שנת 2024 הייתה אחת השנים הכלכליות המורכבות שידעה מדינת ישראל, תחת צלה הכבד של מלחמת "חרבות ברזל". הדוחות הכספיים המאוחדים שפרסם היום (ראשון) אגף החשב הכללי במשרד האוצר, חושפים את התמונה המלאה של הנזק הכלכלי - לצד ההתמודדות הממשלתית עם השלכות המלחמה, האינפלציה, תנודתיות הריבית והלחץ הגיאו-פוליטי.
לפי הדוחות, הוצאות הממשלה נטו (ללא מתן אשראי) עמדו בשנת 2024 על 620.5 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת 516 מיליארד שקל ב-2023, והם מהווים 31% מהתוצר. בעקבות העלייה בהוצאות, הגירעון התקציבי עמד על 6.8% תוצר - 135.6 מיליארד שקל - כמעט כפול מהגירעון בשנת 2023 שעמד על 4.1% (77.1 מיליארד שקל).
הוצאות המלחמה ברוטו, כפי שדווחו על ידי משרדי הממשלה, מיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 31 בדצמבר 2024 נאמדו בסך של כ-141.6 מיליארד שקל, כאשר מתוכם כ-112 מיליארד בוצעו בשנת 2024 וכ-29.6 מיליארד בשנת 2023.
קפיצה חדה בתקציב הביטחון
אחת הסיבות המרכזיות לגידול בהוצאה היא הוצאות הביטחון, שהגיעו ל-168 מיליארד שקל (8.4% תוצר), לעומת 98 מיליארד שקל (5.2% תוצר) בשנה הקודמת. העלייה משויכת לעלויות מילואים, שכר, רכש, תפעול ובניין הכוח הביטחוני. מנגד, הוצאות המשרדים האזרחיים (כולל תשלומי ריבית וביטוח לאומי) הסתכמו ב-410.3 מיליארד שקל - עלייה קלה לעומת 381.7 מיליארד ב-2023.
הביטוח הלאומי שילם 146 מיליארד שקל בגמלאות - עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת - בעיקר בשל גידול בקצבאות זקנה, נכות, סיעוד, ומענקים בעקבות המלחמה.
כדי לממן את הגירעון, המדינה גייסה חוב בשווי 278 מיליארד שקל. החוב הממשלתי זינק ל-1,329 מיליארד שקל לעומת 1,127 מיליארד בשנה הקודמת - עלייה של כמעט 18%. יחס החוב לתוצר עלה ל-66.5% לעומת 60% בלבד אשתקד. סך הוצאות הריבית הגיע ל-50.2 מיליארד שקל.
צמיחה מתונה
ברקע המלחמה, תחזיות הצמיחה נראו קודרות - אך בפועל, הכלכלה צמחה ב-0.9%, כמעט כפול מהצפי המוקדם (0.5%). שיעור האינפלציה השנתי עמד על 3.2%, ושער הריבית נותר לאורך רוב השנה על 4.5%. שער הדולר עמד בסוף השנה על 3.65 שקל לדולר. גם שוק ההון התאושש בחצי השני של השנה - מדדי ת"א 35 ותל גוב כללי עלו בכ-3.5% וב-0.7% בהתאמה.
תקציב המדינה לשנת 2024 הותאם שלוש פעמים במהלך השנה - מ-513.7 מיליארד שקל שאושרו במקור, ועד לסכום של 620.6 מיליארד בדצמבר - עלייה של 20.8%. הוצאות המלחמה בלבד הסתכמו ב-141.6 מיליארד שקל, מתוכן 112 מיליארד ב-2024.
שנת 2025 נפתחה ללא תקציב מאושר, ובתחילה הופעל מנגנון של "תקציב המשכי". תקציב המדינה לשנה זו אושר רק במרץ 2025, ועומד על 619.6 מיליארד שקל. בהתאם, הגירעון המתוכנן עומד על 101.9 מיליארד שקל (4.9% תוצר), מהם כ-4.2 מיליארד מיועדים להוצאות צבאיות ישירות.
הדירוג ירד
בעקבות המלחמה והמתיחות עם איראן וחיזבאללה, שלוש חברות הדירוג הורידו את דירוג האשראי של ישראל במהלך השנה. בתחילת 2025, לאחר הסכמי הפסקת אש, הודיעו החברות כי יתכן שיתייצב המצב הכלכלי - אך אי-הוודאות הביטחונית ממשיכה להעיב.
בחודש מרץ 2025, ישראל פתחה במבצע "עם כלביא" נגד איראן, מה שהוסיף שכבת סיכון נוספת על המשק. מבצע זה צפוי להשפיע גם על התקציב הבא.
מבט קדימה
התחזיות לשנים הבאות שואפות לחזרה לרמות גירעון מתונות: 2.8% ב-2026 ו-2027 ו-2.9% ב-2028. יעד זה צפוי להתממש תוך ריסון פיסקאלי, השקעה באזורים שנפגעו, ושורת רפורמות כלכליות ובהן מאבק בהון השחור, ודאות מיסויית להייטק ותיקון חוק החברות הממשלתיות.
"הדוחות הכספיים של מדינת ישראל משקפים תמונת מצב עמוקה ומקיפה של הממשלה על זרועותיה, ומתארים את פעילות הממשלה וכן את מצבת נכסיה והתחייבויותיה", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "כפי שניתן לראות בדוחות הכספיים, מלחמת התקומה, הכוללת את המערכה מול איראן, היא בעלת השלכות משמעותיות על הכלכלה. כעת אנחנו מתמקדים בלנצח במלחמה הצודקת שתבטיח את קיומנו בארץ וזאת על ידי הקצאת המשאבים הנדרשים למערכת הביטחון ותמיכה בעורף הישראלי שעומד איתן. אני משוכנע כי בעזרת השם הניצחון יביא ביטחון והביטחון ישיב תשואה עודפת לכלכלה ויביא לתנופה גדולה של צמיחה ופיתוח והדבר ישתקף בדו"חות הכספיים של השנים הבאות. ברצוני להודות לחשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, ולכל העוסקים במלאכה על העבודה המאומצת בעריכת ופרסום הדוחות הכספיים של מדינת ישראל".
החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג: "פרסום הדוחות הכספיים ימים בודדים לאחר סיום מערכת 'עם כלביא' היא עדות נוספת לכך שעל אף האתגרים הרבים, אנו מחויבים לקיים שגרה תקינה למען כלכלת ישראל. אנחנו עושים זאת בביצוע אחראי של תקציב המדינה, במתן סיוע היכן שנדרש לצורך המשך הרציפות התפקודית של המשק ובאמצעות דיווחים מהימנים לציבור ולמקבלי ההחלטות. התקופה הנוכחית מאתגרת בפן הביטחוני ובפן הכלכלי, באמצעות ריסון פיסקלי והשקעה במחוללי צמיחה אנו נצא מחוזקים, גם ברמת החוסן הלאומי וגם בפן הכלכלי וזאת כפי שהמשק הישראלי הוכיח בעבר לאחר כל משבר גלובאלי או מקומי. ברצוני להודות לרו"ח שלומי כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, מנהל חטיבת חשבונאות ודיווח והחשבונאי הראשי שהוביל לפרסום של הדוח הכספי לשנת 2024 באיכות גבוהה ובלוחות הזמנים".