תמונת חייל צעיר, במדי מכבי האש הצה"ליים, יושב בכבאית. באחרת הוא מחבק ילדה קטנה, כובע המצחיה שעל ראשו הפוך, והוא מחייך חיוך קטן. מתחתן, בפוסט קורע לב בפייסבוק, נפרס סיפור חיים לא פשוט, עם סוף כואב ומקומם.
"זה האחיין שלי זוהר שלום, בן 20 חייל בשירות סדיר, יפה תואר עם העיניים הטובות והלב הרגיש, רגיש יותר ממה שידענו, הבן של אחותי אהובתי לב ליבי", כתבה חן, דודתו. "זוהר שלום שם קץ לחייו, כשאבא שלי בן 78 צריך לחתוך את החבל מצווארו של הנכד האהוב שלו כנראה האהוב מכולם מתוך 11 נכדים. סיוט בתוך סיוט בתוך סיוט שלא נגמר".
והסיוט הזה עלה בעוד מדרגת כאב, כשאביו הביולוגי, שיצא מחייו עוד לפני שמלאו לו שלושה חודשים, לא תמך בו כלכלית, לא שמר איתו על קשר רציף והקים משפחה חדשה, לא רק שמקבל תגמולים מהמדינה לו ולילדיו, הוא גם דורש מחצית מהרכוש המועט שצבר בחייו הקצרים.
הוריו של זוהר, חוזרים בתשובה, התחתנו בגיל צעיר, מיד לאחרי שירותה הצבאי של אמו. שלושה חודשים אחרי שנולד הם נפרדו. "והאבא", אומרת חן, "לא הסכים לתת לאם גט במשך תקופה, ורק כשהגישה הסכם לפיו ישלם מזונות בגובה 1,000 שקלים בחודש, הוא נעתר לחתום עליו. במשך שנה הם גרו עם ההורים שלנו באילת ואז אחותי התחתנה שוב ובעלה גידל את זוהר כבנו ונולדו להם שלוש בנות משותפות.
"האב הביולוגי עזב לבני ברק, הקים משפחה חדשה ויחד שמונה או תשעה ילדים, לא שילם מזונות, התנהל בלי חשבון בנק, עד שהחוב הגיע לחצי מליון שקלים. אחותי הגישה תביעות דרך ביטוח לאומי והוצאה לפועל ופעם אחת הצליחו לאתר אותו, הוא נעצר ושוחרר אחרי ששילם כמה אלפי שקלים. הוא לא השתתף בחוגים, קניית חיתולים ולא היה מעורב בחייו בכלל. לא רצינו מלחמות. אחותי היתה מתקשרת לאמא שלו לאחל חג שמח, שולחת תמונות מיום ההולדת וחמש פעמים בחופשים גדולים הוא היה אצלו, כי אחותי חשבה שהוא צריך את זה.
"בגיל 13 הוא היה בפנימיה ובאחד הלילות רצה לחזור הביתה לאילת. אמא שלי אמרה לו שאין כבר טיסות ואולי ילך לאבא שלו. האבא הסכים לקחת אותו אליו ללילה, אבל היה לו שם כל כך רע, שהוא החליט ללכת ברגל מבני ברק אלי לתל אביב, בלי להודיע, כי הסוללה שלו היתה חלשה. ירדתי עם הכלב ופתאום אני רואה אותו מולי.
"כשהיה יותר צעיר הוא ממש התחנן לזמן איכות עם האבא, אבל תמיד זה לא יצא. כשגדל, סירב ללכת אליו והקשר נותק.
"לפני שזוהר שלום התגייס, אחותי סיפרה לאחיו של האבא שהוא עומד להצטרף ליחידת כיבוי אש והציעה לו לתת לו 500 שקלים לכבוד הגיוס ולחדש את הקשר. הוא ענה לה, שבגלל שזוהר שלום לא עונה להם לטלפון, הוא לא יקבל כלום".
