מדינות באירופה המבקשות לפגוע בישראל קורסות בעצמן ומעמדן מתערער. נתחיל עם קריסתה של צרפת. הטלת מכסים ע"י נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על כל העולם, כולל אירופה ובטח צרפת, הביאה למלאים לא מכורים של יין, גם על רקע ירידה בצריכת יינות בצרפת. גבינות צרפתיות, שהיו מיועדות לשוק האמריקאי, נותרו כאבן שאין להן הופכין. אין ביקוש לכלי רכב שהציבור בעולם אינו מוצא בהם עניין.
בכלל, צריכת היין העולמית נמצאת בשפל ברמה הנמוכה ביותר מאז 1961. ראש ממשלת צרפת פרנסואה ביירו מחפש בשבוע הבא, בשמונה לחודש, הצבעת אמון בממשלתו, שכן ממשלת המיעוט בראשה הוא עומד מתקשה לתפקד והמצב הכלכלי והעסקי בצרפת מדרדר מדחי לדחי. שני גושים בפרלמנט הצרפתי נגד ממשלתו של ביירו, אז מדוע ראש הממשלה נוטל סיכון פוליטי שכזה?
צרפת מונה 66.65 מיליון נפש, מהם 66.35 מיליון בצרפת גופה והשאר בקולוניות, מושבות וטריטוריות בהן צרפת מחזיקה בכוח, לעתים באלימות, כמו בקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט. צרפת טוענת כי מושבותיה הן חלק מצרפת, כפי שטענה לגבי אלג'יר שהפכה למחוז 4 של צרפת, שהחזיקה בה משנת 1830 ועד 1962, עת נזרקה ע"י החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה. בסך הכל אוכלוסיית צרפת רבתי מהווה 0.81% מאוכלוסיית העולם.
ב-18 בספטמבר צפויה להתקיים שביתת פקחי הטיסה בצרפת שתימשך קרוב ל-36 שעות. אלפי תיירים ייתקעו. אחרי שהמשק הצרפתי צמח בשנת 2023-24 מתחת לפוטנציאל שלו, כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית, בקצב של 1.1%, השנה, לאחר הטלת המכסים וההאטה שנגרמה במרבית העולם, הצמיחה בצרפת צפויה להיות רק 0.6%. אולי בשנה הבאה הצמיחה תשוב ל-0.9%, בעוד ששיעור צמיחת האוכלוסייה 0.3% - וגם זאת בזכות הילודה הגבוהה בקרב המוסלמיות.
חלקם של המוסלמים באוכלוסייה הצרפתית כיום כ-9%, ובשנת 2050 חלקם של המוסלמים באוכלוסיית צרפת, רבים מהם נתמכים וחיים על תשלומי הרווחה הנדיבים של המדינה, יגיע ל-17%-18%.
תוצאות מדינות הבזבוז והרווחה מגיעים עתה לשיאים. תשואת האג"ח לעשר שנים של ממשלת צרפת עלו מתשואה שלילית של 0.214% לפני חמש שנים ל-3.537% כיום. התוצאה היא הכבדה על תשלומי הריבית של ממשלת צרפת. ככל שהתשואה גבוהה היא מצביעה על דירוג אשראי נמוך יותר, הטומן בחובו סיכון גבוה יותר למשקיע לעומת מדינות אחרות בעולם. נבחן את העלייה בשעור הריבית שצרפת משלמת יחסית לגרמניה, הנחשבת נקודת ייחוס באירופה: בחמש שנים נרשמה עלייה בפער מול גרמניה ב-0.784%. כלומר, מצבה היחסי של צרפת הורע.
הגירעון התקציבי של צרפת מגיע כיום ל-5.8% מהתוצר, זאת לעומת 4.8% בישראל, הנמצאת כזכור במלחמה שגובה ממנה הוצאות תקציביות אדירות. החוב לתוצר של צרפת הקולוניאליסטית מגיע ל-114%, הרבה מעבר לממוצע בגוש היורו, העומד של 88% ואפילו גבוה מספרד (103.5%), פורטוגל (96.4%) ובטח גרמניה (62.4%). ישראל, עם כל הוצאות הביטחון והרווחה, תהיה השנה עם חוב לתוצר של 70%, כך עפ"י הבנק המרכזי. גם שוק ההון הצרפתי בקפאון, עם עליית שערי מניות של בין 1%-1.3%.
