חוק האנג'לים: תמריץ חדשני להשקעות פרטיות בהייטק

חוק האנג'לים, הידוע כחוק תעשייה עתירת ידע לפקודת מס הכנסה, מהווה צעד חדשני ומשמעותי לעידוד השקעות פרטיות בחברות הייטק צעירות בישראל. החוק מעניק שורת הטבות מס למשקיעים פרטיים ("אנג'לים") הנכנסים בשלביה המוקדמים של חברת סטארט-אפ, מתוך מטרה לעודד הזרמת הון ליזמויות עתירות סיכון ולתמוך בצמיחת תעשיית ההייטק המקומית. בכתבה זו נסקור את משמעות החוק ויתרונותיו, נדגיש את תרומתו המכרעת של רו"ח אמיר גונן בגיבוש וקידום החוק, ונציג את מעורבותו העדכנית כשותף מיסים במשרד רו"ח הגר אלפרוביץ'. בנוסף, ניתן קרדיט לרשויות הממשלתיות שהיו שותפות להצלחת המהלך - רשות המיסים, אגף התקציבים ורשות החדשנות - ולבסוף נציע כיוונים להעמקה נוספת בכתבות המשך.

חוק האנג'לים הוא כינוי לעדכון חקיקה (חוק תעשייה עתירת ידע לפקודת מס הכנסה) אשר אושר בכנסת בשנת 2023, לאחר תהליך ממושך של דיונים והכנה שהחל עוד בשנת 2022. החוק נועד לשמר את ישראל כמרכז אטרקטיבי להשקעות בהייטק ולתמוך בפיתוח התעשייה, במיוחד על רקע ירידה בהשקעות ובהתגברות החשש מבריחת יזמים לחו"ל. במסגרת חוק זה, ממשלת ישראל השיקה שורת תמריצי מס "המיועדים להניע מחדש את תעשיית ההייטק הישראלית", לדברי ראש הממשלה. החוק זכה לכינוי "חוק האנג'לים" משום שהוא מכוון בעיקרו לעידוד משקיעי אנג'ל - אותם משקיעים פרטיים בשלבים מוקדמים - לתמוך בחברות הזנק צעירות בתקופה הקריטית של חייהן.

חשוב לציין כי חוק האנג'לים אינו מתמקד רק בהשקעות אנג'ל: הוא כולל גם תמריצים למיזוגים ורכישות של חברות סטארט-אפ (כאשר הקניין הרוחני של החברה הנרכשת רשום בישראל ומרבית פעילותה בארץ) וכן הטבות למי שמוכר חברת הייטק ומשקיע מחדש את הרווחים בחברה אחרת. עם זאת, ליבתו של החוק היא בהטבת המס למשקיעים פרטיים בתחילת הדרך, התורמת להפחתת הסיכון עבור המשקיע ולהגדלת היקף ההון הזמין לחברות צעירות.

בליבת החוק עומדת הטבת מס ייחודית למשקיעים פרטיים (יחידים ואף תאגידים פרטיים) המשקיעים בחברות הייטק צעירות בשלב הסיד. לפי החוק, משקיע העומד בתנאים זכאי לזיכוי מס בשיעור 25% או 30% מסכום ההשקעה, אותו יוכל לקזז כנגד כל סוגי ההכנסה שלו - בין אם ממשכורת, מרווחי הון או מהכנסות אחרות. הזיכוי ניתן למשקיע באופן מיידי בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה, במסגרת הגשת הדו"ח השנתי. למעשה, המשמעות היא שהמדינה מחזירה למשקיע רבע עד קרוב לשליש מסכום ההשקעה, ובכך מפחיתה את חשיפתו להפסד ומשפרת את התשואה הפוטנציאלית שלו מההשקעה.

