יורדים להגנה: שחיקה חסרת תקדים בשכר ובאיכות החיים של הישראלים

נתחיל מהשורה התחתונה: רמת החיים היום בישראל, ברבע השני של 2025, נמוכה ב-4.8% לעומת התקופה שלפני המלחמה. הציבור הישראלי כבר עייף מכמעט שנתיים של מלחמה, מהצטמקות ההכנסות נטו של התא המשפחתי, מימי המילואים האינסופיים ומהיעדר האפשרויות העומדות בפניו.

השכר הממוצע ברוטו במשק נשחק בשיעור ריאלי של 0.4% ברבע השני של השנה לעומת הרבע השני של 2024, ולמעשה מאז השיא של חודש מרץ השנה נמשכת שחיקת השכר הריאלי ברוטו במשק. שינוי כזה לא חשוב בדרך כלל, ישנן תנודות לאורך שנים, בעיקר עלייה בשכר האמורה לשקף את התייעלות המשק הישראלי.

העלייה בפריון בישראל, בעיקר בגין עלייה ברמת ההשכלה, משתקפת במיומנויות העובדים, גם בתעשייה המסורתית והמסורתית למחצה, השימוש במחשבים, התגברות האינטראקציה בין מחשבים למכונות בזמן אמת, בעיקר רובוטים, מערכות בקרה המפחיתות בלאי שבר או נפילות שאפשר לגשת לתיקונן מבעוד מועד, עלייה בשימוש בתוכנות בינה מלאכותית בכל התחומים, החל מירידה בנזקקות במערכות מנהלתיות ובירוקרטיות לפקידים מהדור הישן ועד להכנת תוכניות להגשה בכל התחומים כמו בענף הבנייה הן לשלטונות המוסמכים ועד לתכנון פרטני של מבנה כולל קרביו.

אלא שהתחכום, העמקת היידע והחריצות של העובד הישראלי לא מונעים את הירידה הגדולה בשכר הריאלי נטו, שנשחק עוד יותר היות ומדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי אינן מעודכנות החל מינואר השנה, וימשיכו לא להתעדכן עד סוף 2027. המשמעות היא כי חלק מהעובדים במשק שהיו קודם לכן במדרגת מס הכנסה נמוכה יותר, לפתע בגלל עלייה בשכרם הנומינלי נכנס חלק ממנו למדרגות מס הכנסה גבוהות יותר ותשלום מס ההכנסה הכולל עולה בשיעור חד על ההכנסה בשוליים בשכר החודשי.

ברבע השני של השנה השכר הנומינלי נשחק ב-3.42% לעומת הרבע השני של 2024. השחיקה בשכר בכל ענפי המשק עם שינויים קלים בלבד בין ענף זה או אחר. כל האמור הוא אצל השכירים הישראלים במשק הישראלי שמספרם הגיע ביוני ל-4.044 מיליון לעומת 4.037 מיליון ביוני אשתקד, עפ"י נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס.

לל המשרות במשק, כולל העובדים הזרים, הגיעו ביוני ל-4.247 מיליון לעומת 4.21 מיליון ביוני אשתקד. המשק נמצא במצוקה מבחינת כח אדם בשנה האחרונה. שיעור האבטלה נמוך מאוד, זקוקים לכל עובד, ולכן העלייה בחלקם של העובדים הזרים בכלל העובדים במשק.

בעוד שהסקטור העסקי מבין שהוא צריך להצטמצם ולהתייעל, הסקטור הציבורי המנופח ממשיך בשלו. החברות הפרטיות הפחיתו מספר העובדים ביוני השנה לעומת יוני אשתקד ב-1%, המוסדות הפיננסיים הפחיתו מספר עובדיהם בכ-1.1%, מוסדות ביטוח וקרנות פנסיה הפחיתו מספר העובדים ב-0.4%. בעוד שלחלוטין לגיטימי, בגלל המלחמה הארורה שנמשכת קרוב לשנתיים, שמספר העובדים בבתי החולים עולה בכ-2.8% ל-99,300 עובדים.

בהינתן מספרים אלה, אין שום סיבה, למעט בזבוז המשווע לשמיים, לכך שמספר העובדים ברשויות המקומיות עלה בכ-2.9% ל-210,400. הממשלה מאפשרת להעלות את הארנונה באמצעות נוסחה שערורייתית, ובמקום לשפר ולייעל את השירותים, הרשויות המקומיות מגדילות את מספר העובדים כאילו אין אפשרות לעשות שימוש יעיל בכלים אחרים, כמו בינה מלאכותית. שהרי אם יש מקום לעשות שימוש בבינה מלאכותית באמצעים פשוטים, זה ברשויות המקומיות. שערורייה.

