פרסום ראשון: שר הכלכלה ניר ברקת פותח חזית משפטית מול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שמתנגדת לרצונו להדיח את הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן מתפקידה. במכתב חריף שהוציאו עורכי הדין עו"ד אהרון טופר, מומחה למשפט מינהלי וחוקתי ולשעבר ראש הצוות המקצועי של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות, ועו"ד גל רוזנפלד, הם דורשים ממנה למשוך את הבקשה שהגישה לדיון נוסף בפרשת עתירת לביא.
מיארה ביקשה מהעליון דיון נוסף בהרכב מורחב בטענה כי הדיון המיידי שנקבע לנציב שירות המדינה אינו משקף את מכלול השיקולים. מועד הדיון כבר נקבע ל־14 בספטמבר, אולם בקשתה חותרת לדחות אותו, ולהביא לביטולו. מנגד, מזכירים עורכי הדין כי נציב שירות המדינה עצמו מתנגד למהלך, ומסר כי יש לכבד את פסק הדין של בג"ץ, ואין מקום לדיון נוסף.
במכתב ציינו טופר ורוזנפלד כי הבקשה הוגשה שלא על דעת המשיבים הרלוונטיים, בהם שר הכלכלה, נציב שירות המדינה ו-ועדת המינויים הבכירים. עוד הוסיפו כי מדובר במהלך חסר תקדים, משום שמעולם לא קרה בתולדות המדינה שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש בקשה לדיון נוסף חרף התנגדות כל הגורמים הרלוונטיים ברשות המבצעת. לטענתם, המהלך מעמיס עלויות מיותרות על הקופה הציבורית, מפר את חובת הייצוג של היועצת המשפטית, ופוגע מהותית בסמכותו המחייבת של בית המשפט העליון.
במרכז המחלוקת ניצבת ועדת שמגר, ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, שהוקמה ב־1997 במטרה להגדיר את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ואת גבולות תפקידו. מסקנות הוועדה פורסמו ב־1998, והפכו מאז לנקודת ייחוס מרכזית בשיח המשפטי בישראל, ונוגעות ישירות לרצונה של הממשלה לפטר את היועמ"שית עצמה.
הוועדה קבעה כי היועץ המשפטי לממשלה הוא "הפרשן המוסמך של הדין עבור רשויות השלטון", ולכן עמדתו המשפטית מחייבת אותן. יחד עם זאת, נקבע כי חובת הייצוג של היועץ אינה מוחלטת. הוא רשאי לסרב לייצג עמדה אם היא בלתי חוקית על פניה, או סותרת באופן חריף עקרונות יסוד חוקתיים. במקרים אחרים, גם אם היועץ עצמו מחזיק בעמדה שונה, עליו לייצג את עמדת הרשות.
עורכי הדין הזכירו זאת במכתבם והדגישו: "היועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי לסרב לייצג את עמדת הרשויות רק מן הטעם שהוא עצמו היה נוקט בעמדה אחרת". מבחינתם, עצם ההחלטה של בהרב מיארה להגיש בקשה לדיון נוסף מנוגדת להנחיות ועדת שמגר, משום שהבקשה מתעלמת מעמדות השר, הנציב והוועדה המוסמכת, ולמעשה מנסה להכתיב גישה משפטית חלופית שאינה מקובלת על הרשות המבצעת.
בסיום המכתב דרשו טופר ורוזנפלד כי בהרב מיארה תודיע לבית המשפט על ביטול הבקשה לדיון נוסף ותותיר את פסק הדין על כנו. "לא יהיה זה לכבודה של ממשלת ישראל ושל מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ליזום הליך העלול להעביר מסר כאילו פסק דין של בית המשפט העליון הוא בלתי חוקי", כתבו.