לאחרונה מארק צוקרברג עלה לכותרות במדורי הנדל"ן, מאחר שהוציא 110 מיליון דולר כדי לרכוש 11 בתים בשכונה אחת בפאלו אלטו. הוא החליט להפוך את כל הבתים שרכש למתחם אחד ענקי.
אתם בטח זוכרים שיש לו כבר מתחם ענק של 30 חדרי שינה ו-30 חדרי אמבטיה בהוואי, וכנראה שלא ידעתם שיש לו עוד אחד כזה על אגם טאהו שבין קליפורניה לנבדה.
זה הרבה מאוד חדרים למשפחה בת 5 נפשות.
צוקרברג שווה 270.7 מיליארד דולר, והוא אחד משלושת האנשים העשירים ביותר בעולם. הכסף שלו מגיע משווי השוק של מטא ולא מכך שהוא עובד הרבה יותר קשה מכל האנושות - מלבד שני אנשים.
למשל, ביולי 2025 צוקרברג הגדיל את ההון שלו ב-26.8 מיליארד דולר. ב-2023, בממוצע, צוקרברג הרוויח כ-9 מיליון דולר בשעה או כ-230 מיליון דולר ביום. וכמה הוא שילם במס אתם שואלים? לפי הדיווח האחרון - 167 מיליון דולר (ב-2024).
בשנה האחרונה הוא הוציא בערך פי 2 על המתחמים שבנה בפאלו אלטו והוואי. אבל, יש לומר, המסכן חי על "שכר" של דולר אחד בשנה - עניין סמלי שסביר להניח עוזר לו לעקוף את תשלומי המס.
צוקרברג יכול לשלם מס בשיעור אפקטיבי של 0.06% כי הוא מצא את הפוליטיקאי שיקדם את הטבות המס המופרעות הללו. בשנה האחרונה מטא שילמה כ-26 מיליון דולר לדונלד טראמפ. התשלום הועבר בצורת תרומה לטקס השבעתו וכ"פיצויים" על השעייתו מהפלטפורמות של מטא, בעקבות ההסתה שלו לתקיפת הקפיטול ב-6 בינואר 2021.
ואם כבר עוסקים במיליארדר ששילם הרבה כסף לדונלד טראמפ, אז אילון מאסק, ששווה 400 מיליארד דולר ונחשב לאיש העשיר בעולם. הוא תרם מאות מיליונים למי שעכשיו הוא "הצ'ילבה" שלו. ומה הוא קיבל מהממשלה הפדרלית בתמורה? לפחות 17 מיליארד דולר רק לחברת הטילים הפרטית שלו SpaceX. לפי הדו"חות האחרונים שפורסמו, אותה חברה שילמה כמה מאות אלפי דולרים בודדים במס.
גם טסלה שלו, למרות הכנסה של יותר מ-10 מיליארד דולר בשלוש השנים האחרונות, בקושי שילמה מסים. אגב, אם תשאלו את גרוק - מנוע ה-AI של אקס-טוויטר של מאסק - אז מי שצפוי להפוך לטריליונר הראשון בהיסטוריה שילם מס של 11 מיליארד דולר בשנה אחת. העניין הוא שלפי הדו"חות של מס ההכנסה האמריקאי, מאסק והחברות שלו כמעט ולא שילמו מס ביחס למה שהרוויחו בעשורים האחרונים.
גם לארי אליסון, האיש השני הכי עשיר בעולם, שילם מעט מאוד מס. לאליסון יש היסטוריה ארוכה של תמיכה בטראמפ, ואתם בטח זוכרים את תשלום הפיצוי של 16 מיליון דולר של CBS של פארמאונט לנשיא האמריקאי בגלל עריכה של "60 דקות", מה שהוביל להתפטרות העורך הראשי של התוכנית העיתונאית החשובה ביותר בארה"ב. מה קרה מאז? החברה של אליסון, Skydance השתלטה על CBS דרך רכישת חברת האם שלה פרמאונט. כיום הבן שלו, דיוויד, מנהל את פרמאונט, וזה אך ורק בזכות אישור של ממשל טראמפ. הכל בסדר. אין מה לראות כאן.
