הסכם הפסקת האש בעזה הכולל החזרת החטופים הותיר אותנו שמחים, אבל במישור הכלכלי מעט מבולבלים. ההסכם אמנם משנה לטובה את מעמדה הגלובלי של ישראל אך במידה פחותה את מצבנו הכלכלי.
ועדיין חגיגות העליות בבורסה שחווינו בשבוע האחרון והירידה בשער הדולר לעומת השקל יוצרות את הרושם שהגיעו פעמי משיח. בבורסה לא אוהבים להתעמת עם עובדות ומספרים ובשבוע האחרון היא טסה.
אגב לפני מספר שבועות בכנס החשב הכללי באוצר, כשנתניהו דיבר בפסימיות חסרת תקדים על הפיכתנו לספרטה, הבורסה צנחה כאילו סוף העולם הגיע. זוהי מאניה דפרסיה במיטבה.
מרבית האנליסטים מעריכים שבעקבות ההסכם להפסקת אש בעזה, המשק ייהנה ממהפך כלכלי, ישראל תשוב לחיק העמים, באירוויזיון נקבל דוז פואה ובפתח מחכה לנו גן עדן.
אלא שהשלום באזורנו רחוק. משבע החזיתות שנתניהו מיטיב לדקלם נעלמה רק חזית החמאס וגם זו עד להודעה חדשה.
מוכרי האשליות הציפו בתחזיות שההסתברות להתגשמותן זהה לאפשרות שביבי יחזור למכור רהיטים ברים תעשיות. היו מתוכם שטענו שהריבית תרד בקרוב וזה יקל על השווקים ויקפיץ את שוק הנדל"ן.
אלא שהנגיד פרופ' אמיר ירון ידוע כשמרן בן שמרן. בהחלטת הריבית האחרונה הדגיש שעדיין קיים לחץ מחירים, שוק העבודה הדוק, הגידול בצריכה הפרטית יגדיל את סיכוני האינפלציה ולמרות שמדד ספטמבר יהיה שלילי הריבית לא תרד.
היו שפנטזו שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות ישפרו את דירוג המשק אלא שלחברות אלה ייקח לפחות עוד שנה כדי לשקול מחדש את הדירוג ועד כמה היציבות חזרה למדינה.
התקווה שהוצאות מערכת הביטחון יקטנו בעקבות הפסקת האש היא אם כל האשליות. הוצאות הביטחון לא יירדו כל עוד נתניהו מתחזק שבע חזיתות, כשבמקביל אינו מהסס לדבר על הישגי המלחמה בניסיון פתטי לצרוב תודעה.
על אילו הישגים מדבר ראש הממשלה? קטאר בחסות נתניהו קיבלה חסינות מוחלטת מתקיפות. הטורקים יחומשו במטוסים חדישים. מצרים חזקה מתמיד וקיבלה הקלות בהסכם הפסקת האש. הפלסטינים בדרך למדינה עצמאית.
נתניהו מרבה להשתבח בחיסול חלק מראשי ארגוני הטרור ובהם חמאס, חיזבאללה, החות'ים והאיראנים. אבל מה לעשות שלכולם יש מחליפים: חלקם גרועים יותר חלקם גרועים עוד יותר.
האיום האיראני עדין לא נעלם ואזהרות איווט ליברמן מהימים האחרונים מוכיחים שהם מחפשים הזדמנות לנקמה. האיום של חיזבאללה בוודאי שלא נעלם. למרות ההבטחות הארגון עדיין לא פורק מנשקו בגלל חולשת ממשלת לבנון. אגב החמאס יתפרק מנשקו רק אחרי שזה יקרה בחיזבאללה.
החות'ים עדין צורכים חילבה וחאוויג' ושולחים לנו מעת לעת דרישות שלום בדמות טילים וכטב"מים. ביבי לוקח קרדיט אפילו על נפילת משטר אסד בסוריה אף שבפועל אפילו פוטין וטראמפ לא חזו את זה. במקום אסד קיבלנו דור חדיש שלו בדמות הטרוריסט בדימוס אבו מוחמד אל ג'ולני.
גורמים ביטחוניים מעריכים שהוצאות הביטחון לא יפחתו בשנים הקרובות גם אם המלחמה תיפסק. התוצאה תהיה גרעון הגבוה מ-100 מיליארד שקל, עסקים לא יתאוששו כל עוד איומי החרם של אירופה על ייצוא בטחוני ואזרחי לא יוסרו ומשקיעים לא יחזרו לישראל.
לפעמים הדברים הקטנים ביומיום הם אלה שמחזירים את האיזון והתחושה הטובה באמת
משאלת לב
התקווה לזינוק בצמיחת המשק לאחר שנתיים של מלחמה שבהן לא הוחלט על רפורמות ארוכות טווח היא יותר משאלת לב. בלי תקציב ל-2026 הצמיחה תהיה אטית אפילו אם המצב הביטחוני ישתפר. לכן תקציב הביטחון ימשיך להיות גבוה על חשבון פגיעה בתקציבים אזרחיים.
המחשבה שאולי הגזמנו מתחילה לחלחל בהדרגה. אפילו מנהלי הבורסה לני"ע ניצלו את הטירוף והעיפו מניות ב-77 מיליון שקל. המבחן האמיתי של שוק המניות יהיה אחרי החגים וברבעון האחרון של 2025. רק שלא יסתיים בבכי.