עוד לפני פריצת מלחמת "עם כלביא" ופתיחת זירת מלחמה פעילה באיראן, הוצאות המלחמה בישראל היו גבוהות. השבתת המשק, לפחות לימים הקרובים, מכניסה אותנו לסחרור הוצאות, שרק יילך ויגדל, כשגם ככה, המשק הישראלי נמצא בנקודה כלכלית קשה מאוד.
העלות היומית של מבצע "מרכבות גדעון", הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, מוערכת בכ-300 מיליון שקלים ביום, ללא עלות גיוס כ-100 אלף חיילי מילואים, פעילות חיל האוויר או הפסדים כלכליים כתוצאה מהשבתת המשק.
עם הצטרפות זירת איראן והרחבת השבתת המשק, ההוצאה היומית הכוללת מוערכת על ידי כלכלנים שונים ב-1 עד 1.5 מיליארד שקלים ביום.
"הקופסא התקציבית" שהכין האוצר בתקציב 2025, למימון הוצאות המלחמה, התרוקנה כבר ובמערכת הביטחון דורשים עוד סכום דומה כדי לכסות את הלחימה העתידית.
המצב הכלכלי היה רעוע גם לפני ההסלמה הנוכחית: בשנת 2023 נרשם גירעון של למעלה מ-4% מהתמ"ג. בשנת 2024, על רקע המלחמה המתמשכת, הגירעון קפץ למעל 8%, ובשנת 2025 הוא צפוי לעמוד על יותר מ-6%. במקביל, הצמיחה לנפש בשנתיים האחרונות הייתה שלילית, מה שמעיד על ירידה מתמשכת ברמת החיים.
יחס החוב-תוצר, שעמד על כ-60% ערב תחילת המערכה, צפוי לטפס בשנים הקרובות לרמה של כ-75%. החזרי החוב השנתיים של המדינה יאמירו בעשרות מיליארדי שקלים, דבר שיקשה על השקעה ציבורית בתחומים כמו חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות.
מדינת ישראל חוותה חמש הורדות דירוג אשראי מאז תחילת 2023, כולן מלוות בתחזית שלילית. כתוצאה מההידרדרות הכלכלית והפוליטית, אלפי אקדמאים ובהם רופאים, מהנדסים ומתכנתים, עזבו את הארץ בשנתיים האחרונות.
תקציב 2025, שאושר זה מכבר, צפוי לחרוג בכ-25 מיליארד שקלים. הממשלה תידרש לנקוט באחת או יותר מהפעולות הבאות: הגדלת הגירעון, קיצוץ רוחבי בשירותים הציבוריים או העלאת מסים.
תחזיות משרד האוצר לשנים 2026-2028 מצביעות על האטה כלכלית ממושכת, עם גירעון מתמשך, גידול בנטל החוב וירידה נוספת ברמת החיים.
בתוך כך, קיימת דאגה גוברת במערכת הפיננסית מהשלכות בינלאומיות של צעדים מדיניים וכלכליים, שעלולים להוביל להטלת מגבלות על הקשרים של ישראל עם המערכת הבנקאית העולמית, פגיעה בייבוא ובייצוא, והגבלות על פעילות פיננסית של אזרחים ישראלים מעבר לים.