הנה כלל פשוט לחיים: השכלה מייצרת הכנסה. נכון, יש חריגים כמו אנשי עסקים שבקושי יודעים קרוא וכתוב או לא למדו מעולם את לוח הכפל, אבל למעט חריגים, אפשר לומר שידע במקצועות שנקראים "ליבה" כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים, למשל, הם מקפצה טובה ללימודים גבוהים שמנבאים כושר השתכרות משופר.
אפשר להניח שאף אחד לא נפל מהכיסא כתוצאה מקריאת הפסקה הקודמת: מעבר למקרים בודדים של מי שניחנו בכישרון עסקי מפותח, אפשר לומר כבר בבית הספר מי יצליח יותר בעתיד (הכוונה להצלחה כלכלית) ומי פחות. זה עד כדי כך ברור, עד שאפילו מדינת ישראל הבינה את זה והחליטה לשפר את הוראת לימודי הליבה.
אלא שלמדינת ישראל יש בעיה, בעצם שתיים: עניינית ופוליטית. הבעיה העניינית היא שרוב מוסדות החינוך החרדי דוחים לימודים כאלה על הסף. הבעיה הפוליטית גם היא ידועה: תקצוב מערכת החינוך החרדית, שמלבד היותה מסגרת חינוכית משמשת כר פורה לאלפי משרות בשכר, הוא בבת עינם של השותפים הקואליציוניים.
מה עושים? מתמרצים: תכנית "אופק חדש" למשל, מבטיחה סכום אדיר של כמיליארד שקלים לבתי ספר חרדים שישלבו בתכנית הלימודים הוראה של מקצועות כאלה.
ברור שלא מספיק כי המוסד החינוכי יעיד על עצמו שהוא מקיים לימודים שכאלה כדי לזכות בתקציב. לכן נקבע קריטריון לפיו מוסד שחפץ ליהנות ממימון במסגרתה, יצטרך לעמוד בבחינות מקומיות ובין לאומיות במקצועות האמורים. עד כאן הכל טוב ויפה. רק שמפה מסתבכת העלילה.
כפול מילד חילוני
רשת החינוך החרדית "בני יוסף" הוקמה על ידי תנועת ש"ס, במטרה לחנך ילדים בחינוך תורני ספרדי. מהר מאוד הפך מימון הרשת לנושא פוליטי מרכזי. בשנת 2007 למשל, תיקנה הכנסת את חוק החינוך הממלכתי ("חוק נהרי"), כך שיחייב רשויות מקומיות לממן גם מוסדות שאינם מוכרים כרשמיים, בשיעור של 75% מזה שניתן למוסדות חינוך ממלכתיים.
אך בכך לא היה די: במסגרת חוק ההסדרים תוקן שוב החוק ולמעשה - כך על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחקר שנערך לפני כשנה על ידי מועצת החינוך הממלכתי, עולה כי תלמיד ברשת נהנה מתקציב כפול מזה שלו זוכה תלמיד בחיוך הממלכתי. תודו שזה מדהים.
נחסוך מכם עוד נקודות ציון כלכליות עגומות בהתנהלות רשת החינוך התורני הזאת - ונעבור במנהרת הזמן אל שר החינוך הנוכחי, יואב קיש שצריך מצד אחד לציית לחוק, זה שמחייב את הרשת לעמוד בכמה סטנדרטים כדי ליהנות מתקצוב במסגרת תכנית "אופק חדש" ומצד שני לשחד, אין דרך קלה יותר לומר זאת, את השותפה הקואליציונית הבכירה.
על צרותיו של שר החינוך נוסף גם מכשול של המעצבנים האלה, נו, אתם יודעים: בג"ץ. זה קרה בעקבות עתירה של עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון) שמנעה את החלת תכנית אופק חדש על רשתות החינוך הנשלטות על ידי ש"ס ויהדות התורה. במרכז העתירה עמדה הדרישה להחיל קריטריונים ללימודי ליבה על המוסדות האמורים וכן להחיל עליהם כללים של התנהלות כספית נאותה.
בעקבות העתירה נמנע תקצוב מוסדות החינוך החרדיים בכספים מתכנית "אופק חדש". מה עושים? מחפשים צינור עוקף, למשל באמצעות תכנית "גפ"ן" - תכנית שבבסיסה עומדת הענקת יכולת לכל מנהל בית ספר לנתב חלק גדול מתקציבו כראות עיניו.
