בסוף מאי 2023 זימן אליו שר הכלכלה ניר ברקת את עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, ודרש ממנה להתפטר. למעלה משנתיים חלפו מאז, וברקת ניסה בכל דרך להיפטר ממנה, בעוד כהן נאחזת בכיסא בכל הכוח. השבוע המאבק הזה עלה קומה והגיע להתנגשות בין שר הכלכלה, ניר ברקת, ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
מאז הפגישה ההיא, שבה הביע את כוונתו להראות לממונה את הדלת בדרך החוצה, פנה ברקת שוב ושוב לנציבות שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בהדחתה. אחרי שבמשך שנתיים הוועדה לא כונסה, עתרה עמותת "לביא" לבג"ץ בעניין. בסוף יולי פסקו שופטי בג"ץ שיש לכנס את הוועדה לאלתר, והמועד שנקבע לכינוסה היה 14 בספטמבר.
אלא שכאן הגיע טוויסט בעלילה. במקום לקבל את פסק הדין, פנתה ביום שלישי האחרון היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבג"ץ, מעל לראשו של שר הכלכלה, וביקשה דיון מורחב וצו שימנע את כינוס הוועדה עד להחלטה בעניין. במילים אחרות, היא יצאה באופן עצמאי להילחם נגד פיטוריה של כהן.
ברקת השתולל מכעס. גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס לא הבין מדוע היועצת פועלת בניגוד לעמדת הממשלה וכתב בפוסט שפרסם בפייסבוק: "באיזו סמכות? באיזו רשות? והרי בג"ץ פסק אחרת ואימץ את עמדת השר? כיצד כופה היועצת את עמדתה האישית על הרשות המבצעת במקום שבו בית המשפט פסק במפורש אחרת?".
השוט היחיד
בדרך כלל, כשפוליטיקאי מנסה לפטר רגולטור, האינסטינקט הראשוני הוא להתנפל עליו בחמת זעם ולזעוק כנגד הפגיעה בדמוקרטיה ובשומרי הסף. כך היה גם כאן. בכל פעם שעניין ההדחה עלה, זינקו לצידה ממונים לשעבר על הגבלים ושומרי הדמוקרטיה כדי להגן עליה בגופם.
אלא שיש מקרים שבהם הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה ממינויים כושלים, כמו זה של כהן, כי לא כל בכיר הוא בהכרח שומר סף מצטיין. מה שלא נעשה במקרה של קודמתה מיכל הלפרין, שבשל תפקודה הכושל לא הייתה צריכה לסיים קדנציה של שש שנים שבמהלכה הפך השוק לריכוזי להחריד, צריך היה להיעשות מזמן.
צריך להבין שהרשות לתחרות היא למעשה השוט האפקטיבי היחיד שיש למדינה נגד ספקים ויצרנים שמשתמשים בכוחם כדי למנוע תחרות ולשלוט בשוק, כיוון ששר הכלכלה והאוצר לא יכולים להתערב בשוק הפרטי. בישראל יש כעשרה יצרנים כאלה, שברצותם מעלים מחירים, כשמתחשק להם מבטלים מבצעים, ואם קמו הפוך על הבוקר, מפחיתים הנחות לקמעונאים. בקיצור, עושים ככל העולה על רוחם בלי לדפוק חשבון לאף אחד.
תפקידה של רשות התחרות הוא לטפל בענפים שבהם אין תחרות אמיתית בגלל שליטה של מונופולים, למנוע תיאום בין חברות המונע תחרות, ולבחון האם מיזוגים בין גופים עסקיים פוגעים בשוק. לממונה על התחרות יש סמכות לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום, והעונשים על הפרת חוק התחרות יכולים להגיע לחמש שנות מאסר בפועל.
בנוסף, בסמכות הרשות להטיל עיצומים כספיים בגובה של כ-100 מיליון שקל לתאגיד ומיליון שקל ליחיד, ולקבוע שמעשה או מחדל מהווה הפרה של החוק. ממונה יעיל יכול להיות גורם מרתיע שמרסן את השחקנים בשוק ומשמש כשיניים של האזרחים. אפילו אזהרה חריפה מצידו יכול למנוע התייקרויות מיותרות. אבל עו"ד כהן, במקום להשחיז את השיניים, השאירה אותן בכוס ליד המיטה. במקום שהיצרנים והיבואנים ירעדו רק מלשמוע את שמה, הם הבינו שעומדת מולם מישהי זהירה באופן קיצוני, נצמדת לפסיקים שבניסוחים המשפטיים ובגדול - פוחדת מהצל של עצמה.
מה שמאכזב הוא שכניסתה לתפקיד דווקא ניבאה גדולות ונצורות. בסוף מאי 2021, כשהלפרין הודיעה על פרישתה, רבים שמחו שהממונה חסרת עמוד השדרה שהתעסקה בזוטות ונמנעה מעימותים עם השחקנים הגדולים, עוזבת. כהן, סגניתה, מונתה לממלאת מקומה - ונראה היה שדם חדש זורם בעורקי הרשות המנומנמת. סוף סוף, קיוו, השינויים שנעשו בחוק התחרות אחרי מחאת 2011, שהחמירו את הענישה, יישאו פרי.
