תרמתם במלחמה, עבדתם, שילמתם מסים? עכשיו האוצר רוצה לשדוד אתכם

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הוציא אתמול (ד') בערב מסמך ניתוח מדיניות להטבת המס על קרנות ההשתלמות, הקורא לצמצומה ואף ביטולה.

מדובר בהטבה שהסתכמה על פי המסמך בכ-10.7 מיליארד שקל בשנת 2024, שהיוו למדינה הפסד הכנסות ממיסים. מהם כ-8.5 מיליארד שקל הפסד בגין הטבת המס שקיבלו העובדים עת הפקדת הכספים לקרנות ההשתלמות לצד כ-2.2 מיליארד שקל הפסד נוסף בגין הפטור ממס רווחי ההון עת משיכתם.

קרן השתלמות משמשת את ציבור העובדים כקופת חיסכון לטווח הבינוני (6 שנים ומעלה) ומאפשרת להם מרווח נשימה פיננסי להוצאות העלולות לצוץ בפרקי זמן אלו דוגמת לימודים גבוהים ולימודי המשך, התרחבות המשפחה, רכישת רכב חדש, שיפוץ, חופשה בחו"ל ועוד.

בניגוד לקרן הפנסיה, קרן ההשתלמות אינה מוגדרת בחוק כאפיק חיסכון חובה, ולפיכך לא כל המעבידים מציעים אותו ולא כל העובדים חוסכים במסגרתו.

מניתוח הכלכלן הראשי באוצר, עולה כי למרות שמדובר בהטבה השלישית בגודלה מסך הטבות המס בישראל, יש מי שנהנה ממנה יותר ויש מי שפחות. כך שני העשירונים העליונים במדינה נהנים, על פי האוצר, מכ-50% מההטבה בעוד עשירונים 1-5 נהנים רק מ-10% ממנה, מה שמסייע בהרחבת אי השוויון בישראל.

ומה לא יעשו פקידי האוצר בשביל למגר את אי השוויון; יציעו להגדיל את המיסים על בעלי הדירות להשכרה? יילחמו בפוליטיקאים על מס ירושה? ימשיכו במאבק בחברות הארנק? רמז - כנראה שלא.

אבל ידוע שבכל פקיד אוצר מסתתר לב פועם של עובד סוציאלי, ולכן כנראה באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ממהרים להציע "לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסות המזכה". צעד שיחסוך לקופת המדינה כ-1.7 מיליארד שקל בשנה, כשבאגף ממליצים לבטל הטבת המס כליל.

רק שעובדי הרווחה בפוטנציה שכחו לציין את גובה התקרה המזכה בהטבת המס - 1500 שקל, מהם 392.8 שקל מופרשים על ידי העובד והשאר על ידי המעביד. שיכחה שנבעה כנראה מהתרגשות לשמע נגינת כינורות ליבם.

מפת אי השוויון של פקידי האוצר כנראה עדיין נעוצה בתקופת הצנע אם לראייתם גזירת הטבת מס מתקרה חודשית של 1500 שקל היא מרכיב תורם לאי שוויון. להפך, לקיחתה עלולה להוות מרכיב תורם להורדת ציבור עובד אל מתחת לקו העוני.

מדובר במרווח נשימה פיננסי הכרחי עבור משפחות ישראליות שלמרות שהן מרכיבות שני הורים עובדים הן ממשיכות להיאבק בקו יוקר המחיה הישראלי ההולך ועולה אל עבר צווארם, ושהממשלה נכשלת בהורדתו.

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, אף אמר בהקשר זה לוואלה כסף, כי "צריך לזכור שתקרת הטבת המס על קרן ההשתלמות לא עודכנה מזה כ-20 שנה וזאת למרות האינפלציה ועליית השכר. כך שיש שחיקה ריאלית משמעותית בהטבה".

ואנו נוסיף כי משמעות שחיקה זו היא שהעובדים כבר שילמו וממשיכים לשלם מכיסם מיליוני שקלים לקופת המדינה בגין אי עדכון התיקרה במהלך תקופה זו.

ההמלצה לא כוללת בתוכה נתונים אודות השימוש בכספי החיסכון עם השתחררותם. הרי ככל והכסף יוצא חזרה למשק ומזין את הכלכלה הישראלית, וביטול ההטבה עלול לפגוע בתרומת כספי אפיק חיסכון זה לפריון ולצמיחה בישראל.

מסמך המלצת ביטול הטבת המס על ידי האוצר הציג גם נתונים הנוגעים לחיסכון ההשתלמות של בעלי השכר הנמוך וניסה להראות בכך את אי השוויון המצוי בקבלתה על ידי עובדים בענפים השונים.

הנתונים הוצגו בעיניי בצורה חלקית ויש שיאמרו שייתכן אף התעקמו מעט מכוונתם המקורית גריינמייזר סטייל, שכן ביטול הטבת המס לא תגדיל את חלקם של מקבלי השכר הנמוך אלא רק תשרת את קופת המדינה.

יתרה מכך, חלק נכבד ממשתכרי השכר הנמוך כלל אינם חוסכים לקרן השתלמות שכן הם נדרשים למלוא משכורתם כדי להצליח להתקיים בישראל, ומי שאינו מחויב בהסכם להפרשה לטובתה לא עושה זאת מהטעם הפשוט שאין באפשרותו להקצות את ה-2.5% הנדרשים ממשכורתו לטובת החיסכון.

אלו שכן עושים זאת זוכים למרווח נשימה פיננסי חיוני כעבור 6 שנים, המאפשר להם גישור על פני שלל הלוואות ואשראי בגין הוצאות שנדרשו להם בזמן זה בעוד עלות מחייתם עלתה אך משכורתם נשארה כשהייתה.

