שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנסה לקדם בימים אלו, במסגרת דיוני התקציב, תקציב ייעודי בהיקף של 3 מיליארד שקל לטובת יוזמה הומניטרית ברצועת עזה, אותה הוא מקדם מול מערכת הביטחון, גם אם זו עצמה אינה מעוניינת בכסף ולא הכינה תוכנית אופרטיבית.
מדובר ככל הנראה בתקציב לעיר הומניטרית, אותה סמוטריץ' מבקש לממן מתקציב המדינה, מבלי שהמימון ייגזר מקיצוצים כלשהם ומבלי שיתקבלו חישובים מסודרים על היקף ההוצאה, משך ההפעלה או עלויות התחזוקה העתידיות.
למעשה, הגורמים המקצועיים באוצר ובמערכת הביטחון אינם שותפים למהלך, והוא כולו נדחף על ידי סמוטריץ' עצמו, שבוחן אפשרות להכניס את התקציב לקופסה התקציבית של תקציב הביטחון, או לפרוץ את מסגרת התקציב הכללית. לפי ההערכות, לא מדובר בשינוי פנימי או בהסטת מקורות, אלא בתוספת תקציבית שתחרוג מהמתווה עליו סיכמה הממשלה עם בנק ישראל ועם ועדת הכספים.
נכון לעכשיו, לא קיימת תוכנית סדורה במשרד הביטחון או בצה"ל להפעלת העיר ההומניטרית, ואין ודאות כיצד תראה התשתית הנדרשת למהלך כזה.
גורמים ביטחוניים אמרו לאחרונה כי "אין צורך בתקציב הזה כי אין לנו מה לעשות איתו כרגע", אך סמוטריץ' ממשיך לקדם את המהלך - אולי כשלב נוסף ביוזמות מדיניות-ביטחוניות הכוללות גם רכיב של סיפוח בפועל.
השר עצמו התבטא בעבר על הצורך הישראלי "לקחת אחריות אזרחית" על רצועת עזה, ואף העריך כי מדובר בהוצאה תקציבית "זניחה יחסית".
הצעת התקציב המדוברת אינה כוללת בשלב זה חישוב מסודר של עלויות או לוחות זמנים, אך בלשכת שר האוצר לא הכחישו את קיומה, וציינו כי מדובר ב"צורך אסטרטגי הכרחי לטווח הארוך".
עם זאת, לפי ההבנות מול מערכת הביטחון, וכפי שהדבר עולה מדיוני הממשלה, אין כוונה שהמהלך יתבצע מתוך מקורות תקציביים קיימים. המשמעות: אם תאושר היוזמה, היא תצריך שינוי חקיקה או אישור ממשלתי חריג לפריצת התקציב.
סמוטריץ' התבטא בפברואר האחרון בנושא ואמר כי "מדובר בתוכנית הכרחית שתסייע לישראל בטווח הארוך" - אף כי באותו שלב לא הוזכרו סכומים כלשהם.
בחודש אפריל הבהיר השר כי "אם המדינה לא תיזום מהלכים בעזה - אחרים יעשו את זה במקומה", רמז ברור לכוונותיו הפוליטיות לקדם נוכחות אזרחית-מדינית ברצועה. כעת, עם פתיחת הדיונים התקציביים, מסתמן שגם מחיר הנוכחות הזו מתחיל להתבהר, גם אם לא באופן רשמי.