אחרי 40 שנות דמים נחתם הסכם שלום היסטורי בקווקז בין אזרבייג'ן, חברה קרובה מאוד ואינטימית של ישראל, לארמניה, שחוותה רצח עם החל משנת 1915 בעיקר בידי הטורקים. הסכם השלום בא לעולם ב-8 לחודש בוושינגטון, ביוזמתו ובחסותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובתיווכו של מיודענו סטיב וויטקוף.
נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן לחצו ידיים בבית הלבן ומעתה מדינותיהם יכוננו יחסים דיפלומטיים תחת חסותה של ארה"ב. טראמפ הכריז בתחילת כהונתו כי החליט לסיים את המלחמות, ושני היריבים בבית הלבן לא רק לחצו ידיים, אלא גם הכריזו כי ימליצו על טראמפ כזכאי לפרס נובל לשלום.
ההימור של שתי המדינות - ישראל היהודית ואזרבייג'ן השיעית - הצליח, והקשר ביניהן הצליח מעבר למצופה. האזרים הכירו בישראל בשנת 1992 וישראל התעניינה במדינה הדרום-קווקזית בואך גבול איראן - מסיבות ברורות. ישראל ביקשה אוזן כרויה לנעשה באיראן, האויבת המושבעת שהמכריזה על רצונה למחוק את ישראל.
מנגד, אזרבייג'ן, מדינה שיעית אך חילונית לחלוטין, חיפשה מעצמה אזורית בכדי שתוכל לסמוך עליה להחזיר את השטחים של נגורונו-קרבאך שהפסידה במלחמות מול ארמניה בשנת 1994.
רכבת אווירית שכללה כלי נשק מתוחכמים, מעופפים ומדויקים וגם מערכות הגנה, יחד עם אימון צבא אזרבייג'ן, הביא לניצחון אזרי על הארמנים ב-2023. ישראל מעולם לא הכריזה רשמית על מעורבותה, אבל כל ילד בבאקו יודע כי הבסת הארמנים לא הייתה מתאפשרת ללא ישראל. האזרים שבו ונטלו לריבונותם ושליטתם את אזור נגורונו-קרבאך, בדיוק כפי שתכננו. ההערצה לישראל גברה באזרבייג'ן, גם בהכרזות רשמיות של הנשיא אלייב. ברחוב האזרי ישראלים מתקבלים בחום, אהבה ובמאור פנים - כפי שחוויתי בעצמי. טורקיה פושטת הרגל גם בימים אלה, העוינת את ישראל, לא יכלה לתקוע טריז בין אזרבייג'ן לישראל.
היחסים ההדוקים בין המדינות הביאו לשיא של שיתוף פעולה כלכלי. אזרבייג'ן מספקת לישראל כ-40% מתצרוכת הנפט באמצעות צינור הנפט BTC (באקו-טביליסי-ג'ייהאן). מהנמל הטורקי ג'ייהאן מועמס בדרך קבע הנוזל השחור על מכליות מטורקיה לנמלי חיפה ואשדוד. הטורקים אומנם מחרימים את ישראל וניתקו את יחסי הסחר עמה, אך אין להם ברירה אלא לבלוע את צפרדע אספקת הנפט לישראל דרך שטחם.
זאת ועוד, היבוא המסחרי מטורקיה בחצי הראשון של השנה ירד ב-70% לעומת החצי הראשון של 2024, ל-465 מיליון דולר. היבוא נעשה בעיקר באמצעות סוחרים פלסטינים מיהודה ושומרון, שכן הרשות הפלסטינית אינה מוחרמת ע"י הטורקים. הייצוא הישראלי לטורקיה ירד בחצי השנה הראשונה ב-99.1% ל-5.3 מיליון דולר בלבד.
מנהיגי אופוזיציה בטורקיה תוקפים את רג'פ טאיפ ארדואן, 11 שנים בשלטון, על צביעותו המאפשרת יצוא נפט לישראל דרך אדמת טורקיה - גם אם מדובר בנפט אזרי - בזמן המלחמה מול החמאס העזתי, אהוב נפשו של השלטון הסוני הטורקי, שחלק ממנהיגיו צמאי הדם של החמאס מתארחים במדינתם.
מסדרון אסטרטגי
ההסכם בוושינגטון מביא לכמה שינויים אזוריים. אחרי שהאמריקאים דחקו את רגליהם של הרוסים מהאזור, נפתח מחדש המסדרון האסטרטגי בדרום הקווקז שייקרא Trump Route for International Peace and Prosperity ויאפשר ייצוא נפט ועוד מחצבים מהאזור. חברות אמריקאיות כבר מגלות עניין בפרוזדור הכלכלי הקווקזי.
