הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שאושר לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, חושף את חשיבותו של הרופא התעסוקתי בהליך הכרה בהחמרת מצב רפואי של נפגעי עבודה - ומשקף כיצד תביעה ייצוגית יכולה לחולל שינוי ממשי לטובת ציבור רחב.
ארבעה מבוטחים בקופת חולים כללית, אשר הוכרו כנפגעי עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, טענו כי לאחר פרישתם לגמלאות נמנע מהם לקבל שירות חיוני: בדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי, אשר נדרשת כתנאי לסיווג מצבם כהחמרה מזכה. למרות הוראות ההסכם בין כללית לביטוח הלאומי, ולמרות התקנות הברורות המחייבות אישור רופא תעסוקתי לצורך פתיחת תביעה להחמרת מצב, סורבו המבקשים על הסף - בטענה כי גילם או מצבם התעסוקתי אינם מצדיקים הפנייה לבדיקה.
ההליך המשפטי שהגישו, כבקשה לתביעה ייצוגית באמצעות עו"ד דוד שוורצבאום ועורכת דין גל קורן ממשרד מרקמן טומשין ושות', האיר פרקטיקה בעייתית: במקום שהחלטה תתקבל על בסיס שיקול רפואי גרידא, המבקשים טענו להפליה ולפגיעה בזכויותיהם רק בשל גילם או היותם כבר לא מועסקים. הפגיעה שנגרמה להם לא הייתה רק כספית - אלא גם תחושתית ומערכתית. הם חוו עיכובים, סחבת, סירובים בלתי מוסברים, והפסידו תגמולים שמגיעים להם כחוק.
במסגרת ההליך ולאחר הידברות בין הצדדים, הושגה פשרה אשר הובילה לשינויים מערכתיים נרחבים בקופת חולים כללית, קופת החולים הגדולה במדינה: יפותחו טפסים מקוונים ייעודיים להגשת בקשה לבדיקה תעסוקתית, יותאם תהליך זימון התור כך שייתייתר המעבר אצל רופא משפחה, ההפנייה תעבור ישירות למרפאה התעסוקתית באמצעות צוות המרפאה, וחשוב מכך - תיערכנה הכשרות לצוותים כדי למנוע סיווג שגוי של בקשות.
פסק הדין מהווה תזכורת ברורה לכך שלרופא התעסוקתי יש תפקיד קריטי במימוש זכויות נפגעי עבודה. כאשר נמנע מאדם להיבדק - נמנעת ממנו גישה לשלב הראשון וההכרחי בהכרה בזכויותיו. ההליך הייצוגי אמנם הסתיים בהסכמה, אך התרומה לציבור הייתה משמעותית: תוצאה ממשית של שיפור השירות, הסרת חסמים בירוקרטיים ואפשרות אמיתית לכל מבוטח, בכל גיל, למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי.
"בתביעות להחמרת מצב של נפגעי עבודה, התגמולים מתקבלים ממועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. מכאן עולה חשיבותו הקריטית של הליך אישור ההחמרה על ידי המרפאה התעסוקתית. ככל שהמרפאה התעסוקתית מעכבת את מתן האישור על החמרה במצב, כך נמנע מהלקוח להגיש את התביעה בזמן למוסד לביטוח לאומי", אומרת עו"ד גל קורן.
לדבריה, "עיכוב זה גורם לאובדן זכויות, שכן המבוטח מפסיד תגמולים עבור התקופה שבה המתין לאישור, ובמקום שיוכל לקבל תגמולים כבר מהרגע שבו מצבו הבשיל לכאורה ויש בידיו את כל המסמכים הדרושים, הוא נאלץ להמתין. לדוגמה, אם קופת החולים מעכבת את מתן האישור למשך שנה, המבוטח מפסיד תגמולים עבור אותה שנה. תובענות ייצוגיות מסוג זה נועדו, בין היתר, לתת מענה לעיכובים אלה ולוודא שאנשים אינם מאבדים את זכויותיהם בשל חסמים בירוקרטיים".