שיעור ההטבה (25% או 30%) נקבע לפי חלקו של המשקיע בחברה: אם המשקיע רוכש לפחות 10% מהחברה, הוא ייהנה מזיכוי בגובה 30% מההשקעה, ואם חלקו נמוך מ-10% - זיכוי של 25%. לדוגמה, השקעה של 100 אלף שקל תזכה את המשקיע בהחזר מס של 25 אלף שקל אם ההחזקה שלו בחברה היא פחות מ-10%, או בהחזר של 30 אלף שקל אם ההחזקה היא 10% ומעלה.

הייחוד בהטבה זו הוא הגמישות בקיזוז: ניתן לנצל את הזיכוי כנגד כל הכנסה של המשקיע (שכירות, רווחי הון, משכורת וכו'). במידה שבשנת ההשקעה לא הייתה למשקיע הכנסה חייבת מס מספקת כדי לקזז את מלוא הזיכוי, ההטבה אינה אובדת. יתרת הזיכוי עוברת לשנים הבאות עד למיצוי מלא. בכך מבטיח החוק שהמשקיע יקבל את מלוא ההחזר המגיע לו, גם אם פריסת ההטבה תימשך על פני מספר שנים.

ישנו גם גבול עליון לסכום ההשקעה המזכה: ההטבה המקסימלית למשקיע בחברה אחת היא זיכוי של 1,000,000 שקל (כלומר, סכום השקעה של עד כ-4 מיליון שקל יזכה בהחזר בשיעורים האמורים). בכך מוגבלת החשיפה הפיסקלית של המדינה לכל משקיע בחברה נתונה, ועדיין מסופק תמריץ משמעותי למשקיעים גדולים כקטנים.

על מנת שחברת סטארט-אפ תיחשב "זכאית" להטבה עבור המשקיעים בה, החוק מגדיר מספר קריטריונים שעל החברה לעמוד בהם:

• סך הגיוסים של החברה עד למועד ההשקעה לא עלה על 12 מיליון שקל.
• סך ההכנסות של החברה עד תום שנת המס שקודמת לשנת ההשקעה לא עלה על 4.5 מיליון שקל.
• לפחות 70% מהוצאות החברה מוקדשות למו"פ (מחקר ופיתוח) במישרין או בעקיפין - הגדרה רחבה הכוללת גם הוצאות עקיפות הקשורות לפיתוח, כגון הוצאות שיווק, מכירה ותמיכת מוצר בשלב הפיתוח.

בנוסף לתנאים הנ"ל, החברה חייבת להיות ישראלית ופרטית בעת ההשקעה, כמתבקש מחברות הזנק בשלביהן הראשונים. עמידה בתנאי הסף נועדה להבטיח שההטבה תופנה לחברות הזנק "צעירות" במובן האמיתי - כאלה שבתחילת דרכן וממקדות את עיקר משאביהן בפיתוח טכנולוגי.

חשוב לשים לב שמרגע שחברה חורגת מהקריטריונים הללו היא מאבדת את הזכאות להטבה עבור גיוסים עתידיים. למשל, אם בעקבות סבבי השקעה קודמים חברה גייסה כבר מעל 12 מיליון שקל לפני סבב השקעה חדש, ההשקעה החדשה לא תהיה זכאית להטבת "חוק האנג'לים". לכן, חברות המתקרבות לסף זה צריכות לתכנן מראש את סבבי הגיוס, כדי שלא לאבד זכאות בשלב קריטי של הצמיחה. כמו כן, חברה שקיבלה השקעה בהטבה זו נדרשת להמשיך ולהיות מוכוונת מו"פ: החוק מחייב שבמשך שלוש השנים שלאחר ההשקעה, החברה תמשיך לעמוד ביחס של 70% הוצאות מו"פ מכלל הוצאותיה - דרישה שנועדה לוודא שהחברה שומרת על אופי של חברת חדשנות גם לאחר קבלת ההשקעה.

רו"ח אמיר גונן הוא לשעבר מנהל אגף המיסים ברשות החדשנות וכיום שותף בכיר בפירמת רו"ח הגר- אלפרוביץ' ושות'