למרות ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל, דוח משרד העבודה לשנת 2024 מציג התאוששות חלקית בשוק העבודה, עם שיעור אבטלה נמוך במיוחד של 3% בסוף השנה. עם זאת, שיעור התעסוקה נותר נמוך מרמתו ערב המלחמה, קצב עליית השכר הואט, והפערים בין המגזרים והאזורים העמיקו.
לפי הדוח, חלק מהענפים - בעיקר הבינוי, האירוח, המסחר והתעשייה - המשיכו להציג קשיים תעסוקתיים, כאשר בענף הבינוי נרשם שיא במספר המשרות הפנויות (9.4% בדצמבר 2024 לעומת 6.7% טרום המלחמה). השכר הריאלי הממוצע עלה בכ-2.4% בינואר-ספטמבר 2024 לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, אך נותר נמוך בכ-236 שקלים מהשכר החזוי לפי קצב השנים 2019-2015, במיוחד במגזר הציבורי.
בשל מחסור חמור בעובדי כפיים, שנבע מסגירת המעברים לפועלים פלסטינים ומהיקפי גיוס מילואים, זינק הביקוש לעובדים בלתי מקצועיים ב-42%, בעוד שמספר המשרות הפנויות עבור עובדים בעלי מיומנויות גבוהות ירד ב-5%. לראשונה, כשליש מהמשרות הפנויות במשק יועדו לעובדי כפיים.
הדוח מצביע גם על פגיעה אזורית לא שוויונית: אזור הצפון, שמרבית יישוביו המפונים נותרו ריקים, חווה ירידה חדה של 14.8 נקודות אחוז בתעסוקה, בהשוואה לירידה של 6.4 נקודות בדרום. גברים צעירים בני 40-25 בצפון נפגעו במיוחד. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של נשים, ובעיקר נשים יהודיות לא-חרדיות, התאושש במהירות ואף עלה מעבר לרמתו ערב המלחמה.
גם בקרב קבוצות ייחודיות ניכרת תמונה מעורבת: שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הגיע ל-82.5% ועלה אף מעבר לרמת הנשים היהודיות הלא-חרדיות ברבעון הראשון של 2025. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של גברים חרדים ירד מעט והתייצב. בקרב האוכלוסייה הערבית נרשם שיפור בתעסוקת נשים, אך שיעור התעסוקה של גברים ערבים נותר נמוך מסוף 2023, על אף עלייה חדה בתחילת 2025.
ענף הבינוי ממשיך להיות אחד הענפים הפגועים ביותר: בעקבות הירידה הדרמטית במספר העובדים הלא-ישראלים, בעיקר פלסטינים, נרשם מחסור של כ-28 אלף עובדים בסוף השנה, על אף הרחבת מכסות לעובדים זרים ומענקים לעובדים ישראלים.
הדוח מעלה גם נורת אזהרה בתחום המיומנויות: לפי סקר PIAAC שהתפרסם השנה, כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מוגדרת כבעלת מיומנויות נמוכות, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע ב-OECD. הפערים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים, עם 70% מהאוכלוסייה הערבית המתקשה באוריינות, ובולטת במיוחד הידרדרות בציוני צעירים ערבים, בעיקר גברים.
עוד בולטת בדוח סוגיית העובדים השעתיים: כ-915 אלף עובדים בישראל, שליש מכלל השכירים, מועסקים בהעסקה שעתית שמייצרת תנודתיות בהכנסה וחוסר ביטחון תעסוקתי. חלקם הגדול צעירים, ערבים ובעלי השכלה נמוכה. במשרד העבודה הוקם צוות לבחינת פערי השכר והרגולציה בתחום.
לצד אלה, מציג הדוח לראשונה דשבורד אינטראקטיבי לציבור, המאפשר לעקוב אחר מגמות תעסוקה לפי משלחי יד ונתונים דמוגרפיים משנת 2014 ועד 2024.
שר העבודה יואב בן צור: "בדוח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח. פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר".
מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן: "לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה - הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך".