לאחר חודשים של לחצים מצד ראשי רשויות ואנשי תעשייה בצפון, תובא מחר (שני) לאישור הממשלה תוכנית האצה לפיתוח כלכלי באזור הגבול הצפוני, שצפוי לקבל הכרה כאזור עדיפות לאומית בשנים 2026-2025.
מדובר בתוכנית רוחבית, רב-תחומית, בהיקף כולל של כ-589 מיליון שקלים, שמאגדת מענים לעסקים קטנים, תמריצים לתעשיינים, השקעות בהכשרות מקצועיות, הקמת מרכזים טכנולוגיים, תשתיות תעשייה, תחבורה, פיתוח סביבתי והטמעת חדשנות.
התוכנית גובשה במשרדי ראש הממשלה, הכלכלה והאוצר, כהמשך להחלטת ממשלה 1786 שהתקבלה במאי האחרון, ושהתחייבה להניח תוך 90 יום מתווה כלכלי רב־שנתי לשיקום היישובים הסמוכים לגבול לבנון, רבים מהם פונו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ונמצאים תחת מתקפת רקטות מתמשכת מצד חיזבאללה.
לצורך כך, קובעת הממשלה כי האזור הכולל את המועצות מטה אשר, מעלה יוסף, הגליל העליון, מרום הגליל, מבואות חרמון, עמק הירדן, רמת הגולן וערים כמו קריית שמונה, שלומי, חצור הגלילית וצפת - יוגדר כאזור עדיפות לאומית, מה שיאפשר הנחות מס, הקלות ברגולציה וסיוע ישיר לעסקים.
בלב התוכנית עומדת מטרה ברורה: למשוך יזמים ותעשיינים לצפון, ולמנוע נטישה של מי שעדיין מחזיק מעמד באזור. לצורך כך יוקצה סכום של 24 מיליון שקלים למפעלים תעשייתיים שיעתיקו את פעילותם מהמרכז או יגדילו פעילות קיימת בצפון.
בנוסף, יוקצו 60 מיליון שקלים בשנת 2025 ועוד 20 מיליון ב-2026, להשקעות הון לשימור פעילות עסקית, בעיקר למפעלי ייצור שממשיכים לפעול תחת איום בטחוני. המדינה תבנה שני מבנים להשכרה לטובת חברות הייטק, אחד בגליל המערבי והשני בגליל המזרחי, בעלות של 10 מיליון שקלים כל אחד. ההשכרה תיעשה במחירים מסובסדים, ובמטרה לאפשר לחברות טכנולוגיה לפעול מהצפון, גם ללא השקעה ראשונית גבוהה.
עוד יושקעו 7 מיליון שקלים להקמה של מתחמי עבודה משותפים (HUBs), בדגש על חקלאות חכמה, תיירות, תוכנה, סייבר ושירותים מקוונים. המדינה תקצה גם מענקי הון לעידוד הקמת שווקים חקלאיים פתוחים למכירה ישירה, וכן לוגיסטיקה להפצה של תוצרת חקלאית מקומית, במטרה להחזיר לפעולה את החקלאות שהתמוטטה מאז תחילת הלחימה.
רכיב מרכזי נוסף בתוכנית נוגע לשדרוג אזורי תעשייה קיימים, כולל הרחבה ושיפוץ תשתיות פיזיות - חשמל, מים, כבישים, ניקוז ותקשורת. יינתן דגש גם על שיווק מואץ של קרקעות תעשייה בצפון, בתמיכת רשות מקרקעי ישראל. המדינה תקצה גם תקציב להקמת מרכז חדש לטיפול בהיתרי בנייה לתעשייה, כזה שייתן מענה ליישובים שאינם מקבלים שירות מהמרכזים הקיימים בגליל ובגולן.
אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח הצפון הוא המחסור בכוח אדם מיומן. כדי לתת מענה, יוקצו תקציבים ייעודיים לשירות התעסוקה: 5 מיליון שקלים להקמת מרכזי תעסוקה משולבים בצפון, שיפעלו כ"שירות אחד" עם משרדי הכלכלה, הרווחה, הבריאות והתיירות. במקביל, יינתנו תמריצים למעסיקים לקליטת עובדים חדשים בשכר הגבוה מ-150% שכר מינימום. מינהלת תנופה תקצה תקציב להכשרות ייעודיות, תוך התאמה לצרכי המעסיקים בפועל. ההכשרות יתמקדו במקצועות נדרשים בתעשייה, לוגיסטיקה, בריאות, טכנולוגיה ושירותי מסחר.
רשות החדשנות תקבל תקציב ייעודי להקמה של שלושה מוקדי חדשנות אזוריים: בתחומי אגרוטק, תעשייה חכמה ובריאות דיגיטלית. המוקדים ישלבו מרכזי ידע, חממות טכנולוגיות, תוכניות האצה לסטארטאפים ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בצפון. במקביל, יוקצה תקציב לעידוד ייעול ואוטומציה בבתי אריזה חקלאיים, 24 מיליון שקלים יופנו לסיוע ברכישת מערכות אוטונומיות, מערכות מיון מתקדמות, רובוטיקה ואחסון חכם.
ברקע ההפגזות החוזרות ונשנות על הצפון, הממשלה תקצה 25 מיליון שקלים לשיקום המטמנה בתאנים שבגליל המזרחי, שזוהתה כמפגע סביבתי משמעותי. עוד יוקצו 5 מיליון שקלים לפרויקטים של טיפוח הסביבה, ניקיון יישובים, חינוך סביבתי, וטיפול בפסולת שנאגרה מאז הפינוי ההמוני באוקטובר. המדינה תבחן גם תמיכה כלכלית ישירה בלולים שנפגעו במהלך המלחמה, בכפוף להקצאת מכסות חדשות לשנת 2025, יוענקו מענקים לחידוש פעילות הלול, רכישת ציוד והרחקת פסולת.
מרכיב משמעותי בתוכנית הוא פתיחת מסלול אשראי ייעודי בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים שפועלים בצפון. המסלול, בהיקף של 172.5 מיליון שקלים, יאפשר לבעלי עסקים שנפגעו לקבל הלוואות בערבות מדינה גבוהה, בדגש על החזר השקעות, הוצאות תפעול והסתגלות לתנאי חירום. הפעלת המסלול כפופה לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
לצורך בקרה על יישום ההחלטה, יוקם מנגנון פיקוח רבעוני שיכלול נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, משרד האוצר, רשות החדשנות, רמ"י, מינהל התכנון, ומטה תנופה לצפון. במסגרת זו, יעקבו המשרדים אחר ניצול התקציבים, עמידה ביעדים והסרת חסמים רגולטוריים. משרדים שלא יצליחו להוציא את התקציבים במועד, יוכלו לבצע העברות פנימיות בין מסלולים - אך רק עד לגובה 10 מיליון שקלים ובכפוף לאישור משרדי האוצר והכלכלה.
התקציב הכולל למימוש התוכנית יעמוד על 588.9 מיליון שקלים, מהם כ-556 מיליון ממקורות שהוקצו בהחלטת ממשלה קודמת. יתרת התקציב תגיע ממקורות ייעודיים של משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החדשנות, משרד האוצר, משרד התחבורה ורשויות מקומיות.