אפילו אם היינו מקבלים טיעון לגידול באוכלוסייה שיש לטפל בה, עדיין שיעור העלייה במספר העובדים ברשויות המקומיות גבוה משיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל. בזבוז משאבים.

בתחילת 2025 עלתה הארנונה לפי הנוסחה בשיעור של 5.29% והגבירה את הפגיעה הקשה בתאים המשפחתיים, שגם כך נאנקים תחת נטל המלחמה, המילואים החוזרים ונשנים והתייקרויות אחרות לא מוצדקות.

נוסחת העלייה בשעור הארנונה היא אנרכיסטית: היא מורכבת ממחצית העלייה בשכר של העובדים בשירות הציבורי ומחצית מהעלייה בשעור האינפלציה במשק. כבר לפני שנים היה ברור במשק ששיטת ה"קוסט פלוס" היא שגרמה להיפר-אינפלציה בישראל טרם תוכנית הייצוב של 1985.

שיטת העדכון האוטומטי ללא דיונים לבחינת גובה הארנונה, מבלי לבקש ממערכת הרשויות המקומיות להתייעל, מקוממת ופוגעת בכולם - ואף בעקיפין תורמת להגדלת האינפלציה, אותה אנו מבקשים להקטין.

במשק ישנם גם כ-710,000 עצמאיים, והמלחמה הנמשכת גוזלת את זמנם והביאה לירידה במספר העסקים בעיקר בענפי הבידור, התיירות, האומנות, הבנייה והחקלאות. העצמאיים חייבי המילואים יוצאים למאות ימי מילואים בשנה, ובתנאים אלה קשה להחזיק עסק, בטח קשה יותר לפתח עסק או להרחיבו, בעוד עלויות האחזקה של העסק נמשכות, מארנונה למשרד הקטן ביותר, עובדים, אפילו בודדים, ועד להוצאות למנהלי חשבון ורואי חשבון.

למרות ההקלות שעשו הבנקים בהנחיית בנק ישראל, עדיין עצמאיים נמצאים עם הכבדה בנושא חובות שצברו, שלא לדבר על עליות הריבית השוטפת. לחלק מהם היה חלום לפתח ולצמוח, והיום יש להם חלום בלהות של חובות וריבית. מאז המלחמה נסגרים יותר עסקים או תיקי עצמאיים לעומת עסקים קטנים ובינוניים שנפתחים.

העצמאיים מהווים 9% ממספר המשרות בישראל וכ-68% מכלל העסקים בישראל. מאז המלחמה נסגרו כ-59,000 עסקים קטנים ונפתחו רק 36,500. שיעור העצמאיים שמרוויחים היום פחות ממה שהשתכרו כשכירים, עולה. כשהיו שכירים, יכלו לקבל שכר ברמה נאותה.

משהפכו לעצמאיים, התברר להם כי בזמן המלחמה החלום ושברו, כ-43% מהם מרוויחים עתה פחות ממה שהרוויחו כשכירים לעומת שנת 2024. בנוסף יש לעצמאיים עומס רגולטורי, בטח לעומת התקופה בה היו שכירים. משפחות משרתי המילואים נדחקו לפינה, ועפ"י סקר מיוחד של הלמ"ס שפורסם השבוע 46% מבנות הזוג שלא עבדו לפני ה-7 באוקטובר עובדות כיום, רובן כשכירות. מבין בנות הזוג שהיו עצמאיות לפני המלחמה, 12% הפכו לשכירות ו-8% כלל אינן עובדות, העומס בניהול משק המשפחתי על כתפיהן.

שחיקת השכר הריאלי הפנוי של הישראלים, שתימשך בגלל שהממשלה ובנק ישראל אינם מצליחים לפי שעה לבלום האינפלציה, הביאה לפגיעה חדה ברמת החיים בישראל. ברבע הראשון של השנה רמת החיים ירדה בשעור של 3.6% וברבע השני של השנה רמת החיים ירדה בשעור של עוד 1.1%. נציין כי רמת החיים נמדדת לפי הצריכה הפרטית הריאלית לנפש.