"הילד המתוק הזה הצליח לחסוך 7,000 שקל, והוא רצה חצי מזה"
הוא שירת בכיבוי האש וגר אצל סבא וסבתא באילת, ובשלב מסוים ביקש לעבור ליחידה שתאפשר לו לעבוד ולצאת הביתה. שנה היה בבסיס החדש אבל לא הצליח להשתלב. מצבו הנפשי התדרדר, בצבא לא השכילו לטפל בו וב-21 ביוני שלח יד בנפשו, במרפסת הבית.
"זה קרה בשבת. הוא הגיע ללוויה עם הילדים ואשתו, הכריח את הילדות, שלא הכירו אותו, לשאת הספד. לקח זמן עד שקיבלנו את ההכרה של משרד הביטחון, ואז הבנו שהוא זכאי לקבל גמלה, מענקים וזכויות כמו אמא. היינו כל כך עמוק בתוך הצער, שלא היה אכפת לנו שיקבל מה שהוא רוצה. וזה אומר קצבה לפי מספר הילדים שיש לו מתחת לגיל 21, לא מעט כסף.
"ואז אנחנו מקבלים מכתב מהעורך דין שהצבא נתן לו, שהוא מבקש להוציא צו ירושה ולקבל מחצית מכל מה שיש לזוהר שלום. הילד המתוק הזה עבד והצליח לחסוך 7,000 שקל והוא רצה חצי. זה הקפיץ אותנו. במקביל, עורכי הדין דיברו ביניהם להגיע לפשרה על תשלום דמי המזומן שהוא חייב והוא לא הסכים לפשרה ולא לתשלום החוב.
"אחותי אמרה שהוא קיבל כסף מהצבא וסוף סוף פתח חשבון בנק, אז הוא יכול לשלם. הוא מקבל עזרה בשכר דירה, בקניית מוצרי חשמל, ואת החוב הוא לא מוכן לשלם. הרצחת וגם ירשת. הילד הזה הציל אותך כלכלית במותו, תשלם. עד עכשיו הציבור הוא זה ששילם את החובות שלו. לא נתפס שמי שלא גידל, לא חלק בתשלומים ולא היה שם, יקבל תמיכה מהמדינה. אנחנו לא מתכוונים לוותר לו ומכינים תביעה לבית המשפט. היה לי חשוב שכולם ידעו, שאבא שלא היה נוכח בחיי חייל שנהרג, יכול ליהנות אחרי מותו מזכויות מפליגות של אב שכול".
"רוצה לקבל זכויות? תוכיח שמילאת חובתך כהורה"
במשרד הביטחון נצמדים לחוק היבש, המקנה זכויות מלאות לאב הביולוגי, ומסרו בתגובה: "על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה כאשר החייל הניח אחריו זוג הורים, יוכרו שני ההורים ללא תלות בטיב הקשר ביניהם".
"יש לי שני חלומות", כתבה חן על אחיינה האהוב. "שיהיה חוק שיקרא חוק זוהר שלום, ולפיו אבות ביולוגיים שלא היו חלק מחייו של ילד צריכים להוכיח אבהות, רוצה לקבל זכויות תוכיח שמילאת את חובתך כהורה. הודעות שכתבת לו, תמונות מכיתה א', חוג ששילמת, התכתבות עם הגננת, המורה, המפקד בבסיס. אני בטוחה שזה יחסוך לצבא הרבה הוצאות וייתן נחת להרבה אמהות שגידלו לבד ילדים וקברו אותם בגיל 20.
"והחלום השני הוא שיש דבר כזה משיח שהוא קרוב שהוא בדרך ושאני אזכה לחבק את האחיין שלי שאני כל כך אוהבת ומתגעגעת אליו עד שזה כואב בגוף. ותודה לבעל של אחותי, שגידל אותו מגיל שנה והיה שם בשבילו כמו אבא ביולוגי ועשה מה שאבא שלו לא עשה".