בכדי לשפר את המצב התקציבי והכלכלי, ממשלת צרפת רוצה לפגוע בקודש הקודשים של התרבות הצרפתית: ביטול שני ימי שבתון בלוח השנה. הקהל הצרפתי ישתולל עקב כך. הצרפתים הרי מומחים במהומות, בהרס חנויות, בשריפת כלי רכב ובהשבתת שדרות. הצרפתים היו למייסדי ואלופי החופשות בעולם, שמהם העתיקו עוד מדינות את מושג החופשה הארוכה לכלל העובדים בכל קיץ. מוסד החופשה הכמעט קדושה הושג לראשונה עוד בשנת 1936, כשנקבע אז לאפשר 15 ימי חופשה בתשלום בשנה עפ"י חוק, כדרישת עובדי מפעל הרכב רנו. מהפך ראשון באירופה בתחום החופשות.
כעת, בכדי להפחית את הגירעון התקציבי, ממשלת צרפת רוצה גם להטיל מס על עשירים בצד קיצוצים בדמי אבטלה והביטוח הלאומי בהיקף של 44 מיליארד יורו. ולכן, אחת משתיים: או שהממשלה של ביירו, העומד בראש המפלגה הדמוקרטית, תיפול - או שמהומות אלימות יחלו בצרפת. ככל שהמצב המשקי והעסקי יידרדר, כך נשיא צרפת עמנואל מקרון יתעסק יותר בזירה הבינלאומית - כגון התערבותו הבוטה בסכסוך בין ישראל לחמאס והרשות הפלסטינית, אך גם במלחמה המתעצמת בין רוסיה לאוקראינה, כולל פגישות של ראשי אירופה עם טראמפ.
מקרון, כזכור, תמך בהסכם הגרעין עם איראן, ובסכסוך הטורקי-יווני, כולל קפריסין, קרא להטיל עיצומים על טורקיה, המתפשטת באזורנו. ככל שהמהומות שעלולות להתפתח בצרפת יתהוו ויגברו, מקרון ייצא עוד יותר נגד מדיניות ממשלת ישראל ביחס למלחמה ברצועת עזה.
קרן העושר של נורווגיה, שם מתגוררים חלק מצאצאי הוויקינגים, החליטה למשוך את השקעותיה בישראל בגלל המלחמה בעזה - ועל הדרך למשוך השקעותיה בחברת ציוד העפר הכבד קטרפילר האמריקאית בשל מכירותיה לישראל (גם לשימוש צבאי). הקרן החליטה לממש את מניות קטרפילר בהיקף של 2.4 מיליארד דולר, מה שהוציא את האמריקאים מדעתם.
סנטור לינדזי גרהאם, חבר המפלגה הרפובליקנית מדרום קרוליינה ומקורב לטראמפ, הזהיר את הנורווגים כי ממשל טראמפ יכביד את עול מכסי הייבוא עוד יותר, אם הקרן לא תיסוג מהחלטתה. קרן העושר החליטה באותה עת למכור מניות של חברות ישראליות, עפ"י החלטת ועדת האתיקה. הקרן מכרה את מניות הבנקים רק עתה, אף שכבר לפני שנתיים החליטה לעשות זאת. פתאום, לאחר העלייה החדה בשערי מניות הבנקים בישראל, נזכרה הקרן רודפת הבצע למכור את המניות ולשלשל את הרווחים לכיסה. אם הכל כל כך אתי, מדוע לא נמכרו המניות לפני כשנתיים?
הקרן מכרה את אחזקותיה באלביט, במנועי בית שמש, בשפיר הנדסה, באפריקה ישראל, בבזק ובפז - כל זאת בשל פעילותם ביהודה ושומרון. הקרן נהנתה מעליית שערי המניות בישראל בשנה האחרונה בשיעור של 47%-50%, ולפתע הפכה לקדושה בעיני עצמה. צירוף מקרים שכזה.
קרן העושר הנורווגית, עם נכסים של 1.9 טריליון דולר, מחזיקה מחצית מנכסיה בשווי הון ונכסים ריאליים נמצאים בארה"ב - מאג"ח ומניות ועד לנדל"ן. הקרן משקיעה ב-8,400 חברות בעולם ומחזיקה למעשה ב-1.5% ממניות החברות בעולם. הנורווגים אומרים כי הנהלת הקרן עצמאית בהחלטותיה, בעוד האמריקאים טוענים כי הקרן היא למעשה זרוע של ממשלת נורווגיה.
