בעקבות ההיערכות לתקיפה ישראלית אפשרית באיראן, נפתח המסחר בבורסה בתל אביב במגמה שלילית שהולכת ומעמיקה: מדד ת"א 35 יורד בשעה זו ב-2.2%, מדד ת"א 90 מאבד כ-3% מערכו, מדד הבנקים נופל ב-3.5% ומדד ת"א ביטוח רושם ירידה חדה של כמעט 4%. גם שאר המדדים המרכזיים רושמים ירידות חדות.
שער הדולר-שקל נחלש הבוקר ונסחר כרגע בשער של 3.53 שקלים לדולר - עלייה של כ-1%, וב-4.07 שקלים מול היורו - עלייה של כ-1.8%, כחלק משיקוף פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שעלתה ביממה האחרונה.
מחירי הנפט הגולמי מתמתנים מעט הבוקר, לאחר עליה חדה של יותר מ-4% אתמול (ד'), זאת בזמן שהשוק מנסה להעריך את משמעות החלטת ארה"ב לפנות צוות מהמזרח התיכון לקראת הפגישה הקריטית עם איראן בנושא הגרעין.
נפט ברנט סגר במחיר של 69.47 דולר לחבית, ירידה של 30 סנט (0.4%), בעוד שמחיר נפט מסוג WTI נסגר ב-67.92 דולר לחבית, ירידה של 23 סנט.
בשיא של חודשיים, שני מדדי הנפט העיקריים עלו ביותר מ-4% לרמות הגבוהות ביותר מאז תחילת אפריל. העלייה החדה הגיעה בעקבות דיווחים כי ארה"ב מתכוננת לפינוי חלקי של השגרירות שלה בבגדד ומאפשרת לבני משפחות של צוות צבאי לעזוב מיקומים במזרח התיכון.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר שארה"ב מעבירה צוות "כי המזרח התיכון יכול להיות מקום מסוכן", והוסיף כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. איראן מצדה טוענת שפעילותה הגרעינית היא למטרות שלום.
למרות שבטווח הארוך נטרול האיום האיראני הוא חיובי ביותר עבור ישראל, בטווח הקצר תקיפה צבאית יכולה להחליש את השקל בשל חשש לתגובה, סיכון גובר, וחוסר וודאות.
העולם מהמר: תקיפה קרובה באיראן
לצד הניתוחים המסורתיים, שוקי ההימורים, שמהימנותם מתבררת כיחסית מדוייקת, הופכים למדד נוסף לתמחור סיכונים גיאופוליטיים. פלטפורמת ההימורים "פולימרקט" (Polymarket) מציגה נתון מדאיג במיוחד: נכון ל-12 ביוני 2025, קיים סיכוי של 59% ל"פעולה צבאית ישראלית נגד איראן לפני יולי".
גרף הנתונים מ"פולימרקט" מציג זינוק חד בסיכויים אלה ביממה האחרונה. בעוד שבתחילת מאי הסיכוי עמד על כ-20%, הוא טיפס בהדרגה ובחדות בשבועות האחרונים, וכעת חצה את רף 50%. עלייה זו אינה רק אינדיקטור לציפיות ציבוריות; היא משקפת גם את האופן שבו שחקנים בשוק, כולל משקיעים, מתמחרים סיכון.
אנליסטים: העלייה מוגזמת
ויוק דהאר, מנהל מחקר סחורות כרייה ואנרגיה בבנק קומונוולת' באוסטרליה, הסביר: "חלק מהעלייה החדה במחירי הנפט שהביאה את ברנט מעל 70 דולר לחבית הייתה מוגזמת. לא זוהה איום ספציפי על ידי ארה"ב לגבי תקיפה איראנית".
עם זאת, דהאר הזהיר כי "פרמיה גיאופוליטית שתשמור על ברנט מעל 65 דולר לחבית תמשיך כנראה עד שיתקבל בירור נוסף על המשא ומתן הגרעיני בין ארה"ב לאיראן".
האזהרה של איראן: "נתקוף בלי היסוס"
המתח בין הצדדים הגיע לשיא חדש לאחר שר ההגנה האיראני עזיז נסירזאדה הזהיר כי איראן תתקוף בסיסים אמריקאיים באזור אם ארה"ב תתקוף אותה ראשונה. נסירזאדה אמר: "כל הבסיסים האמריקאיים נמצאים בטווח הישג שלנו ואנחנו נכוון אליהם בלי היסוס".
מהצד האמריקאי, טראמפ הביע פחות ביטחון ביכולת להגיע להסכם עם איראן, ואמר: "נראה שהם מעכבים, ואני חושב שזה חבל. אני פחות בטוח עכשיו מאשר הייתי לפני כמה חודשים".
העלייה במחירי הנפט אינה רק עניין של מספרים על הגרף; יש לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת. עבור מדינות המייבאות נפט, כמו רבות באירופה ובאסיה, הדבר מתורגם לעלייה בהוצאות הייבוא, מה שעלול להעיק על מאזני התשלומים ולתרום לאינפלציה. גם בארה"ב, עליית מחירי הדלק פוגעת בכוח הקנייה של הצרכנים ומעלה את עלויות התובלה לעסקים, מה שעלול להאט את הצמיחה הכלכלית.
עיראק, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) אחרי ערב הסעודית, עומדת במרכז הדאגות. כל אי יציבות ביטחונית שם, שעלולה להיגרם כתוצאה מהמתיחות האזורית, תשפיע באופן דרמטי על היצע הנפט העולמי ותוביל לעלייה נוספת במחירים. הנתונים האחרונים על ירידה במלאי הנפט הגולמי בארה"ב (3.6 מיליון חביות בשבוע שעבר) רק מחזקים את התחושה שכל שיבוש באספקה עלול לגרום לזעזועים חדים בשוק.