בסוף השבוע שעבר נסגרה סוף סוף חזית אחת שבה עוסקת המערכת הצבאית, לפחות בינתיים. לא מדובר בחזית לחימה של ממש, אלא בחילופי מהלומות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, סביב התוספת התקציבית שדרשו בצה"ל, בסך 60 מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות.
לאחר דיונים מרתוניים סוכם על תוספת תקציבית של 42 מיליארד שקל בלבד, מהם 27 מיליארד שקל ב-2025, והשאר, 15 מיליארד שקל, ב-2026, כשחלק גדול מהתוספת הוא החזר על הוצאה שכבר נעשתה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרצה להוסיף לה סכומים נוספים לשם התעצמות, דחה את הוספת הסכומים לתקציב 2027, ובכך איפשר להסכם לצאת לדרך. התוספת לא כוללת "בט"ש מוגבר", שם קוד ללחימה עצימה ברצועת עזה, ואת עלויות הקמת "העיר ההומניטרית" ברצועה.
המשמעות היא שבפועל, התוספת לתקציב הביטחון עשויה לגדול ולהגיע לסכום התוספת המקורית, 60 מיליארד שקל. בכל מקרה, הסיכום בין שני המשרדים, בברכת ראש הממשלה, קובע כי תוספת התקציב מחייבת את פתיחת תקציב המדינה ל-2025 כדי להגדיל את מסגרת התקציב. לשם כך תידרש חקיקה בשלוש קריאות בכנסת.
במערכת הביטחון בירכו בפומבי על התוספת הפחותה שניתנה להם, אבל גורמים שם אומרים לוואלה, שהסכום הזה לא יספיק כדי לעמוד בחידוש מלאי האמל"ח ובהצטיידות העתידית של צה"ל.
תת אלוף במילואים ראם עמינח, דירקטור במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר חבר פורום מטכ"ל, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון ויועץ כספי לרמטכ"ל, יוצא בחריפות נגד גישת האוצר. לדבריו לא מדובר בקיצוץ תקציבי, אלא בפגיעה ישירה בביטחון המדינה.
"התקציב אולי מספק את מערכת הביטחון שמבינה שעליה להתפשר מול האוצר, אבל לא מספק אותי כתושב ישראל ואבא לשתי בנות שמבין מה צריך בכדי שארגיש בטוח", הוא אומר לוואלה.
"אני חושב שמערכת הביטחון הוציאה מהאוצר את המקסימום. אני לא במערכת הביטחון, ואני לא מסתכל על משאים ומתנים, אבל מבין שרמות מלאי נמוכות ממה שהיו ב-6/10 לא מאפשרות לי תחושה מספיק בטוחה. אני מאוד מקווה שבכדי שאוכל להרגיש בטוח לפחות תהיה סגירה משמעותית של הביטחון והאוצר בנושא של הרשאה להתחייב, כלומר שלפחות אדאג שמערכת הביטחון מבצעת התקשרויות נרחבות לקראת השנים הבאות".
מה מטריד אותך?
"כולנו כבר עברנו כמה שיעורים בשנתיים האחרונות ומבינים שאי אפשר לסמוך על מדינות אחרות שימכרו לנו בזמן מלחמה. אנחנו גם מבינים שהייצור המקומי בזמן מלחמה לא יודע להדביק את צורכי המלחמה, והוא מתבסס על רכיבים שנקנים בחו"ל ממדינות שכבר הוכיחו, שבזמן אמת הן עוצרות לנו את האספקות. אנחנו אפילו מבינים שהיינו רוצים שהחיילים יילחמו בכלים יותר ממוגנים. לכן אנחנו חייבים עכשיו לבצע התקשרויות ארוכות טווח בארץ ובחו"ל של חימושים, פלטפורמות ורכיבים קריטיים".
וזה עולה הרבה כסף.
"כשמשרד הביטחון מבקש כסף לשכר או לפנסיות זה עניין אחד, אבל כשהוא מבקש כסף לצרכים ביטחוניים קריטיים זה עניין אחר לגמרי. לזה קוראים קונספציה. כשהאוצר חושב שהוא יודע להגיד מה הם האיומים ואם מישהו מורתע או לא מורתע. אנחנו באמת רוצים עוד פעם 7 באוקטובר?
"כשמשרד הביטחון מבקש 60 מיליארד שקלים כדי להשלים מלאים, שיביאו אותו למצב של השישה באוקטובר, זה כבר לא עניין של משרד הביטחון ומשרד האוצר. יש לי שתי ילדות, ואני לא מוכן לסכן אותן. צריך להשלים את החוסרים באופן מיידי, כדי שניתן יהיה להתמודד עם האיומים הבאים".
באוצר טוענים שמערכת הבטחון בזבזנית והיא חייבת להיות תחת הבקרה שלהם.
"במבצע צוק איתן, מיכל עבאדי הייתה החשבת הכללית באוצר, ואני היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. אמרתי לה אז, 'מיכל אנחנו חברים, אני לא מסתיר כלום. קחי בן אדם שלך, שיישב אצלנו יחד עם אנשי ונספור את ההוצאות יחד' - וככה היה. ואז היא עברה על הנתונים, ואמרה לי שמשהו לא מסתדר. היה יום אחד שצרכנו תחמושת פי שמונה מביום רגיל. גם אני לא הבנתי איך יכול להיות שהוצאנו ביום אחד 400 מיליון דולר תחמושת.