צביעותה של נורווגיה, המחפשת אתיקה וטוהר מידות, מגוחכת. שאלתם פעם את עצמכם מדוע נורווגיה, שלא כמו שכנותיה הנורדיות פינלנד, שוודיה ודנמרק, אינה חברה באיחוד האירופי ולמעשה מנהלת מדיניות עצמאית בכל התחומים? הסיבה העיקרית היא כי ממשלות נורווגיה אינן מוכנות לחתום על האמנה של ארגון הלוויתנאות הבינלאומי, IWC, למניעת הרג לווייתנים. הנורווגים הורגים באכזריות כ-540 לוויתנים בשנה, לרוב מסוג מינקי. הלווייתנים הניצודים בנורווגיה מהווים כ-45% מכלל הלווייתים שניצודים מדי שנה בעולם.
במאה ה-20 צדו והרגו מדינות העולם כ-2.9 מיליון לווייתנים, ורק בשנת 1982 ירד קצב ההריגה. בין הציידים בעולם ילידים מגרינלנד, אלסקה, תושבי איי פארו בצפון השייכים לדנמרק ורוסים בסיביר, וכן יפן.
שיעור האבטלה בנורווגיה - 4.1%, בשנה הבאה עדיין 4%, ושיעור הייצוא השנה יורד ב-1.4% - ואולי יעלה בשנה הבאה ב-1.6%, שיעור האינפלציה יסתיים השנה ב-3%, בשנה הבאה אולי ירד ל-2.3%. למרות עושרה של נורווגיה בהכנסות מנפט, המקור לקרן העושר, החוב לתוצר השנה עומד על כ-61%, ובשנה הבאה כמעט באותו שיעור. שערי המניות בנורבגיה עלו בשנה האחרונה ב-14.4%.
איך קרה שמדינת ישראל משלמת ריבית נמוכה משל בריטניה?
גם בריטניה בצרות צרורות מבחינה כלכלית ומעמדה הבינלאומי המידרדר לא הפריע לה להכריז על חרם ייצוא נשק לישראל, ועוד קודם לכן מתחת לרדאר כבר הפחיתה ייצוא חומרים היכולים לעשות בהם שימוש צבאי. הגארדיאן הבריטי מפרסם השבוע כי אמון הקהילה הבינלאומית בבריטניה התאדה.
הניהול הכלכלי כושל, ממשלת הלייבור הגדילה תקציבי הרווחה כאילו אין עלות, והתוצאה איומה עבור המשק הבריטי: הריבית שממשלת בריטניה צריכה לשלם לאג"ח לעשר שנים קפצה ל-4.75%, שיא מאז 1998! זאת לעומת ישראל עם 4.17%, שהרי ישראל מוציאה סכומי עתק למימון המלחמה.
כיצד הריבית שממשלת ישראל משלמת נמוכה יותר מזו של בריטניה? זאת משום שהממלכה שוקעת בעזרתה האדיבה של מפלגת הלייבור, שנבהלה ממשבר הגירעון התקציבי והעלתה הצעה להטיל מס מיוחד על הבנקים בכדי לגרד מקורות תקציביים. בתגובה, קרסו שערי מניות הבנקים הבריטיים.
האם בריטניה תבקש חילוץ מצד קרן המטבע הבינלאומית, כאילו הייתה מדינת עולם שלישי? לפי שעה, האינפלציה עולה, כרגע 4%. עם תשואות גבוהות וריבית גבוהה, הפאונד מתחזק, בעיקר משום שממשלת הוד מלכותו משלמת ריבית גבוהה. שוב, בניגוד לישראל, שאצלה השקל מתחזק בגלל העודף בחשבון השוטף.
ככל שהשנים נוקפות מאז השואה, כך קל יותר למדינות אירופה לסנוט בישראל. האמת היא שחשיבותה של אירופה בזירה הבינלאומית מידרדרת, ורק הזקנים והמבוגרים שביניכם עדיין יראים ממערב אירופה. כוחות חדשים עולים בעולם, ואליהם חייבים לצפות ולהתחבר. בזירה האירופית מדובר דווקא במזרח: מפולין, הונגריה ורומניה, ועד צ'כיה וסלובקיה, כולל, על אש קטנה בבחינת כבדהו וחשדהו, גרמניה.
מחוץ לאזור במקום הראשן הודו, ההופכת למעצמה, סין המשחקת משחק כפול. במזרח הרחוק - יפן ודרום קוריאה, ובקרוב - האמירויות ומפרציות נוספות. מכל משמר חייבים כמובן להגן על היחסים ההדוקים עם ארה"ב, בכל מחיר וללא ויכוחים. גם עם המפלגה הדמוקרטית, העוינת חלקית את ישראל מאז הנשיא אובמה. לעולם לא נדע מה יילד יום. בינתיים, נצפה מהצד כיצד אירופה שוקעת, ולא נזיל דמעה.