בממשל טראמפ 2.0, בעיקר בגלל האידיאולוגיה של אנשי הממשל, ל"לורדים של ההיי-טק" יש הרבה מאוד כוח בבית הלבן, למרות שחלקם ממש מתנגדים לדמוקרטיה (פיטר תיל אף אמר ש"קפיטליזם ודמוקרטיה לא הולכים ביחד"), הנשיא כינה את עצמו "מלך" וכל פעולה של בית המשפט העליון שמונעת מהנשיא לעשות מעשים לא חוקתיים מוגדרת על ידי הממשל כ"הפיכה משפטית".
ובישראל? גם כאן אידיאולוגיה שמתנגדת למדינה השתלטה על המדינה. אידיאולוגיה אנטי-דמוקרטית שמעוניינת ב"מלך" שישלוט במדינת ישראל מניעה רבים גם בממשלה ובכלכלה שלנו. רק שאצלנו זה לא "מונרך" ששר האוצר, למשל, מייחל לו, אלא "מלך משיח".
אצלנו אלו שמכתיבים לקובעי המדיניות את האידיאולוגיה הם לא בלוגרים או יזמי היי-טק אלא רבנים חשוכים, שחלקם אומרים בפה מלא שהשותפות עם החילוניות היהודית תמה.
למשל, האלוף דוד זיני המשיחי, שמונה באופן לא חוקי לראשות השב"כ, הבהיר מדוע הוא לא יכול להיות ראש שב"כ או בכיר במדינה ציונית בנאום הפרידה שלו מצה"ל. הוא קבע ש"משיחיות אינה מילת גנאי", ואף טען שדוד בן גוריון הוא משיחי. אבל משיחיות, עבור כל מי שציוני, היא בהחלט מילת גנאי. בדיוק כפי שמונרכיה היא מילת גנאי לכל אמריקאי.
הרי לפי האמונה של המשיחיים, באחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם - ואז הכל יהיה סבבה וכיף - אבל רק ליהודים מסוג מסוים. יהודים משיחים. הרי לפי הרמב"ם "ה¬מלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מל¬כות בית דויד ליושנה… וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו--לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר".
העניין הוא שהציונות אינה משיחית, היא ההפך. במשך 2,000 שנה בגולה זרמים חרדיים ודתיים-אורתודוקסיים היו סבורים כי יש להמתין לביאת המשיח באופן ניסי, ולא לפעול להקמת מדינה יהודית באמצעים אנושיים. ואז הופיעו יותר ויותר יהודים חילונים, שרובם יצאו בשאלה והתרחקו מהדת, שהחליטו לקחת את העניינים לידיים האנושיות שלהם ולהקים מדינת לאום ל*כל* היהודים - דתיים וחילונים, אורתודוקסים ורפורמים, חרדים ואתאיסטים.
מדינה כזו חייבת להיות בשליטת אנשים פרגמטיים שמאמינים בדמוקרטיה - לא בידיים שלא אלו שמכריזים בפה מלא שיש לעלות על בית המשפט העליון - מוסד דמוקרטי משמעותי בדיוק כמו שהחוקה משמעותית לדמוקרטיה האמריקאית - עם D9.
אותם אנשים התחברו לפורום קהלת, ארגון שדוחף ושואף לליברטריאניזם וממש להתנכרות של הממשלה לאזרחים (עד שזה מגיע להתנחלויות שחיות מכסף ציבורי כמובן - בכל זאת, צריך לטפח משיחיות בשטח).
זה לא מפתיע שהגענו לשפל היסטורי כמדינה, כשאנשים עם האידיאולוגיה המשיחית קיבלו תפקידים כל כך חשובים לקיומה של מדינה דמוקרטית וכלכלה מודרנית. ובדיוק כמו בארה"ב, הפגיעה בדמוקרטיה ובכלכלה נעשית מלמעלה על ידי אנשים עם אידיאולוגיה שנוגדת את הרוח שייסדה את המדינה. פשוט אצלם זה בלוגרים ואצלנו זה רבנים משיחיים.