לא חלף זמן רב וכהן פתחה באחת החקירות המשמעותיות ביותר בתחום ההגבלים העסקיים בישראל, בחשד לתיאום מחירים בין רשתות קמעונאיות, יצרנים ויבואנים, בעקבות ראיונות של בכירים בתקשורת. נדמה היה שעידן חדש מתחיל. בעקבות התעוזה, היא נבחרה מבין כמה מועמדים לתפקיד, ואז, לפתע, הלהט והאומץ התחלפו בגרירת רגליים, פסיחה על סעיפים והתלבטויות אינסופיות.
מדי פעם נקראו קמעונאים וספקים לעוד חקירה, ועוד השלמות, אך דבר לא קרה. כשהשימועים נראו קרובים מתמיד, כהן עשתה סיבוב פרסה והמשיכה לדגור על התיק כאילו היה פרשת רצח מסועפת.
בסופו של דבר ואחרי למעלה משלוש שנים, נסגרו חלק מהתיקים, הוטלו עיצומים בסך כמה עשרות מיליוני שקלים על חלק מהמעורבים. ולפני חצי שנה הוגש כתב אישום נגד אייל רביד ורשת ויקטורי, איתן יוחננוף ורשת יוחננוף, המשנה למנכ"ל יוחננוף, מנכ"ל רשת סופר ברקת והרשת עצמה. המכנה המשותף - שיחות עם רביד, המואשם בשבעה אישומים פליליים על ניסיונות להשפיע על התחרות ולהביא לעליית מחירים רוחבית.
האם כתבי האישום עצרו את עליות המחירים? תגידו אתם: כמה אתם משלמים על חצי עגלה בסופר? האם לדעתכם בכירי היצרנים ורשתות השיווק חושבים פעמיים לפני העלאת מחירים? מה שכן, אף אחד כבר לא מעז להתראיין על מחירים, כי אף אחד לא רוצה לגמור כמו רביד. מצד שני, כהן יכולה לרשום לעצמה הישג בהכרזה על חברת ויסוצקי כמונופול, הראשון שהוכרז מזה יותר מ־20 שנה. מרגש, אבל לא מספיק.
בדרך לדואופול
הנה דוגמא אקטואלית לאופן הבעייתי שבו הממונה על התחרות מקבלת החלטות. השבוע עומד להסתיים הפטור מהסדר כובל שהעניקה רשות התחרות לוולט, המאפשר לה לבצע משלוחים מרשתות מזון מתחרות, במקביל להפעלת "וולט מרקט". ברשות צפויים להאריך את הפטור בחודש נוסף בלבד, לצורך בדיקה סופית. ההערכות הן שביטול הפטור ריאלי יותר, שכן הארכה קצרה מעידה לרוב שאין כוונה לחידוש ארוך טווח.
וולט השקיעה בשנים האחרונות מאמצים בהקמת מערך קמעונאות עצמאי עם 27 מרכזי ליקוט, הסכמים עם ספקים ופעילות שיווקית ייעודית. במקביל, היא נהנית מפעילות משמעותית עם קמעונאים כמו שופרסל, קרפור, ויקטורי וטיב טעם. בוויקטורי המחזור החודשי מול וולט הגיע ב־2024 לכ־7.5 מיליון שקל. בקרפור השירות פעיל ב־57 סניפים, ובטיב טעם ב־40 סניפים.
הכוונה של הממונה שלא להאריך את הפטור נועדה, לכאורה, לעודד תחרות. אלא שאחד הקמעונאים אמר לי שבפועל היא מצמצמת אותה משמעותית, תפגע בצרכנים ובכלל לא ממש ברור מה היא מנסה להשיג. "אם הממונה תבטל את ההסכם של וולט עם הרשתות, היא תייצר דואופול של יאנגו ו-וולט מרקט שיוכלו לגבות מחירים מטורפים. היום יש 13 רשתות גדולות ועוד עשרות פרטיות שנלחמות על מחיר ושירות. מחר תהיה וולט מרקט אחת ויאנגו אחת. ומי יתן שירות בפריפריה? אין שם תן ביס, אין יאנגו ואין וולט מרקט, רק רשתות דרך אפליקציית וולט, וגם את זה יקחו מהם".
מקור בשוק המזון אומר שהחלטת הממונה לא מוצדקת, מכיוון ששופרסל ורמי לוי בוחנות הקמת מחלקת משלוחים מהירים משלהן, דוגמת זאת של וולט, על גבי מערך האון ליין הקיים ממילא, שתענה על הצורך בקניות האימפולס של הלקוחות, כדי לא לאבד אותן. השאלה היא מה יקרה עם הרשתות שאין בכוחן להפעיל שירות כזה.
"קניות אימפולס הן ההפך מקנייה מתוכננת", מסביר דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר וראש "המכון לתכנון כלכלי". "במקרה כזה המחיר פחות חשוב. זה תחום אטרקטיבי במיוחד, וולט חזקה בו מאוד. החשש מהשתלטות שלה מובן, אבל הפתרון של הממונה פוגע דווקא בבינוניים והקטנים כמו ויקטורי ויוחננוף, שאין להם מערך משלוחים, ולכן לא הייתי מונע מהן להשתמש בה".
טוב היתה עושה הממונה, לו היתה מטפלת קודם בסוגיית ההכרזה על וולט כמונופול בתחום המשלוחים מהמסעדות, למשל, שהיא סוגיה בוערת פי כמה. אבל בשביל זה צריך תעוזה אמיתית, שלצערנו, ככל הנראה, אין לה.