נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס החשב הכללי, שבו הודה כי ישראל נכנסת לבידוד מדיני ועלולה להידרש למאפיינים של כלכלה סגורה, מעורר גל ביקורת חריף בקרב ראשי המשק. נתניהו אמר כי "ההרעשה התקשורתית" בעולם יוצרת מצור מדיני וכלכלי על ישראל, והזהיר כי המדינה תיאלץ להתמודד עם מציאות של "משק אוטרקי". לדבריו, "נשבור את המצור, ניצור את העצמאות שאנחנו צריכים", גם אם פירוש הדבר הסתגלות לכלכלה סגורה - אף שהבהיר כי הוא מתנגד לכך מעיקרון.
למה מתכוון נתניהו כשהוא אומר משק אוטרקי?
פורום העסקים, הכולל כ-200 ראשי חברות מובילות במשק, מסר כי "מדיניות הממשלה בראשות בנימין נתניהו מובילה את מדינת ישראל לשפל כלכלי ומדיני מסוכן וחסר תקדים. כאן זה לא ספרטה, החזון הזה כפי שהוצג היום יקשה עלינו לשרוד בעולם גלובאלי מתפתח". הפורום קרא לממשלה לשנות כיוון מיידית, לסיים את המלחמה, לשחרר את החטופים, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולקבוע מועד בחירות: "אנחנו צועדים בביטחה לתהום מדיני, כלכלי וחברתי שיסכן את קיומינו בארץ ישראל - עליך לעצור זאת".
גם נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, מתח ביקורת חריפה על דברי נתניהו: "נאום הסופר-ספארטה של ראש הממשלה מצייר מציאות מסוכנת של כלכלה אוטרקית. זהו תסריט בלהות מהעבר שאינו מתאים לכלכלה מודרנית. משק אוטרקי ואומת הסטארט-אפ לא הולכים יחד". לדבריו, במקום להכביד על המגזר העסקי יש לחזק את אמון השווקים, להפחית רגולציה ומסים ולייצר יציבות שתאפשר צמיחה ותעסוקה.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הדגיש כי "המותג הישראלי נפגע קשה בעולם". לדבריו, "משק אוטרקי יהיה אסון לכלכלת ישראל וישפיע על איכות החיים של כל אזרח. היצוא הוא מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל וויתור עליו הוא ויתור על העתיד שלנו". תומר קרא לממשלה "לחזק את יכולות היצוא, להרחיב הסכמי סחר ולהעניק לתעשיינים ביטחון וודאות לטווח ארוך", ולא להוביל את המשק להסתגרות.