"התברר שזה היה ביום שבו נחטפו החיילים בעזה. צה"ל ירה את כל מה שעמד לרשותו כדי לחסום את החטיפה. תשאלו, החתמתי על זה את החשב? ממש לא. קוראים לזה כלכלת חימושים. הבנו אז, שמצד אחד הצבא לא סופר את השימושים, אבל מהצד השני הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל מוטרדים מהמלאי, כדי להיות מוכנים אם יקרה משהו נוסף בלבנון או במקום אחר. ואז הם חוסכים, וכך נוצרת כלכלת חימושים שמאזנת את עצמה כספית.
"רק כדי לסבר את האוזן, במלחמה מול איראן הוצאנו ב-12 ימים 20 מיליארד שקלים. באוצר לא מצליחים להכיל את זה, כי הסכום גדול על הקופה. אבל זאת תופעה מוכרת. כשמישהו חייב לך כסף ואין לו, הוא מתחיל לחפש הסברים למה הוא לא צריך לשלם. ובמקרה שלנו, לא צריך להיות כלכלן גדול בכדי להבין את מצב האוצר. אם יגיע שוב אירוע כמו זה שחיסלו אותנו ושחטו זה בלתי נסבל. אם האזרחים היו מבינים את משמעות הקיצוץ בתקציב הביטחון, שהוא התפשרות על הביטחון שלנו, הם היו מאוד מודאגים.
"ב'צוק איתן' הכניסו את גולני בנגמ"ש אלומיניום לעזה, כזה שכדור מנק"ל יכול לחדור אותו, וזה בגלל שהיו אלפי כלים כאלו ו-100 נמרים ממוגנים, במקום שהמספרים יהיו הפוכים. אנחנו מייצרים עשרות טנקי מרכבה 4 בשנה. סטלין יצר במלחמת העולם השנייה 2,500 טנקי T-34 בחודש. אנחנו דנים על שלוש צוללות, כשהגרמנים השיקו בשנים מסוימות הרבה יותר מזה. עד כדי כך אנחנו על הקצה.
"האוצר מדבר על התייעלות. האם אפשר לעשות התייעלות ב-60 מיליארד שקלים? בשוליים. התקציב המקורי של משרד הביטחון ל-2025 היה 135 מיליארד שקלים, כי הנחת התקציב הייתה שהמלחמה מסתיימת בינואר, וזה היה לפני מרכבות גדעון ואיראן".
האוצר: "אמירות מטעות ודמגוגיות, היועכ"ל לשעבר מראה חוסר בקיאות בנתונים"
באוצר דוחים את הטענות של עמינח ודבקים בעמדתם שהתוספת התקציבית שיקבל משרד הביטחון אמורה להספיק לצרכיו: "בניגוד לנאמר, לא בוצע כל קיצוץ בתקציב הביטחון - אלא להפך", אומרים גורמים באוצר. "בהתאם להבנות בין הדרג המדיני לבין משרד האוצר, משרד הביטחון קיבל תוספת תקציבית משמעותית מעבר לתקציב המקורי לשנת 2025, כולל תקצוב ייעודי להשלמת מלאים.
"מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים, והתגובה התקציבית נבנתה מתוך אחריות - גם לצרכים הביטחוניים וגם ליציבות הפיסקלית של המדינה. לא מדובר ב'משרד האוצר מול הביטחון', אלא בשותפות בין זרועות הממשלה במציאת האיזונים הנכונים.
"חשב משרד הביטחון לא חותם על 'כל פגז', אלו אמירות מטעות ודמגוגיות. כחלק מהשותפות הזו אנו מצפים ממשרד הביטחון להקפיד על שימוש יעיל ויעד ממוקד של המשאבים הלאומיים, כולל באנשי המילואים שהוא גורע מהמשק פעמים רבות ללא הצדקה.
"הציבור הישראלי מצפה מאיתנו להבטיח גם ביטחון לאומי וגם ביטחון כלכלי. דווקא מאדם שמתיימר להבין משהו בכלכלה היינו מצפים להבין שכנגד יותר תקציבים לביטחון עומדים בהכרח פחות תקציבים לחינוך, רווחה, תחבורה ובריאות, גרעון גבוה יותר והוצאות ריבית גבוהות יותר".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "היועכ"ל לשעבר מראה חוסר בקיאות בנתונים. תמוה לקרוא לתקציב ביטחון שגודלו כפול מהתקציב לפני המלחמה 'קיצוץ'. בטח בשבוע שבו הוחלט על תוספת לתקציב הזה, בהיקף של מעל 40 מיליארד ש"ח (2% תוצר) - סכום שהוא לבדו יותר מפעמיים תקציב המשטרה.
"ללא קשר למלחמה, משרד הביטחון צריך לנהל את הוצאותיו ובניין הכוח במגבלת תקציב שנקבעה, תוך קביעת סדרי עדיפויות. בפועל מאז תחילת המלחמה, המשרד מתנהל תוך התעלמות מהמגבלות התקציביות ומתנהל בחוסר יעילות כלכלית ומשאבית. ראש הממשלה ומשרדי האוצר והביטחון נתנו מענה בסיכום הנוכחי לכלל הצרכים, לרבות בנושא המלאים".