יין הוא לא רק משקה - הוא סמל תרבותי. בישראל הוא נוכח כמעט בכל שולחן חג, בקידוש בשבת, ובשנים האחרונות גם יותר ויותר בבתי קפה, מסעדות ואפילו במדפי המרכולים השכונתיים. אבל כמה יין אנחנו באמת שותים? והאם ישראל מתקרבת לעולם המערבי שבו כוס יין יומיומית היא חלק מהשגרה?
כמה באמת אנחנו שותים?
לפי נתוני שוק עדכניים, הצריכה לנפש בישראל נעה בין 6 ל־8.6 ליטרים בשנה - כלומר כארבעה בקבוקי יין לנפש בממוצע. זהו נתון נמוך בהרבה לעומת מדינות יין קלאסיות כמו צרפת או איטליה, שם הצריכה לנפש גבוהה פי כמה, אך הוא מצביע על מגמה של עלייה מתמשכת בעשור האחרון.
חשוב להדגיש שהממוצע הזה "מטעה": יש קבוצות באוכלוסייה - חרדים, מוסלמים ונשים בהריון - שכמעט אינן צורכות יין. מנגד, בקרב יהודים חילונים ובקרב קהל חובבי היין, הצריכה גבוהה בהרבה ויכולה להגיע ל־10-15 ליטרים בשנה.
ישראל מייצרת יין - וגם מייצאת
שוק היין הישראלי כבר מזמן לא נחשב לשולי. בישראל מיוצרים מדי שנה בין 31 ל־34 מיליון ליטרים של יין - כ־40-45 אלף טון ענבי יין. מאחורי המספר הזה עומדים מאות יקבים: מהיקבים הגדולים והמוכרים כמו ברקן, כרמל, טפרברג ורקנאטי, ועד מאות יקבי בוטיק קטנים שמייצרים יינות ייחודיים ומקומיים.
כ־10% מהייצור השנתי - כ־3 מיליון ליטרים - יוצא לייצוא, בעיקר לארצות הברית ואירופה. לצד זה, גם ישראל עצמה מייבאת כמות דומה של יין, בעיקר מאיטליה, צרפת וספרד. כך נוצר על המדף הישראלי שילוב ייחודי: יינות מקומיים כחול־לבן לצד יינות בינלאומיים בעלי שם עולמי.
כמה כסף מסתובב בשוק?
שוק היין הישראלי מגלגל כ־850 מיליון שקלים בשנה. עיקר המכירות מתבצע דרך רשתות השיווק הגדולות - סניפי שופרסל, רמי לוי, קרפור ואחרות. לצד זה, חנויות יין מתמחות צומחות בקצב מהיר, במיוחד במרכזי הערים, והיקבים עצמם משווקים יותר ישירות לצרכנים, בין אם בביקור ביקב ובין אם במשלוחים אונליין. הצרכן הישראלי כבר לא מסתפק ביין "לשבת". הוא מחפש חוויית פרימיום, מגוון רחב וסיפור מאחורי הבקבוק.
בישראל היין הוא גם טקסי וגם יומיומי. בקידוש בערב שבת או בליל הסדר, בקבוק יין הוא חלק בלתי נפרד מהמסורת. אך לצדו, חובבי יין צעירים מתרגלים לשתות כוס יין בערב במסעדה, או לקנות יינות בוטיק כחלק מסגנון חיים.
התוצאה: השוק נע על ציר כפול - מצד אחד, צרכן מסורתי שרוכש יין בעיקר סביב חגים וטקסים, ומצד שני צרכן חדשני שמאמץ את תרבות היין כחלק משגרת יומו. הפער הזה הוא בדיוק מה שמסביר את הצריכה "הנמוכה יחסית" בממוצע לעומת אירופה, לצד פוטנציאל הצמיחה העצום שמזהים היקבים.
כמה עולה לנו בקבוק יין בישראל?
רשתות השיווק: פערים שלא תמיד מוצדקים. הנתונים מסקרי מחירים אחרונים מראים שבקבוקי יין פופולריים ברשתות השיווק נמכרים בטווח מחירים רחב מאוד, למשל:
מרלו רזרב יקבי ברקן - נע בין 29.95 ש"ח במחסני השוק ל־40 ש"ח טיב טעם - פער של 34%.
ריוחה סלקסיון מיובא מספרד - נע בין 20 ש"ח ביוניברס ל־59.90 ש"ח בטיב טעם - פער של כמעט 200%.
חנויות יין מתמחות: לא תמיד יקרות יותר. עד לפני עשור חנויות יין נתפסו כמקום של חובבי יין בלבד - מקום שבו תשלם בהכרח יותר. אבל המציאות השתנתה. חנויות יין רבות מציעות היום יינות בוטיק במחירים תחרותיים, ולעיתים אפילו זולים יותר מרשתות השיווק. בנוסף, החנויות מספקות ערך מוסף - יועץ יין שמכיר את המגוון, טעימות, והכוונה להתאמת היין לאירוע או למנה. כתוצאה מכך, יותר ישראלים נמשכים לחוויית הקנייה בחנות יין, ולא מסתפקים ברכישה אוטומטית ברשת הסופר.
בקבוקי ליין יומיומי בסיסי: בין 16 ל־40 ש"ח - תלוי ברשת ובמותג.
בקבוקי פרימיום מקומיים ובוטיק: בין 60 ל־120 ש"ח.
בקבוקי יוקרה ויבוא מיוחד: יכולים להגיע ל־300 ש"ח ואף יותר, אם כי אלו נשארים לרוב לחובבי יין אדוקים או מתנות.
בשורה לצרכן: מי שמוכן להשקיע טיפה זמן בבדיקה - יכול לחסוך מאות שקלים בשנה על יין. הרשתות מציעות פערים עצומים באותו מוצר בדיוק, וחנויות היין המתמחות כבר לא חייבות להיות יקרות יותר - לפעמים הן גם הזדמנות טובה למצוא יין מעניין במחיר הוגן.