בלומנברג הוסיף בהקשר זה כי "יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות הזכאיות לקרן השתלמות שהינה החיסכון האמיתי היחיד שלהם.

"לדוגמא צווי ההרחבה על כלל עובדי הקבלן במשק בתחומים של שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה, שיש להם הפקדה לקרן השתלמות. הקרן היא גם מרכיב חיסכון משמעותי בקרב המגזר הציבורי לעובדיו בעלי רמות השכר הנמוכות".

הציבור העובד בישראל תרם כ-133 מיליארד שקל לגביית מס ההכנסה בשנת 2024, שהיוו כ-57% מכלל גביית מס ההכנסה אותה שנה, שעמדה על כ-232 מיליארד שקל. כך עולה מ"מפתח התקציב" של הסדנא לידע ציבורי.

יחד עם השכירים גם העצמאים נהנים מקרן השתלמות והם תרמו כ-22 מיליארד שקל למס ההכנסה אותה שנה. מס ההכנסה מהחברות ומנהלי החברות, לצורך ההשוואה, עמד אז על כ-68 מיליארד שקל ו-23.5 מיליארד שקל, בהתאמה, והמס מהכנסות משוק ההון עמדו על כ-9 מיליארד שקל.

אלא שבעוד שהמס הצפוי להתקבל השנה מהעצמאים, החברות, מנהליהן ומהכנסות שוק ההון צפוי לעלות - זה המשולם מהעובדים צפוי לרדת. סך מס ההכנסה צפוי לעמוד על כ-251.4 מיליארד שקל השנה מהם כ-98.8 מיליארד שקל יוכנסו מגביית שכירים, המהווים כ-39% מכלל מס ההכנסה.

לא רק שיעור חלק השכירים במס ההכנסה ירד אלא גם הסכום שצפוי להיגבות, שירד בכ-26%, בין היתר בשל גיוסי מילואים וסבבי פיטורים בתקופת המלחמה.

ולמרות זאת, יש הטוענים כי העובדים היו ונשארו המטרה המהירה והנוחה ביותר למלא את קופת המדינה. כך בעוד מקום העבודה יכול לנדוד מחוץ לגבולות ישראל - רוב העובדים אינם יכולים, ובעוד שניסיונות למסות את בעלי ההון זוכים ללחצים כבדים - מהציבור הלא מאורגן קל להתעלם.

כמשל הביקורת שהביע נתן הנביא בפני דוד המלך - זו "כבשת הרש" של האוצר לעובדים בישראל. לוקחים את הדבר היחיד המקנה לציבור העובד בישראל מרווח נשימה פיננסי - חיסכון הטווח הבינוני - ושוחטים אותו היישר לקופת המדינה תוך הצגת הדברים כאילו הם לטובת הכלל.

אלא שקרן ההשתלמות הינה אפיק חיסכון חוצה אוכלוסיות ומגזרים וככזה יש מספר ארגונים העומדים על הרגליים האחוריות עת עולים הניסיונות - והיו כבר מספר כאלה - לנגוס בו. אחד מאותם ארגונים היא הסתדרות העובדים הכללית.

ארנון בן דוד, יו"ר הסתדרות העובדים הכללית, מסר לוואלה כסף, כי "זה הזמן להבריא את המשק, ולא לפגוע במעמד שהכי תרם לו בזמן המלחמה וצפוי להיות זה שהכי יתרום לו לאחר המלחמה. כפי שבלמנו את המלצת האוצר בעבר, נבלום אותה גם בעתיד. לא ניתן יד לפגוע בחסכונות העובדים בישראל".

בלומנברג הוסיף: "זה פשוט עוד ניסיון להעשיר את קופת המדינה על ידי אותם אנשים שמפחדים לגעת בדברים שהמדינה הכי צריכה לטפל בהם דוגמת מיסוי על שכר דירה וירושות. הם פשוט ממשיכים לשחוט את מעמד הביניים תוך שהם מכוונים למעט שנותר בבלוני החמצן הפיננסי של הציבור העובד בישראל, ובעיקר לבעלי המשכורות הנמוכות".

בתי ההשקעות מבינים גם הם כי ביטול ההטבה עלול לפגוע ברצון העובדים לפתוח את החסכונות ולהוציא מידי כלל מנהליו כ-400 מיליארד שקל המתנהלים בו.

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, מסר כי "המלחמה, והקורונה שקדמה לה, הוכיחו ביתר שאת את חשיבות החיסכון, במיוחד בשעה שהמדינה נכשלה בחלק מהמקרים במתן מענה לאוכלוסיות שנפגעו. אלו שהיו להם חסכונות יכלו להתמודד טוב יותר עם המשברים הכלכליים שנחוו.

"לכן תמוהה ההמלצה של משרד האוצר, דווקא בעת הזו, לפגוע באחד ממכשירי החיסכון המרכזיים של הציבור. במקום לבחון פגיעה בתמריצי החיסכון, נכון יהיה לעודד את הרחבתם במיוחד על רקע האפליה הקיימת כיום, כאשר למעלה מ-50% מהאוכלוסייה אינם זכאים לקרן השתלמות".

בזמן שבמרץ האחרון אישרה הממשלה מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים, מהם 1.27 מיליארד שקל לישיבות וכוללים, קרי למגזר הלא יצרני, נקווה כי כבשת הציבור העובד המאוימת כעת על ידי האוצר בשחיטה, היא רק "עז" שהוכנסה לטובת הוצאתה כחלק מרפורמה פיננסית שבאמת נדרשת למדינה.