מה הבעיה? שגם תכנית גפ"ן, אוי ואבוי, כפופה לאותו פרוטוקול: צריך לעמוד בקריטריונים ברורים כדי לקבל את הכסף.
מדעי התחמנות
אחד מהם למשל, הוא בחינה במדעים. מה עשה השר? כבר בשנה שעברה החליט לבטל את הבחינה הארצית במדעים (לשנת הלימודים הנוכחית), כדי שבני-יוסף יוכלו לטעון שעמדו בסטנדרט, כי הרי אי אפשר שלא להופיע לבחינה שבוטלה. יפה, נכון?
על סמך אותה עמידה-לכאורה בתנאי הסף, מבקש עתה קיש להעביר לרשת בני יוסף סכום צנוע של 40 מיליון שקלים באמצעות תכנית "גפ"ן".
כוונתו של השר עלולה להיות מטורפדת שוב על ידי עמותת חדו"ש, שפנתה במכתב לקיש בו היא מזכירה (באמצעות עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"ל העמותה והיועצת המשפטית שלה) כי בג"ץ קבע שיש לעדכן בדבר הכוונה להעביר כספים במסגרת התכנית לפחות 10 ימים קודם להעברה, כדי לאפשר התנגדות לביצועה.
עד כאן הפרטים הטכניים, אבל העיקרון חשוב מהם והוא דאגתה של המדינה לעתיד הלומדים במערכת החינוך, שהוא למעשה העתיד של כולנו. בהנחה שהוראת מקצועות הליבה היא תנאי חשוב לעתידנו ורווחתנו, הרי ששר החינוך מועל באמון הציבור ומספסר בעתיד ילדינו כדי לשמר את הקואליציה שבה הוא חבר.
נניח לרגע שתימצא הפרצה לתקצוב מוסדות החינוך החרדים (והניסיון מלמד שהיא תימצא בסופו של דבר). מה אנחנו עושים כאן? מגדלים את עניי המחר, את הנחשלים, את מי שעתידים להיות אבן ריחיים על צוואר משלם המיסים, נטל על הקופה הציבורית.
חוק גיוס 2
גם בימים של שפע מדובר בבכייה לדורות, קל וחומר בימים של הידוק חגורות, ימים שבהם נגרע מתקציב החינוך הממלכתי, ימים שבהם תלמידי ישראל צוברים בעיקר כישלונות במחני השוואה בינלאומיים ומתדרדרים מטה בדירוג העולמי, ימים שבהם סובלים מוסדות להשכלה גבוהה מקיצוצים בתקציביהם.
רוצה לומר, עזבו עכשיו את הבירוקרטיה ונסו להתייחס לעניין ברמה העקרונית. מה נגיד לילדינו שייאלצו לפרנס את בוגרי מערכת החינוך הנחשלת, לא רק של ש"ס כמובן (שלפחות הביאה לרפורמה חינוכית-תורנית חשובה ושוויונית מול החנוך החרדי-אשכנזי), אלא בכלל?
אפשר לנחש מה יאמרו, כי אותם דברים נשמעים היום סביב משבר הגיוס: ככה באבחת חרב אתם רוצים לפתור הזנחה של שנים? מהיום להיום? לקצץ בתקציבים בלי לקבוע מכסות, בלי לתת לנו זמן להתרגל? בלי מסגרות נאותות שמתאימות לחרדים כחלק מהחינוך הממלכתי? נו, אתם כבר יודעים - כל אותן טענות סרק שמשמשות עתה תירוצים לדחיית הטלת סנקציות בגין השתמטות בני ישיבות מגיוס.
חינוך תורני הוא דבר חשוב ולחרדים שמורה זכות לרשת חינוך שתתגבר לימודי קודש. רק שהמדינה מצידה חייבת להפסיק ולממן מוסדות חינוך שלא יתחייבו ללמד לצד הלכות ברוח ישראל סבא, גם את המינימום שדרוש להשתלבות בשוק העבודה של מדינה שוחרת פני עתיד. משר חינוך אמיתי היה מצופה לשאת את הדגל הזה בגאון, לקרוא לשילוב החיוני הזה מעל לכל במה.
במקום זאת הוא מכלה את זמנו ואת תקציבנו בחיפוש אחר צינורות אלטרנטיביים למעקף של הוראות בג"ץ, כדי לממן את עניי המחר על חשבון הציבור הלומד, המשרת והעובד. חינוך רע לתפארת.