לבנקים בישראל יש בעיה קשה שטורדת מאוד את מנוחת הדירקטוריונים שלהם. יש להם יותר מדי כסף, הון עצום של כ-27 מיליארד שקל, הרבה מעבר לדרישות הלימות ההון שמגדירות את היחס בין נכסי הסיכון השונים של הבנק לבין ההון העצמי שלו. בנק ישראל שמע את 'זעקת המקופחים' שפתחה את שערי שמיים, והעלה את תקרת חלוקת הדיבידנדים ל-50% מהרווחים במקום ה-40% שהותרו.
אלא שבעוד שבבנקים חוגגים, לא מעט בעלי עסקים בישראל בוכים. במחצית הראשונה של 2025 לבדה נסגרו 33,060 עסקים לעומת 18,920 בלבד שנפתחו, פער של יותר מ-14 אלף עסקים שנעלמו מהמשק.
זהו המשך ישיר לשנת 2024 הקשה, שבה נסגרו כ-65 אלף עסקים, זינוק של 60% ביחס לשנים שקדמו לה. בנוסף, נתונים שפורסמו לאחרונה מלמדים כי חלה עליה בשיעור של 9% במחצית הראשונה של שנת 2025 במספר הבקשות של אנשים להיכנס להליך חדלות פירעון.
התמונה בהחלט מטרידה אך רחוקה מלשקף את מלוא חומרת המצב. רבים מבעלי העסקים מוחזקים בחיים באמצעות פריסות תשלומים והקלות זמניות, בין היתר על רקע המערכה עם איראן. אלא שתקופת החסד הזו תסתיים בקרוב, ואז ב-2026 סביר להניח שקצב סגירת העסקים בישראל רק יגבר.
ומדוע שמחתו של האחד היא צערו העמוק של האחר? משום שרבים מבעלי העסקים שנקלעו למצוקה תזרימית, לעיתים לאחר שירות מילואים ממושך שהותיר את עסקיהם פגועים, נאלצים לפנות לבנק בתקווה לקבל הלוואת חמצן. לא פעם בקשתם נדחית, ואם היא מאושרת, הם נדרשים לשלם ריבית גבוהה שמוסיפה נטל כבד ביותר על גבם.
"הפקידה אמרה לי 'החיים קשים'"
אורי, בעלים של נגריה מצפון הארץ, אומר: "במהלך השנתיים האחרונות שירתתי יותר מ-400 ימים במילואים. העסק שלי גווע, הלקוחות עברו למתחרים, אחרי שהשקעתי בו מעל חצי מיליון שקלים מהכיס. מצאתי את עצמי בבור כלכלי וביקשתי מהבנק להגדיל את המסגרת ב-50 אלף שקלים. המנהלת אמרה שלא תגדיל את המסגרת אלא תיתן לי הלוואה. שמחתי בהתחלה, אבל אז היא הוסיפה שהריבית תהיה פריים פלוס 7, כלומר 13% בשנה. כששאלתי למה הריבית כל כך גבוהה, היא ענתה: 'זה מה יש, ותגיד תודה".
גם נועם, בעליו של עסק למכירת ציוד משרדי, מספר כי לאחר חודשים ארוכים של שירות מילואים שהותירו את העסק כמעט משותק, נאלץ לבקש מהבנק הלוואה של 150 אלף שקלים כדי להחזיק את הדלת פתוחה. "הפקידה אמרה לי שהריבית תהיה פריים פלוס 6, כלומר כמעט 12% בשנה. הסתכלתי עליה ושאלתי אם זה הגיוני, והיא ענתה בקרירות: החיים קשים".
"בתקופה האחרונה הבנקים גורפים רווחים עצומים. עיקר הרווחיות נובעת מהפער שבין ריבית בנק ישראל לריבית שהם מחייבים את הלקוחות. שם טמון המכרה האמיתי שלהם, וכל הלוואה שהם כן נותנים מניבה להם רווחיות חריגה, כך שאין להם תמריץ להתאמץ בהרחבת האשראי העסקי מעבר לכך", מציין נתי אילוז מנכ"ל חברת לביא קפיטל שעוסקת בפתרונות מימון לעסקים.
