בוקר של קניות: הישראלים גיהצו כמעט חצי מיליארד שקל בשלוש שעות

מצביעים על עלייה בהוצאות הציבור הישראלי בערב ראש השנה תשפ"ו, זאת לפי נתוני חברת שב"א, מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב,

בשעות הבוקר (יום שני), הוציא הציבור הישראלי סכום של למעלה מ-446.77 מיליון שקל - עלייה של 5.6% לעומת ערב ראש השנה אשתקד.

בין השעות 8:00 ל-11:00 נרשמו במערכות שב"א הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. זאת, לעומת 422.93 מיליון שקל שנרשמו באותן שעות בערב ראש השנה תשפ"ה, שחל ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024.

לשם השוואה, בערב ראש השנה תשפ"ד, ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023 - טרם פתיחת מלחמת "חרבות ברזל" -עמד היקף ההוצאות בשעות אלו על 378.39 מיליון ש"ח.

משב"א נמסר כי דקת השיא בהוצאות הבוקר נרשמה בשעה 10:57, אז בוצעו רכישות בסכום כולל של יותר מ-3.39 מיליון שקל.

יוקר המחיה ממשיך לגאות כאשר בשבוע שעבר פירסם בנק ישראל נתונים על התפתחות החוב של המגזר הפרטי ברבע השני של 2025, ומראה המשך עלייה משמעותית בחוב של משקי הבית ושל המגזר העסקי. יתרת החוב הכוללת של המגזר הפרטי, הכולל עסקים ומשקי בית, גדלה ברבעון האחרון בכ-2.1% והגיעה לכ-2.3 טריליון שקל. קצב הגידול השנתי של החוב הגיע לכ-8.2%.

חוב משקי הבית המשיך לעלות ברבעון השני בכ-1.3% - כ-11 מיליארד שקל - והגיע ל-866 מיליארד שקל. עלייה זו מיוחסת בעיקר לחוב לדיור, שגדל בכ-2% והגיע ל-630 מיליארד שקל, רובו לבנקים, בעוד שהחוב לא-לדיור ירד בכ-0.6% והסתכם בכ-236 מיליארד שקל, לראשונה מאז סוף 2023.

קצב הגידול השנתי של החוב לדיור הגיע לכ-8%, המשך מגמה שהחלה מהרבעון השני של 2024, בעוד החוב הלא-לדיורי ממשיך לעלות בקצב מתון של 3.2% לשנה. העלייה בחוב לדיור נובעת מהמשך נטילת משכנתאות חדשות, שהסתכמו ברבעון השני בכ-26 מיליארד שקל, גבוה לעומת כ-21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחודשים יולי-אוגוסט 2025 הסתכמה נטילת המשכנתאות החדשות בכ-9 מיליארד שקל בממוצע לחודש.