ההסכם בחסות האמריקאים מבטל אמברגו הנשק של ארה"ב על אזרבייג'ן, ומעתה ארה"ב תוכל למכור מערכות נשק ותחמושת לאזרים. תהיה זו תחרות ראש בראש מול התעשייה הביטחונית הישראלית, הנסמכת על הייצוא הביטחוני. פרט לנושאי המחצבים והמסדרון האסטרטגי החדש של ארה"ב, ארה"ב חתמה עם כל אחת מהמדינות בהסכם החדש עם שיתוף פעולה דו-צדדי בנושאי אנרגיה, מסחר, טכנולוגיה וגם בינה מלאכותית. פרטים של ממש לא נמסרו.
סיום הסכסוך הקווקזי הנוכחי יאפשר לישראל להפוך למעצמה חזקה עוד יותר, שכן מעתה תוכל להתוות יחסים דיפלומטיים חמים יותר מול ארמניה, המבקשת להכיר בשואה הארמנית. ישראל לא נענתה במשך עשרות שנים להכרה זו בכדי שלא להכעיס הטורקים, אך נראה שהקלפים בזירה הזו נטרפו. אציין כי ביקור שלי במוזיאון השואה הארמנית לפני מספר שנים ביירבאן הבירה זעזע אותי קשות.
האזרים עומלים קשות בתיווך גלוי בין ישראל למשטר החדש בסוריה של, שיחות כבר נערכו להסדר הנוכחות של ישראל בדרום סוריה וכיפת החרמון וביטחונם של הדרוזים. נשיא סוריה אחמד א-שרע (אל ג'ולאני) הגיע לאזרבייג'ן, שם נפגש עם עמיתו אלייב בבירה באקו. הגעה להסכמה בין ישראל לסוריה בתיווך אזרבייג'ן תחזק עוד יותר את ישראל באזור, גם מול טורקיה הרואה בעיניים כלות את התעצמותה של ישראל, ובטח לא שוכחת מה חיל האוויר והמוסד עוללו לאיראנים.
הנוכחות הישראלית והאמריקאית בדרום הקווקז יכולה להביא לחיזוק טבעת האש סביב המשטר האיראני, שאינו מצליח לספק לתושביו לא אוכל, לא חלב, בטח לא בשר או מים. עד כה הייתה איראן השיעית והפונדמנטליסטית התומכת המוצהרת של ארמניה הנוצרית, ואף השקיעה כספים בארמניה בכדי להגדיל בסיס השפעתה. ארמניה אפשרה לאיראן להוביל, להבריח נפט במכליות בכמויות ללא גבול דרך שטחה לצפון הקווקז. במו עיניי ראיתי מכליות נפט אלה, הנושאות מספרי זיהוי איראניים. עתה אפשר לשער כי נתיב הברחת נפט זה ייחסם.
בלית ברירה נאלצה איראן לברך על ההסכם בין אזרבייג'ן וארמניה, אך גם הכריזה כי "כל התערבות לגבולה עלולה לערער את הביטחון האזורי והיציבות". באיראן חוששים מחסימת ייצוא הנפט האיראני מאזור הקווקז, יחד עם אמברגו אמריקאי על מדינות שרוכשות נפט מאיראן ומרוסיה, מה שידרדר עוד יותר את מצבו של המשק האיראני, שאינו מתפקד בלאו הכי.
מצריים חייבת עכשיו את ישראל
למורת רוחם של מחוללי שיח ציבורי תבוסתי ודכאוני, ישנה הצלחה נוספת של ישראל בתחום האנרגיה, הוא צימאונה של מצרים המאכלסת 110 מיליון נפש. הגז הטבעי הישראלי דרוש בכדי להניע את תחנות הכח של מצרים ולמנוע משבר אנרגיה.
מצרים, שפעם ייצאה נפט לישראל דרך צינור שהונח בסיני, חייבת עכשיו לייבא ממאגרי הגז של ישראל במים הכלכליים של ישראל. הסכם מכירת הגז באמצעות השותפות במאגר לוויתן, בשווי 35 מיליארד דולר עד שנת 2040, יאפשר לישראל לייצא למצרים 130 מיליארד BCM (Billion Cubic Meter - מיליארד מ"ק) של גז טבעי החל משנת 2026. בהמשך יחובר צינור הגז הישראלי בניצנה שבנגב למצרים, לייצוא דרך היבשה.