ולראייה, המגמה של ירידה בחלקם של העסקים הקטנים והבינוניים בנתח האשראי נמשכת, ונכון לסוף שנת 2024 עמד חלקם על 35.9% מסך האשראי העסקי בבנקים, ונכון לרבעון ראשון של 2025 על 35.2%. זאת לעומת 46.7% בסוף שנת 2019.
כשהבנק לא מוכן להושיט יד
אבל המצוקה של בעלי העסקים לא נעצרת רק בריביות הגבוהות. רבים מהם מגלים שבנק כלל לא מוכן להושיט יד. כשעסק מבקש הלוואה, הבנק מבצע בדיקה מדוקדקת: איך התנהל החשבון, האם חזרו הוראות קבע, נשברו מסגרות, או אולי חזרו צ'קים. בהמשך נבחנים הדוחות הכספיים ותזרים המזומנים כדי לבדוק אם יש בכלל יכולת החזר. אלא שהמלחמה והקשיים התזרימיים דחקו עסקים רבים אל הפינה, הוראות קבע שלא כובדו, המחאות שחזרו, דירוג אשראי שנפגע. התוצאה ברורה: יותר ויותר עסקים קיבלו סירוב קר להלוואה, דווקא ברגע שבו הם זקוקים לה יותר מכל.
על פי נתוני הפורום לעסקים קטנים ובינוניים, במהלך שנת 2025 כשניים מכל 5 עסקים קטנים התקשו לקבל מימון מבוקש, נתון המעיד על קשיי נזילות ואמון של הבנקים בסקטור זה. במקביל, בהנחיית הפיקוח על הבנקים פורסמו כלים להשוואת ריביות ותוכניות ייעודיות בפריפריה להנגשת אשראי בתנאים מועדפים באזורים חלשים. אך עם זאת, ההשפעה של צעדים אלה על היקף האשראי בפועל עדיין מוגבלת.
כפועל יוצא, רבים מבין בעלי העסקים מוצאים את עצמם נותרים עם ברירה אחת: פנייה לקבלת הלוואה חוץ בנקאית כנגד שיעבוד נכס. מדובר בעיקר בעצמאים שהכנסותיהם אינן יציבות ואינם עומדים ביחסי ההחזר שהבנקים דורשים, בלווים הזקוקים להשלמת הון עצמי כתנאי לקבלת אשראי, בלוקחי הלוואות גישור קצרות טווח, או בבעלי נכסים רחבים שאין להם תזרים שוטף מספק. אומנם הבנקים ממשיכים להחזיק בידיהם את השליטה הכמעט מוחלטת בשוק עם תיק מצרפי של מעל 620 מיליארד שקל ונתח שוק של כ-95%, אך בשנים האחרונות נכנסו לא מעט חברות חוץ אשראי בנקאיות שאומנם נמצאות תחת פיקוח של רשות שוק ההון אך אינן כפופות למלוא הרגולציה.
לדברי אילוז, הרגולציה החלה על החברות קובעת כי עליהן לספק אשראי התואם את צורכי הלקוח ואת יכולת ההחזר שלו. "בה בעת, בניגוד לבנקים, אין כאן מגבלה מספרית קבועה על יחס ההחזר החודשי להכנסה הפנויה, שמוגבל בבנקים עד 50%, וגם לא על שיעור המימון במשכנתא, שלרוב מוגבל בבנקים עד 75% ברכישת דירה ראשונה".
"בעלי העסקים יכולים לפנות היום גם למסלולים שונים של הלוואות בערבות מדינה, אך במקרים רבים, מי שקיבל סירוב בבנק ייתקל בסירוב דומה גם כאן", אומר אילוז, שעיקר זמנו מוקדש לליווי בקבלת הלוואות למסורבי בנקים. "במציאות הזו, חברות האשראי החוץ בנקאי הופכות לא פעם לקו ההגנה האחרון לפני חדלות פירעון. בעל עסק שמחזיק בנכס ונקלע לקשיים צריך לדעת: עדיין יש דלת פתוחה בפניו".