עם בואו של החופש הגדול, מאות אלפי בני נוער ברחבי הארץ מתכננים לצאת לעבודה זמנית. עבור רבים מהם מדובר בהתנסות הראשונה בעולם המבוגרים - מקום שבו לומדים לא רק על אחריות ומשמעת, אלא גם על פערי כוחות, תנאי עבודה ולעיתים גם על ניצול.
"כל שנה אנחנו רואים את זה מחדש", מספר ליאון ליטבין, רכז איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד. "נוער שמתחיל לעבוד בלי להבין את זכויותיו, ומעסיקים שלא מהססים לנצל את חוסר הידע הזה".
שכר המינימום בישראל משתנה לפי גיל, אך הוא חל כבר מהשעה הראשונה בעבודה - גם אם מדובר בתקופת ניסיון או הכשרה. כך לדוגמה, נער עד גיל 16 זכאי לשכר של 25.28 שקלים לשעה, עד גיל 17 כבר אמור לקבל 27.08 שקלים לשעה. ועד 18, השכר עולה ל-29.97 שקלים לשעה, ומגיל 18 ומעלה השכר מגיע ל-34.33 שקלים לשעה.
עוד חשוב לדעת: גם שעות עבודה חייבות להיות מוגבלות. החוק מתיר העסקת נוער עד שמונה שעות ביום ולא יותר מ־40 שעות בשבוע. עבודה מעבר לכך מחייבת תשלום של שעות נוספות - תוספת של 25% עבור השעה התשיעית והעשירית, ו־50% עבור כל שעה נוספת. עבודה בלילה - אחרי השעה עשר בערב - מותרת רק באישור מיוחד, ובשעות שאין תחבורה ציבורית המעסיק מחויב לדאוג להסעה הביתה.
לצד שכר מינימום, לכל נער ונערה מגיעות גם זכויות נלוות: החזר הוצאות נסיעה בסכום של עד 22.60 שקלים ליום, הפסקה של לפחות חצי שעה ביום עבודה שעולה על שש שעות, ותשלום על חופשה שנתית בהתאם לוותק. עובדים שפוטרו לאחר שנה זכאים גם לפיצויי פיטורין, וכך גם נערים שמתפטרים בשל גיוס לצה"ל.
כדי להתמודד עם מציאות לא פשוטה זו, פיתחה הסתדרות הנוער העובד והלומד כלים דיגיטליים ייעודיים. האפליקציה "עבודה+" כוללת מחשבון שכר, מידע על זכויות, לוח משרות הוגנות ואפשרות לפנייה ישירה לצוות ייעוץ. לצדה פועל גם אתר minimum.org.il ומוקד טלפוני במספר *1121.
עם תחילתו של עוד קיץ מלא בעבודות מזדמנות, ניכר כי השאלה המרכזית אינה רק כמה יכניסו בני הנוער לחשבון הבנק - אלא איך תיראה הפגישה הראשונה שלהם עם עולם העבודה. האם הם יכירו בו מקום שמעצים אותם, או מציאות דורסנית שמנצלת את חוסר הניסיון שלהם?
ליטבין מסכם: "עבודה היא דבר מבורך. היא מלמדת על החיים, על עצמך, על ערכים. אבל כדי שהחוויה תהיה חיובית - צריך להיכנס אליה מוכנים. תקראו, תתייעצו, תשאלו. אל תוותרו על הזכויות שלכם - הן שם כדי לשמור עליכם".