עפ"י הלמ"ס, ל-34% ממשפחות המשרתים במילואים נגרם קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים. כ-58% מהגרושות ו-48% מהרווקות עם ילדים משותפים עם משרתי מילואים חוות קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים של האב. ובמקרה שהוא משרת בזרוע היבשה, הפגיעה התעסוקתית בהן גדולה יותר מביתר זרועות צה"ל. ואם הוא גם מתגורר ביהודה ושומרון, אזי באופן יחסי לחלקם באוכלוסוייה הוא גם משרת כפליים מאחרים.

הצריכה הכוללת של משקי הבית של מזון עלתה ברבע השני של השנה לעומת הרבע השלישי של 2023, טרם המלחמה, ב-0.8%. התאים המשפחתיים עשו ופעלו היטב בסדר העדיפויות: לא הכרחי - לא קונים, לא ממש נחוץ? הרכישה נדחית, אין אפשרות? לא עושים. צריכת ישראלים בחו"ל ברבע השני של השנה הייתה נמוכה ב-40% לעומת טרום המלחמה, ורכישת כלי רכב על ידי משקי הבית נפלה ב-18%.

צריכת מוצרי הלבשה והנעלה נסוגה ב-14%, צריכת דלק וחשמל פחתו ב-13%. רכישת בני קיימא - ירידה ברכישה של 10%, הוצאה לשירותים כגון ביטוח לסוגיו - ירידה של 6.5%, קניית ריהוט, תכשיטים ושעונים - ירידה של כ-5%. הישראלים, רובם נשארו בישראל מבלי לטוס לחו"ל, הגדילו ב-0.8% את צריכת מזון ברבע השני של השנה לעומת הרבע השלישי לפני המלחמה בשנת 2023. זוהי עלייה שאינה מכסה אפילו את הגידול בשיעור האוכלוסייה בשנתיים של כ-2.7%! כלומר בפועל מדובר בירידה בצריכת מזון לנפש - נתון שגם אותו ניתן אולי להסביר בשירות המילואים הבלתי נגמר של חלקים מהאוכלוסייה.

בקניית מוצרים תעשייתיים חלה עליה של 2.4%, בצריכת שרותי דיור - עלייה של 4.4%. והשיא - עלייה בצריכה של ציוד חשמלי ואחר בשעור של 22.5% ברבע השני של השנה לעומת הרבע השלישי של 2023. הרבה ימים ושעות בבית מסביב לשעון דורשים יותר תנורי בישול, תנורי חימום, מערכות קירור וכמובן מערכות טלוויזיה לצפות ולהתמכר מסביב לשעון בתוצאות הטבח של השבעה באוקטובר 2023 וההרג שנמשך ונמשך גם השבוע.

אם מסתכלים על השינוי ברכישות והקניות באמצעות כרטיסי אשראי בחודשים האחרונים, רואים האטה בקצב הגידול לשיעור שנתי של 1.7% בשלושת החודשים ליולי, לאחר 3.4% בשלושת החודשים פברואר-אפריל. בעוד שנרשמה עלייה בשעור שנתי של 6.8% של מזון ומשקאות בשלושת החודשים מאי-יולי לאחר גידול באותו קצב בחודשים פברואר-אפריל, הרי שבצריכת שרותים כגון ביטוח, טיסות, אירוח, פנאי, בילוי ושירותי עירייה וממשלה חלה ירידה בשיעור שנתי של 4.3% לאחר עלייה של 7.9%, בהתאמה.

בקניית מוצרים תעשייתיים חלה עלייה בשיעור שנתי של 0.8% בשלושת החודשים מאי-יולי לאחר עליה של 2% בחודשים פברואר-אפריל. ברכישת מוצרים ושרותים אחרים, כגון דלק, חשמל, גז, מחשבים, תוכנה, תחבורה, תקשורת, ספרים, פרסום ושרותי רפואה - עלייה בשיעור שנתי של 3.4% לאחר 3.1%.

אפשר לומר כי הישראלים נאלצים להצטמצם. הם לא יודעים כי בשנה הבאה, בגלל הגידול בהוצאות הממשלה למימון מכונת המלחמה, הם ייאלצו להצטמצם עוד יותר. כן, נשלם ברמת חיים נמוכה יותר, והנטל יהיה בעיקר על החברה המשכילה, העובדת, היוצרת, המשלמת מסים והמשרתת במילואים - הכל בכדי להבטיח עתיד טוב יותר לכל הנכדים והילדים, ולא רק של התורמים.