סליחה על השאלה האינטימית, אבל כמה עלה לכם המנוי לחדר הכושר? והכלב הזה שבקצה הרצועה, כמה השקעתם בו? מה אתם אומרים? אימצתם בחינם מהכלבייה? טוב, עושה רושם שאנחנו צריכים לדבר.
כן חברים, הפעם נדבר על כסף קטן-גדול, כמו במבצע הזה במטוסי אל-על שבמסגרתו עוברים הדיילים עם שקית פתוחה לרווחה ומקוששים מעות, בעוד אתם עושים את עצמכם כאילו אתם שקועים דווקא עכשיו בהנחיות לשעת חירום. המטרה היא לא חלילה ללעוג למטרה הנעלה של איסוף כסף למען ילדים שזקוקים לו יותר מאיתנו, אלא להראות שלפעמים כסף קטן יכול להפוך לגדול, לא רק כשמכפילים כמה עשרות אגורות במאות אלפי נוסעים, אלא גם בחיי היום-יום שלנו, כשמכפילים הוצאה יומית זניחה ב-30-20 אלף ימי חיים.
סיפור שהיה באמת: בשבוע שעבר הפסקתי את המנוי שלי לחדר הכושר. לתומי חשבתי שדי יהיה בשיחת טלפון, אלא שהייתי נאיבי, כי מיד למדתי שלא ניתן עוד שירות בטלפון ברשת מכוני הכושר האמורה, אלא רק בווטסאפ. מאחר שאני מהסוטים הללו שמבכרים עדיין מענה אנושי, קפצתי אל הסניף, אבל הפקיד בקבלה הסביר לי שהוא מנוע מלשרת אותי, אפילו ברמה של לקחת ממני את מספר הטלפון - והפנה אותי אל הווטסאפ. שם, בקצה התפריט, חיכתה לי אופציית ההתנתקות. אך אבוי, אפילו זו, כך התברר חיש מהר, תלויה בשיחה עם מחלקת שירות הלקוחות ובנוסף בחתימה על טופס מיוחד.
אולי זיכרוני בוגד בי, אבל לא זכרתי שכאשר רציתי להקים את המנוי ולהצטרף לקלאב, היה הדבר כרוך בכל כך הרבה עבודת ניירת. מכל מקום, מילאתי טפסים שהיו לטעמי פולשניים מדי, אבל ניחא - ואז הגיע הטלפון המיוחל ממחלקת שימור הלקוחות: "מה הסיבה שאתה רוצה לעזוב אותנו?" שאלה אותי הנציגה בגוון קול ששמור לדייט שלישי.
מאחר שהתכוננתי היטב, לא התבלבלתי והשבתי מיד: "אני עוזב את הארץ". כנראה שהמענה המהיר והנחרץ הפתיע אותה, ובמקביל לימד משהו על הלך הרוח בקרב הציבור בימים האלה, כי היא השיבה: "וואו, איזה כיף לך!" ונפרדה ממני בחום, שלא פטר אותי מתשלום עבור חודש נוסף (מסתבר שיש סעיף הודעה מוקדמת בסיום התקשרות) והודעת טקסט שנפתחה במילים (נשבע שאני לא ממציא): "צר לנו שהחלטת להפסיק עם אורח החיים הבריא".
חבר יקר
כמה עלה לי התענוג, אתם שואלים? ובכן, כמעט 14,000 שקל, או ליתר דיוק: 13,800. לא, המכשירים בחדר הכושר שלי לא היו עשויים מזהב. הסכום הנ"ל הוא מכפלה של חמש שנים כפול 12 עשר חודשים, כפול 230 שקל לחודש. אציין שברוב החודשים לא סרתי אל המכון אלא פעם בשבוע, שאותה הייתי ממילא יכול לקבל בחינם מאפליקציית הספורט בקופת החולים שלי.
כמובן שכאשר הצטרפתי לא חשבתי לזרוק לפח 14 אלף שקל, אלא יותר על העובדה שבתוך זמן קצר יתחרו ביניהן נשים צעירות ויפות כדי לגרד את הפרמזן על הקוביות שיתגלו במקום ששכנה פעם כרס - וכל זה תמורת 230 שקלים לחודש בלבד!
הכוונה אינה לרפות את שרירי הקיבורת של המתאמנים, שרק יהיו לי בריאים וחזקים, אלא להראות כיצד הוצאה שאנו נוטים להחשיב כ"כסף קטן", הופכת לכסף גדול.
אימצתם כלב? תבוא ברכה על ראשיכם! ממקור ראשון אעיד כי אין דבר שמרחיב את ליבו של אדם יותר מאשר חיים לצד חבר על ארבע. מה שכן, אנא זכרו שלא מדובר בתשלום סימלי לעמותה (כלומר, בהנחה שלא השקעתם ממון בכלב גזעי אלא בחרתם להציל חיים של "סתם" נשמה טובה ולא ממותגת), אלא בשק מזון בעלות של 300 שקל לפחות מדי חודש (לכלב בינוני), שירותים וטרינרים בעלות של כמה אלפי שקלים במצטבר בשנה - וזה עוד לפני תוספות כמו ביטוח או הוצאות רפואיות חריגות. רוצה לומר, תחזוקת כלב למשך 15 שנים, גיל שחלק גדול מהכלבים מגיע אליו היום, תסתכם בקרוב ל-100 אלף שקל.
שוב אדגיש כי אין בדברים, חלילה, משום כוונה לגרום לכם שלא לאמץ כלב - מצווה גדולה ששכרה בצידה, אלא להראות איך תשלום חודשי קטן לכאורה מצטבר לסכום בן שש ספרות.
בכבלי הכבלים
תאמרו שלא הכל מסתכם בכסף - והרי גם ילדים עולים לא מעט... כלומר, לגדל אותם: כאן כבר מדובר (במצטבר) על מיליונים כדי להביא ילד ממחלקת היולדות עד סוף התואר הראשון.
זה נכון כמובן. לא כל דבר נמדד בכסף, אבל בעולם שבו כל דבר עולה כסף, צריך להבין שבעוד שהוצאות גדולות - חתונה, החלפת רכב, נסיעה משפחתית לחו"ל (שלא לדבר על רכישת דירה) - אנו מיטיבים לשקול ולתכנן, הרי שדווקא הוצאות קטנות לכאורה, הן אלה שמסתכמות לעיתים לסכומי עתק. לא מאמינים? רק נסו לחשב כמה הוצאתם על מנוי לטלוויזיה (עוד מימי הטלוויזיה בכבלים ועד לימי דיסני ונטפליקס) ב-35 השנים האחרונות.
רוצים לחסוך? זה בסדר כמובן להתמקח עם קבלן לחוץ על מחיר הדירה או להעמיד פני אדישים בסוכנות הרכב במטרה לזכות בהנחה יפה, אבל תוכלו לחסוך באותה מידה ממש (במצטבר כמובן) אם תבחנו את ההוצאות הקטנות והקבועות של חייכם: מנוי כושר, דמי ניהול בחברת הביטוח, עמלות בנקים וכך הלאה.