עסקה זו מצטרפת לעסקה למכירת 60 מיליארד BCM, שהזרמתו החלה בינואר 2020 להזרמה שנמשכת עד 2030. הפקת הגז העצמית המצרית נמצאת בירידה של 42% בתוך חמש שנים. עד היום מאגר לוויתן סיפק למצרים 23.5 BCM. ישראל הפסיקה הפקת הגז ממאגרי הגז שלה בים במשך 12 ימי הלחימה מול איראן.
נציין כי הייצוא הישראלי באמצעות צינורות גז זולה יותר מקירור הגז והפיכתו לנוזל בכדי לשנעו באמצעות מכליות גז. שיטת הצינורות תחסוך למצרים מיליארדי דולרים, כך טוענת ניומד אנרג'י.
הנה כי כן, מצרים, שממש לא מנעה הכנסת תחמושת לרצועת עזה במשך שנים מתחת לציר פילדלפי, נדרשת להיסמך על ישראל, שכעת אחראית ל-15%-20% מצריכת הגז המצרית. מאגר לוויתן המתופעל ע"י שברון האמריקאית מספק גז גם לירדן, התלויה בישראל לחלוטין גם בנושא המים.
השקעות במאגר לוויתן, בכדי לעמוד בהפקה, יגיעו ל-2.4 מיליארד דולר. מה חלקה של ממשלת ישראל במסים ואגרות מעלייה בשאיבת הגז, הפקתו ומכירתו? לא ברור. מאז תחילת הפקת הגז בלווייתן המדינה גבתה 4.2 מיליארד שקל. היא גם מקבלת תמלוגים בגובה 12.5% בגין ההפקה, ועוד 23% מס חברות מהרווח.
ככל שעלויות ההפקה יתארכו וככל שהפחת בגין ההשקעות יכנס מיד לספרים, הרווח יידחה וכך גם ההכנסות של המדינה. המדינה הזקוקה היום ומיד להכנסות תידרש להמתין שנים בכדי ליהנות מהסכם ייצוא הגז החדש מול המצרים. המדינה מצדה משקיעה מלכתחילה באמצעות חברת נתיבי הגז לישראל שבבעלותה בכדי לאפשר ייצוא הגז. איחורים בהנחת צינורת גז ייפגעו בהוצאת המכירה של הגז לפועל.
במצרים, אנשי אופוזיציה המתנגדים לנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי כועסים, כי בעוד ישראל עסוקה בכיבוש עזה, הממשלה המצרית מאשרת לרכוש גז מישראל. עוד טוענים כי המחיר החדש גבוה ב-14.8% מההסכם הקודם. אספקת הגז למצרים נפגעה כאמור בזמן המלחמה עם איראן, מה שהביא להשבתה חלקית בתעשייה המצרית. בכלל, טוענים המתנגדים במצרים, איך יש מקום לעשות עסקה עם ישראל כאשר רצועת עזה במצור?
מולם אומרים כלכלנים כי הביקוש לגז במצרים מעל נקודת שיווי המשקל, היות ומחיר האנרגיה במצרים מסובסד ונמכר מתחת למחיר העלות. עוד טוענים המצדדים בעסקה במצרים כי העלות הכוללת של הגז, קניה כולל הובלה, הם החלופה הזולה ביותר עבור מצרים להפקת כח. נראה כי לשלטונות במצרים אין הרבה ברירות. ישנן לעתים הפסקות חשמל של עד שש שעות ברציפות, ובחום המדברי של מצרים זה בלתי נסבל. הגז ישראלי היא פתרון זול יחסית להפיק אנרגיה ולקרר זעמו של הציבור.
אז נכון, העולם רווי בהפגנות אנטי-ישראליות הממומנות היטב ע"י קטאר, אבל במזרח התיכון, תחת מטרייתה החדשה של ארה"ב, האזור זקוק לישראל - מכלים לביטחון המדינה באזרבייג'ן, ועד למיזוג אוויר במחיר סביר בקהיר. האנטישמיות של הפרוגרסיביים במערב אירופה במדינות שמתאסלמות במהירות, אין בכוחה לגמד את ישראל ואת עם ישראל, שעבר שואה רק לפני 80-85 שנה.
המערב הדועך סבור כי עתה, ממרחק זמן מהשואה, מותר להם שוב להאשים את ישראל בפשעי החמאס, כפי שהאשימו את יהודה איש קריות בצליבתו של ישו. המחר בידי המעצמה הישראלית, מול האתמול של הפרוגרסיביים בעולם וסוכניהם, לאו דווקא מדעת, בזירה הציבורית והפוליטית בישראל.