לפי אגודת "אמריקאים למען הוגנות במסים" (ATF - Americans for Tax Fairness), שבדקו את הדו"חות האחרונים של מס ההכנסה האמריקאי, המיליארדרים שילמו מס של 4.8% בלבד ושיעור המס העלוב הזה לבטח ירד, כי ממשלו של דונלד טראמפ האריך את הטבות המס וההקלות במס למיליארדים ותאגידים (שנוצרו בקדנציה הראשונה שלו). אפשר להניח שאותם מיליארדרים שילמו יותר לדונלד טראמפ בכל מיני דרכים מאשר לקופת המדינה.
עכשיו, תאמרו - אם מיליארדים ותאגידים משלמים פחות מס, אז הכסף הזה בטוח הולך לעובדים שלהם? חה! הצחקתם אותם. ב-2024, ב-100 החברות שמשלמות הכי מעט לעובדים שלהן, השכר השנתי הממוצע של המנכ"ל שלהם עמד על 17.2 מיליון דולר. השכר החציוני של עובד בחברות הללו עמד על 35,570.
כלומר, על כל דולר שעובד מקבל, המנכ"ל מקבל 632 דולר. ובגלל חוקי המס של טראמפ, העובד משלם - יחסית - הרבה יותר מס מאשר המנכ"ל שלו, והרבה יותר מס מאשר הבעלים של החברה שבה הוא עובד.
באיזה עולם זה הוגן?
אז זהו, שזה לא הוגן, ואנחנו יודעים שהיסטורית, פערים כאלו מובילים לחוסר נחת חברתי שמוביל לאימוץ אידיאולוגיות קיצוניות על ידי ההמונים (שזה גם אחלה לטראמפ ולמפלגה הרפובליקנית שלו).
העניין הוא שנראה שמה שקורה עכשיו בארה"ב כבר קרה שם בעבר הלא רחוק. "העידן המוזהב" (Gilded Age) היה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, וזו היתה תקופה של צמיחה מהירה, שחיתות פוליטית שהבטיחה שליטה של בודדים על הכלכלה ושכר רעב למיליוני עובדים.
העשירים החדשים הבטיחו לעצמם חוקים והטבות מהממשלה האמריקאית על ידי שליטה בקבלני קולות ונבחרי ציבור. הם אפילו הבטיחו השקעה ממשלתית בטכנולוגיה חדשה שהם היו יכולים להשתלט עליה ולהרוויח ממנה (מסילות הברזל, שאיפשרו לעשוק חוואים, איכרים ובעצם כל מי שהיה צריך לשנע סחורה).
כל זה קרה בזמן שהנושאים המדוברים ביותר בחברה היו תרבותיים (מלחמה באלכוהול, השתלטות דתית על מערכות החינוך והזרימה של מהגרים מקבוצות אתניות שונות) ופחות דיברו על השיטה הכלכלית שיצרה את הבעיות האלה.
בסופו של דבר, השיטה לא באמת החזיקה את עצמה. הממשלה - כלומר האזרחים - היו צריכים להילחם על הזכויות שלהם, זכויות העובד, זכויות האזרח וזכויות האדם. זה קרה רק אחרי שחוסר השוויוניות במערכות הכלכליות ברחבי העולם הובילו לאימוץ של אידיאולוגיות - לרבות פאשיזם וקומוניזם.
רק אחרי משברים כלכליים וחברתיים עצומים, מלחמות עולם ורפורמות פוליטיות וכלכליות מקיפות, העולם יצא לעידן המשגשג ביותר בתולדות האנושות.
מה שאנחנו לומדים מהעידן המוזהב זה שלמרות מה שאומרים עליהם, קפיטליסטים אמיתיים לא באמת מסתכנים. בגלל שחיתות ופוליטיקאים מושחתים, הם מצליחים לעוות את המערכת כך שתפעל לטובתם - לא משנה מה. הם מצליחים לגרום לפוליטיקאים להשקיע בתשתיות שעוזרות להם להרוויח יותר כסף, הם מצליחים להשיג הטבות מס לעצמם ולחברות שלהם ואם הם מפסידים, אז הרבה פעמים הציבור הוא זה שמשלם על כך.
ואם אתם חושבים שהסיטואציה הנוכחית נכונה רק לארה"ב, יש לי ראש ממשלה בבית משפט על קשריו עם מולטי-מיליונרים למכור לכם.
אז איך יוצאים מזה? כמו אז. רק איגודים חזקים יותר, פוליטיקאים מושחתים פחות, מערכת חוק איתנה, מערכת אכיפה טובה, מסים גבוהים יותר, וכלכלה טיפה יותר מתוכננת יובילו לתקופת שגשוג לכולם. ולא רק למתי מעט.