המלחמה באיראן, שהיא המשך ישיר ללחימה בעזה, מחייבת את שוק ההייטק לכלכל את צעדיו. דוד בן טולילה, סגן יו"ר הלשכה לטכנולוגיות המידע ויו"ר חברת Energy Team, מתאר מציאות חדשה הנכפית על ארגוני האנטרפרייז בישראל: "בחודשים האחרונים, תרחישי קיצון שבעבר נראו דמיוניים הופכים לאירועים ממשיים, ודורשים מארגונים לבחון מחדש את רמות המוכנות התשתיתית והתפעולית שלהם. אתגרי זמינות, המשכיות עסקית והתאוששות מאירועים - בין אם פיזיים ובין אם דיגיטליים - הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הארגוני הבכיר. בעשרות ארגונים אנחנו רואים מעבר מחשיבה של 'סביר להניח שלא יקרה' לחשיבה של 'כדאי שנהיה מוכנים'."
לדבריו, "זה בדיוק הזמן לרענן את תוכנית ההמשכיות העסקית, לוודא עדכניות ותרגול של תרחישי קיצון - פגיעה במרכזי נתונים, פגיעה פיזית במשרדים, אובדן גישה לידע קריטי ועוד. במיוחד בשעה הזו, הערבות ההדדית הישראלית באה לידי ביטוי: ארגונים משתפים ידע, מעבירים תשתיות זמניות, ולעיתים אף מקצים אנשי מקצוע כדי לתמוך בארגון אחר שנמצא תחת לחץ או משבר."
גם במישור ההייטק הרחב, נשמעת זהירות לצד אופטימיות. אריאל פלג, חוקרת תרבות טכנולוגית וחברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע, מציינת: "המלחמה לא יוצרת שינוי מהותי כרגע בזירת ההייטק הישראלי. ההייטק הישראלי הוכיח עמידות וחוסן אחרי השביעי באוקטובר, והסלוגן Israeli tech delivers no matter what הוכיח שזו מציאות אמיתית בשטח - וזה נכון גם עכשיו."
עם זאת, היא מזהירה כי "הקושי בגיוס כספים, בעיקר בתחומים שאינם סייבר ודיפנס-טק, הוא אתגר מתמשך שעלול להתגבר אם המצב יימשך, אבל כרגע אין שינוי מהותי."
פלג מציינת כי דווקא תעשיות הביטחוניות והסייבר מרוויחות מהמצב: "כל הצלחה של חיל האוויר או המוסד היא תצוגת תכלית של המצוינות הטכנולוגית של ישראל. התעשיות הביטחוניות לא צריכות הזמנות לתערוכות בינלאומיות - כל תקיפה מוצלחת באיראן זו הוכחת יכולות הכי טובה שיכולה להיות."
לסיכום היא מוסיפה: "העולם נזכר שהחדשנות הישראלית היא גם כלי אפקטיבי מול איומים קיומיים שמטרידים את העולם המערבי. במובן מסוים, המלחמה הזו היא גורם ממתן חיובי עבור ההייטק הישראלי - יש פה הצגת יכולות חיה של החדשנות והטכנולוגיה הישראלית."